קהלת משה א יד
"א. וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו"[1], ב. "ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש"[2].
וקשה: מה אמר הקב"ה למשה בפסוק ראשון?
ותירץ הגאון ר"ש מאוסטראפאלו: דהנה משה אמר לאהרן: "הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש"[3], סבור אני או בי או בך, עכשיו אני רואה שנדב ואביהוא גדולים מנן[4].
וקשה: הא נדב ואביהוא שנים ומשה או אהרן היה די באחד והאיך הם גדולים ממשה ואהרן, שלקחו שנים בעד אחד? דיש גירסא במדרש אבכיר שכך אמר משה: סבור הייתי בי ובך, ר"ל שניהם, עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך.
והנה ידוע שלקחו נדב ואביהוא לשמים[5], כי הם שושבינא דמטרוניתא, כי היה בכאן חתונת התורה עם ישראל ומשכן. וזהו סוד עם סגולה, כ"ל סגול, כי סגול שלשה נקודות, תורה, משכן, וישראל, והיה סבור משה שיקחו אותו ואהרן, עכשיו הם גדולים, שלקחו אותם היינו נדב ואביהוא.
והנה היה קשה למשה: למה המית ה' את נדב ואביהוא, היה לו ללקחם בחיים כמו אליהו וחנוך שעלו חיים לשמים, ועשרה שירדו חיים לגן עדן?
ותשובה על זה: שאליהו וחנוך לא עלו רק עד עולם המלאכים, יכולים לעמוד עם הגוף, אבל נדב ואביהוא עד עולם האצילות קרוב להקב"ה במאוד לא יכלו לעלות עם גופם והוצרכו למות שישאר הגוף בכאן וזה מאמר הקב"ה וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן, ר"ל מפני מה מתו שני בני אהרן, היה לעלותם בחיים. לזה אמר ה' "בקרבתם לפני השם", ר"ל שקרבו לשכינה במאוד ובשביל זה "וימותו". ודוק היטב.
הערות שוליים
עריכה- ^ ויקרא טז א.
- ^ ויקרא טז ב.
- ^ ויקרא י ג.
- ^ לשון רש"י: שם "הוא אשר דבר וגו'" – "היכן דבר, ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כט), א"ת בכבודי אלא במכובדי, א"ל משה לאהרן: אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך".
- ^ דהיינו: שהם התכוונו להקטיר לשם שמים.