קהלת משה א י

<< · קהלת משה · א · י · >>

בשם הר"ש הנ"ל: מלכי צדק קרא לירושלים שלם כי כן כתיב "ומלכי צדק מלך שלם", והוא ירושלים, ואברהם קראו יראה.

והתפלל יעקב שמן [אותיות] א' ה', מן תיבת יראה, יעשה ו', ותעשה מן תיבת "יראה", "ירו", ו[עם] תיבת שלם היא ירושלם[1].

ואות י' נתן אליהו, ונעשה תיבת ירושלים[2].

וכל זה היה כשעמדה בשלוותה, אבל לאחר שנחרבה ירושלים, לקחו אותו ו' מירושלים וניתן לעיר צור. כי מתחלה כתיב "ידו פרש צר"[3], ועכשיו קרינן "צור".

ולזה אמרה הגמרא "לא נתמלאת צור", רצה לומר: הו' של צור, "אלא מחורבנה של ירושלים"[4], ודו"ק היטיב.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ במדרש בראשית רבה כו י: "אברהם קרא אותו יראה, שנאמר: 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה'. שם קרא אותו שלם, שנאמר: 'ומלכי צדק מלך שלם'. אמר הקב"ה: אם קורא אני אותו יראה, כשם שקרא אותו אברהם - שם אדם צדיק מתרעם; ואם קורא אני אותו שלם - אברהם אדם צדיק מתרעם. אלא הריני קורא אותו ירושלים, כמו שקראו שניהם: שלם - ירושלים".
    מדרש הגדול בראשית כב יד: "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה'. שני צדיקים קראו לה שני שמות: שם קראה שלם, אברהם קראה יראה. אמר הקב"ה: לבטל אחד מהן אי אפשר, אלא הריני מצרף את שניהן וקורא אותה ירושלם - יראה שלם. ו' במקום א' וה'. מאי יראה? זה מקום יראה ועבודה לשם.
    וצ"ע מה שכותב "והתפלל יעקב", שהרי במדרש כותב שהקב"ה קרא לעיר ירושלם, ולא יעקב.
  2. ^ צ"ע מה המקור?
    ועוד: בתנ"ך כתוב ירושלם חסר י', חוץ מחמשה פעמים שכתוב עם י'. ואם אליהו הנביא הוסיף י' לירושלים, מדוע לא מוזכר ירושלים עם י', בכל הירושלים שנכתבו לאחר פטירתו.
  3. ^ איכה א י.
  4. ^ "יען אשר אמרה צר על ירושלים האח! נשברה דלתות העמים, נסבה אלי"; אמלאה החרבה", יחזקאל כו ב. ועל כך דרשו חז"ל: "אמלאה החרבה" – "לא נתמלאה צור אל מחורבנה של ירושלים; אם מלאה זו חרבה זו, ואם מלאה זו חרבה זו" פסחים מב ב.