קב הישר/פא

אִיתָא בְּמִדְרַשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית: כְּשֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּחֵטְא אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, נִתְקַלְּלוּ הַנָּחָשׁ וְחַוָּה, וְהָאֲדָמָה נִתְקַלְּלָה עֲבוּר הָאָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּדִכְתִיב: אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ — לְפִי שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן נִבְרָא מִן הָאֲדָמָה.
מָשָׁל לְבֵן שֶׁיּוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, אֲזַי הַבְּרִיּוֹת מְקַלְּלִין אֶת הַשָּׁדַיִם שֶׁהַתִּינוֹק יוֹנֵק מֵהֶן, וְאַמְרִין: לִיט בִּיזַיָּא דְּהָדֵין מְנִיקְתָּא. וְהִנֵּה יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּזֶה הַדְּרָשׁ: הֲלֹא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִבְרָא גַּם כֵּן מֵהָעֶלְיוֹנִים, וְלָמָּה נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה לְבַד שֶׁהִיא מֵהַתַּחְתּוֹנִים? וְלָמָּה לֹא נִתְקַלְּלוּ הָעֶלְיוֹנִים גַּם כֵּן בְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן? וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי לְתָרֵץ, כִּי עִנְיַן בְּרִיאַת הָאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה עַל יְדֵי דְּכַר וְנוּקְבָא, כִּי הָאָרֶץ מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא, וְהַנְּשָׁמָה בְּתוֹךְ הָאָדָם הוּא מִסִּטְרָא דְּדוּכְרָא, כִּי הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ מְסִיתָה לָאָדָם שֶׁיֶּחֱטָא, כִּי אִם הַחֹמֶר שֶׁנִּבְרָא מִן הָאֲדָמָה, הוּא הַמֵּסִית וּמַדִּיחַ לְהַחֲטִיא. אָדָם הוּא הֶעָפָר מִן הָאֲדָמָה, וְלָכֵן נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה שֶׁהִיא מִן הַתַּחְתּוֹנִים. וְלֹא נִתְקַלְּלוּ הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁבָּא הַנְּשָׁמָה מֵהֶם, כִּי הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ חוֹטֵאת כְּלָל. וְזֶהוּ שֶׁהַבְּרִיּוֹת אַמְרִין: לִיטָא הָדֵין בִּיזַיָּא דְּהָדֵין מְנִיקְתָּא, וְלֹא מְקַלְּלִין הָאָב כִּי אִם הַאֵם, כִּי זֶה הוּא כְּלָל גָּדוֹל: כָּל אִשָּׁה שֶׁהִיא צְנוּעָה בְּמַעֲשֶׂיהָ וּבְמַחְשְׁבוֹתֶיהָ, זָכְתָה שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּה נְבִיאִים וַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. וּרְאָיָה מִתָּמָר. וְכָל אִשָּׁה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה צְנוּעָה בְּמַעֲשֶׂיהָ אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְזָרוֹת, אֲזַי יוֹצְאֵי חֲלָצֶיהָ הוֹלְכִים אַחֲרֶיהָ, כִּי רְחֵלָא בָּתַר רְחֵלָא אָזְלֵי.
וְלָכֵן נִרְאֶה לִי, דְּמֵחֲמַת זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה: כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. וְלָמָּה לֹא כְּתִיב: כְּרַחֵם הַאֵם עַל הַבָּנִים? כִּי טֶבַע הַזָּכָר, אֲשֶׁר הוּא אוֹהֵב אֶת בְּנוֹ, הוּא מְיַסְּרֵהוּ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ — שׂוֹנֵא בְּנוֹ, וְאוֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר. כִּי כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יְיַסֵּר אֶת בְּנוֹ, הוּא אוֹהֵב לִבְנוֹ, כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּמִדְרַשׁ רַבָּה, פָּרָשַׁת שְׁמוֹת, עַיֵּן שָׁם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָאִשָּׁה הִיא רַכַּת לֵב, וְאֵינָהּ רוֹצָה שֶׁהָאָב יַכֶּה אֶת בְּנוֹ אוֹ הַמְלַמֵּד, וּבְעוֹד שֶׁהַתִּינוֹק קָטָן, אִמּוֹ נוֹתֶנֶת לוֹ כָּל חֶפְצוֹ וְכָל מִשְׁאֲלוֹת לֵב, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּגְדַּל הַנַּעַר הוּא מְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ, וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְהַכֹּל הוּא בִּגְרָמָא דְּאִשָּׁה.
וּרְאַָיָה שָׁמַעְתִּי מַעֲשֶׂה נִפְלָא, שֶׁהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב בְּסִפְרוֹ דְּרוּשׁ אֶחָד וְאָמַר: כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵמִיר דָּתוֹ, וְעוֹבֵד אֵיזֶה עֲבוֹדָה זָרָה מִן הָאֻמּוֹת — אֲזַי צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁאוֹתוֹ הַבֵּן אֵינוֹ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל הוּא, כִּי בְּוַדַּאי הוּא מִזֶּרַע הָאֻמּוֹת אוֹ בֶּן תְּמוּרָה. וְלֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהֵמִיר בֵּן אֶחָד מִבְּנֵי הָרַמְבַּ"ן אֶת דָּתוֹ. וְאָז שָׁלַח הָאַפִּיפְיוֹר אַחַר הָרַמְבַּ"ן וְאָמַר: רְאֵה הַדְּרוּשׁ שֶׁלְּךָ שֶׁנִּדְפַּס מִקָּרוֹב, וְעַתָּה נִכְשָׁל זַרְעֲךָ בִּדְבָרֶיךָ. וְאָז הָלַךְ הָרַב הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה סָר וְזָעֵף. וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ, הָיָה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה עַל הָאָרֶץ וְהָיָה מְסֻגָּף בְּסִגּוּפִים גְּדוֹלִים, וְהָיָה יוֹתֵר מִצַּעֵר עַל הַדְּרוּשׁ שֶׁהִדְפִּיס, יוֹתֵר מִצַּעַר בְּנוֹ שֶׁהֵמִיר דָּתוֹ. וְלֹא הָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כַּמָּה יָמִים, עַד שֶׁבָּאָה אִשְׁתּוֹ אֵלָיו וְהָיְתָה מְדַבֶּרֶת עַל לִבּוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּצַעַר, כִּי פַּעַם אַחַת הָיְתָה הוֹלֶכֶת לְבֵית הַטְּבִילָה, שֶׁהָיָה רָחוֹק מִבֵּיתָהּ. כְּשֶׁהָיָה לַיְלָה, הָיְתָה רוֹצָה לֵילֵךְ לְבֵית בַּעֲלָהּ, אָז רָאָה שַׂר אֶחָד אֶת הוֹד יָפְיָהּ וְצִוָּה הַשַּׂר לַעֲבָדָיו, שֶׁיִּקְּחוּ הָאִשָּׁה לְבֵיתוֹ, וְהָיָה הַשַּׂר אוֹנֵס אוֹתָהּ, וּמִמֶּנּוּ הִתְעַבְּרָה. וְאִם לֹא תַּאֲמִינוּ לִי, הֲרֵי יֵשׁ אֶצְבַּע שֶׁלּוֹ עֲדַיִן בְּיָדִי, שֶׁגָּרַסְתִּי בְּשִׁנַּי אֶת הָאֶצְבַּע שֶׁלּוֹ.
וּכְשֶׁשָּׁמַע הָרַב הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, אָז קָם מֵהָאָרֶץ וְהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: נִחַמְתִּנִי! אָז תֵּכֶף אָזַר כַּגֶּבֶר חֲלָצָיו וְהָלַךְ לְהָאַפִּיפְיוֹר וְסִפֵּר לוֹ דְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְתֵכֶף שָׁלַח הָאַפִּיפְיוֹר לְאוֹתוֹ הַשַּׂר וּבָא אֵלָיו. וְהָיָה עַל יָדוֹ בֵּית הַיָּד, שֶׁקּוֹרִין 'הֶענְטְשִׁיךְ'. וְצִוָּה הָאַפִּיפְיוֹר לְהָסִיר הַהֶענְטְשִׁיךְ מֵעַל יָדוֹ, וְלֹא רָצָה הַשַּׂר. וְאָז צִוָּה הָאַפִּיפְיוֹר לַעֲבָדָיו לְהָסִיר בֵּית הַיָּד, שֶׁקּוֹרִין 'הֶענְטְשִׁיךְ' בְּחָזְקָה מֵעַל יָדוֹ. אָז רָאָה הָאַפִּיפְיוֹר שֶׁחָסֵר אֶצְבַּע אֶחָד מִיָּדָיו, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מַה טִּיבָהּ שֶׁל אֶצְבַּע זוֹ? אָז הוֹדָה הַשַּׂר, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה אוֹנֵס אֵשֶׁת אִישׁ אַחַת מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיְתָה הָאִשָּׁה גּוֹרֶסֶת אֶת אֶצְבָּעוֹ בְּשִׁנֶּיהָ. אָז אָמַר הָרַמְבַּ"ן: רְאֵה, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ אֱמֶת, וְדִבְרֵי חֲכָמִים וְדִבְרֵי ה' הֵן אֱמֶת!
עַל כֵּן מִן הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה נִלְמָד, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּאִשָּׁה. כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ אָדָם רָשָׁע, וְיֵשׁ לוֹ אִשָּׁה צְנוּעָה — יִהְיוּ לוֹ בָּנִים טוֹבִים, צַדִּיקִים וִישָׁרִים. וְלִפְעָמִים יֵשׁ אָדָם צַדִּיק, וְיֵשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה — וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים רְשָׁעִים.
עַל כֵּן צְרִיכָה כָּל אִשָּׁה לִרְאוֹת לְהַדְרִיךְ אֶת בָּנֶיהָ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, וְלֹא לָחוּס עַל בָּנֶיהָ כְּשֶׁהַמְלַמֵּד אוֹ בַּעֲלָהּ מַכֶּה אֶת בְּנָהּ. וְכָל אִשָּׁה צְרִיכָה לִקַּח רְאָיָה מִן בַּת שֶׁבַע, אֵשֶׁת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אִמּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיְתָה בְּעַצְמָהּ מַכָּה אֶת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּנָהּ, כְּשֶׁהָיָה יָשֵׁן פַּעַם אַחַת שָׁלשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, וְהָיוּ מַפְתְּחוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נְתוּנִים תַּחַת מֵרַאֲשׁוֹתָיו, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב: דִּבְרֵי לְמוּאֵל, אֲשֶׁר יִסַּרְתּוֹ אִמּוֹ. וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, אֲשֶׁר מַדְרִיכִין אֶת בְּנֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, וְאָז יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.