קהלת משה ז יד
בשם הגאון הנ"ל[1]
"וַיִקְרָא אַבְרָהָם שֵם הַמָקוֹם הַהוּא יְהוָה יִרְאֶה, אֲשֶר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה"[2].
הפסוק הזה היא כולו מוקשה, ורבו המפרשים לפרש המקרא הזה והוא קשה להולמו[3].
דהנה ידוע שעקירת יצחק הוא נראה לפני המקום כאלו אפרו צבור על המזבח, והקב"ה רואה זה ומרחם על ישראל בעת צרתם.
ובדרך בחינה נאמר (= נשאל שאלה), איזה הדרך יותר טוב:
א. אם הקב"ה מביט משמי מרומים על מקום הזה, רצה לומר, על המזבח הזה.
ב. או השם יבא בעצמו למזבח הזה, כי הוא הר המוריה, ושם מקום המקדש.
ובוודאי יותר טוב כשיבא הקב"ה בעצמו למקום הזה, מכשיביט משמי מרומים למקום הזה.
והנה בזמן אברהם היתה השכינה ברקיע הששי כידוע, כי בזמן האדם היתה השכינה בארץ, חטא אדם הראשון סילקה לרקיע הראשון, בא קין להרג את הבל, סילקה לרקיע השני, בא דור המבול וסילקו לשלישי, בא דור אנוש וגו' בא דור הפלגה וגו' עד שסילקו השכינה לשביעי.
בא אברהם והורידה לששי, בא יצחק והורידה לחמישי, יעקב לרביעי עמרם לשלישי וכו', עד בא משה והורידה לארץ[4].
היוצא לנו מזה כי בזמן אברהם היתה השכינה ברקיע הששי, והיתה צריכה להביט משמי מרומים על כל הדורות, [כדי] להביט עקידת יצחק, אבל בזמן משה רבינו היתה השכינה על הארץ ולא היתה צריכה השכינה להביט משמי מרומים, רק היתה נראה בהר המוריה, כי שם מקום המקדש.
ולזה אמר הגאון הנ"ל "ויקרא אברהם", ר"ל בזמן אברהם קרא שם המקום ההוא "ה' יראה", ר"ל, שהיה צריך להביט ממקומו מרקיע הששי על הר המוריה. ולזה אמר משה "אשר יאמר היום בהר ה' יראה", ר"ל כי בזמן משה היתה השכינה בארץ[5].
ואמר "יראה" בציר"י, כי הקב"ה אינו צריך להביט משמי מרומים, רק הוא נראה בכאן. ודו"ק היטיב, כי נכון הוא במאוד.
הערות שוליים עריכה
- ^ החידוש הקודם היה של ר' אלבי, וממילא כשכתוב כאן בחידוש שלאחריו", בשם הגאון הנ"ל", הכוונה לר' אבלי.
- ^ בראשית כב יד.
- ^ דהיינו: מדוע לא מספיק לומר "וַיִקְרָא אַבְרָהָם שֵם הַמָקוֹם הַהוּא יְהוָה יִרְאֶה", דהיינו: שאברהם קרא את שמו של הר הבית "ה' יִרְאֶה", מדוע צריך לסיים "אֲשֶר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה"?
- ^ בראשית רבה יט ז. "וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום א"ר אבא בר כהנא מהלך אין כתיב כאן, אלא מתהלך, מקפץ ועולה, עיקר שכינה בתחתונים היתה, כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה לרקיע הראשון, חטא קין נסתלקה לרקיע השני, דור אנוש לג', דור המבול לד', דור הפלגה לה', סדומיים לו', ומצרים בימי אברהם לז'.
וכנגדן עמדו ז' צדיקים ואלו הן: אברהם, יצחק, ויעקב, לוי, קהת, עמרם, משה.
עמד אברהם והורידה לו', עמד יצחק והורידה מן ו', לה' עמד יעקב והורידה מן הה' לד', עמד לוי והורידה מן הד' לג', עמד קהת והורידה מן הג' לב', עמד עמרם והורידה מן הב' לא', עמד משה והורידה מלמעלה למטה. אר"י כתיב (תהלים לז) צדיקים יירשו ארץ וגו' ורשעים מה יעשו פורחים באויר? אלא הרשעים לא השכינו שכינה בארץ". - ^ הגאון ר' אלבי אומר: שאת החלק הראשון של הפסוק "וַיִקְרָא אַבְרָהָם שֵם הַמָקוֹם הַהוּא יְהוָה יִרְאֶה", אברהם אמר. ואת החלק השני "אֲשֶר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה", משה אמר.
אברהם קרא להר המוריה, "הר יְהוָה יִרְאֶה", על שם זה שה' "יִרְאֶה" מרחוק, מהרקיע השישי שבו הוא נמצא, את אפרו של יצחק צבור על המזבח. ומשה הוסיף את החלק השני, שהיום בזמנו שה' ירד לארץ, מי שרוצה לומר שה' נמצא בהר המוריה, הוא אומר: "הקב"ה בהַר יְהוָה יֵרָאֶה", יֵרָאֶה" בצירי, הקב"ה כ"כ קרוב, שהוא כביכול נראה שם לאחרים.