קב הישר/סז

כְּתִיב כְּתִיב (דְּבָרִים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְגוֹ'" — אַזְהָרָה לָאָב, שֶׁמְּחֻיָּב לִלְמֹד בְּעַצְמוֹ עִם בְּנוֹ וּלְחַדֵּד אוֹתוֹ בְּפִלְפּוּלָא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּנוֹ טִפֵּשׁ בַּתּוֹרָה. וְאִם הָאָב אֵינוֹ בַּעַל תּוֹרָה, אֲזַי הוּא מְצֻוֶּה 'וְדִבַּרְתָּ בָּם — שֶׁיְּדַבֵּר עַל לֵב הַמְלַמְּדִים שֶׁיִּלְמְדוּ עִם בָּנָיו, וְיַדְרִיךְ בָּנָיו בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ. בְּכֻלָּן יְדַקְדֵּק הָאָדָם הֵיטֵב, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ כִּמְלוֹא נִימָה.
בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתְךָ — צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּבֵיתוֹ בְּיִרְאָה, וּלְהַנְהִיג בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁיִּהְיֶה בֵּיתוֹ פָּתוּחַ לַעֲנִיִּים, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּיתוֹ רָגִיל בִּדְבָרִים שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, וְלֹא יִשָּׁמַע בְּבֵיתוֹ שׁוּם קְלָלָה וּשְׁבוּעָה.
וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ — יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וְיִתֵּן צְדָקָה לְפִי יְכָלְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהָיָה מוּכָן לְדוֹרוֹן וּלְפִיּוּס וּלְמִלְחָמָה. לְדוֹרוֹן — זֶה מַתְּנוֹת עֲנִיִּים, דְּאִקְרִי דּוֹרוֹן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כַּנִּזְכָּר בַּזֹּהַר כַּמָּה פְּעָמִים. וּלְפִיּוּס — זוֹ תְּפִלָּה לְרַצּוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים. וּלְמִלְחָמָה — הַיְנוּ מִלְחֲמוֹת הַתּוֹרָה, וּבָזֶה הָיָה מַתִּישׁ כֹּחַ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע וְשַׂר סַמָּאֵל. עַיֵּן שָׁם בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן.
וּבְשָׁכְבְּךָ — לְהִתְנַהֵג בִּקְדֻשָּׁה לְיַחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, וִיקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ.
וּבְקוּמֶךָ — לְהִזְדָּרֵז לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וְלִתֵּן שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ נִשְׁמָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ יַעֲסֹק בְּטִיב הָעוֹלָם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה.
עַל כֵּן טוֹב לָאָדָם שֶׁיָּכִין עַצְמוֹ גַּם כֵּן לִשְׁלשָׁה דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל: לְדוֹרוֹן וּלְפִיּוּס וּלְמִלְחָמָה. דּוֹרוֹן הוּא מַתָּנָה לַעֲנִיִּים קֹדֶם הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא הַפִּיּוּס, וְאַחַר כָּךְ יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה, שֶׁהוּא הַמִּלְחָמָה.
וְיֵשׁ לְהַעֲרִיךְ גֹּדֶל מַעֲלַת מִלְחֶמֶת הַתּוֹרָה, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת וַיֵּרָא, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, הַאי יוֹמָא עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה. וְאוֹתִיב לִימִינֵיהּ הוֹרְקְנוּס בְּנוֹ, וְהָיָה מְגַלֶּה לֵיהּ עֲמִיקְתָּא וּמִסְתַּרְתָּא. וְאָעלוּ קַמֵּיהּ חַכְמֵי הַדּוֹר, וְאוֹלִיט לְהוּ עַל דְּלָא אָתוּ לְשַׁמְּשָׁא לֵיהּ. בָּכָה רַבִּי עֲקִיבָא וּבִקֵּשׁ מֵאִתּוֹ, שֶׁיִּלְמַד אֵיזֶה דָּבָר עִמּוֹ קֹדֶם מוֹתוֹ. פָּתַח רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וְאָתָא אֵשׁ וְאַסְחַר לְתַרְוַיְהוֹן. אָמְרוּ חַכְמֵי הַדּוֹר: לֵית אֲנַן חַזְיָן לְמִשְׁמָע דָּא. נָפְקוּ וְעָמְדוּ בַּפֶּתַח הַחוּצָה וְכוּ', וַהֲוֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹלִיף לָרַבִּי עֲקִיבָא שְׁלשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בְּבַהֶרֶת עַזָּה, וְאַחֲר כָּךְ אוֹלִיף לֵיהּ סוֹדוֹת בְּשִׁיר הַשִּׁירִים. וְכַד הֲוֵי מָטֵי לַפָּסוּק: סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אֲנִי. לֹא הֲוֵי יָכוֹל רַבִּי עֲקִיבָא לְמִסְבַּל, וְאָרִים קָלֵיהּ בִּבְכִיָּה, וְלָא הֲוֵי מְמַלֵּל מִדְּחִילוּ דִּשְׁכִינְתָּא דַּהֲוֵי תַּמָּן.
וְאַחַר כָּךְ הִשְׁבִּיעַ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשׁוּם חַד פָּסוּק מִן שִׁיר הַשִּׁירִים. כִּי הֵיכִי דְּלָא לִחֲרַב עָלְמָא, כִּי הָעוֹלָם אֵין כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסוֹד שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁהִיא קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים. לְבָתַר זֶה נָפִיק רַבִּי עֲקִיבָא וְזָלְגוּ עֵינוֹהִי דִּמְעִין וְאָמַר: וַי לְעָלְמָא, דְּאִשְׁתָּאַר יָתוֹם מִנָּךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר! וְאַחַר כָּךְ עָאלוּ חַכְמֵי הַדּוֹר וְדִבְּרוּ עִמּוֹ. וּכְשֶׁרָאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהוּא קָרוֹב לִיצִיאַת נִשְׁמָתוֹ, הִנִּיחַ יָדָיו עַל לִבּוֹ וְאָמַר: עָלְמָא עִלָּאָה, נְהִירָא וּבוּצִינָא יִגָּנֵז בְּךָ, שְׁתֵּי תּוֹרוֹת יִשְׁתַּכְּחוּ יוֹמָא דֵּין מִן עָלְמָא דֵּין! וּבְאוֹתוֹ הַפַּעַם לֹא הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אֶצְלוֹ. וְשָׁאֲלוּ לֵיהּ חַכְמֵי הַדּוֹר: סַנְדָּל שֶׁל יָבָם מְקַבֵּל טֻמְאָה אוֹ לָאו? אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: טָהוֹר! וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּטָהֳרָה. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בָּא רַבִּי עֲקִיבָא לְבַקְּרוֹ וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. קָרַע לַלְּבוּשִׁים וּבָכָה וְכוּ', וְהָיָה צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר: שְׁמַיָּא שְׁמַיָּא! אִמְרוּ לְשִׁמְשָׁא וּלְסִהֲרָא דִּנְהִירוּ, דַּהֲוֵי יָתִיר מִנְּהוֹן הָא אִתְחַשַּׁךְ.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁמַת הַצַּדִּיק רוֹצֶה לָצֵאת מֵהַגּוּף, אֲזַי הִיא בְּשִׂמְחָה מֵחֲמַת הַבִּטָחוֹן שֶׁיְּקַבֵּל שָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא. וּכְשֶׁרוֹאָה הַשְּׁכִינָה וּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין וְנִשְׁמוֹת צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים הוֹלְכִין לִקְרָאתָהּ לְלַוּוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה — אֲזַי הִיא יוֹצֵאת בִּמְרוּצָה מֵהַגּוּף אֲשֶׁר הִיא שָׁם, וּמִשְׁתַּחֲוָה אַרְצָה נֶגֶד הַשְּׁכִינָה (עַיֵּן שָׁם בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעֱלָם וְתִמְצָא נַחַת).
עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה כְּשֶׁיָּבוֹא יוֹם קִצּוֹ, שֶׁתָּבוֹא הַשְּׁכִינָה אֵלָיו וְיָמוּת מִיתַת נְשִׁיקָה, מִיתָה שֶׁל שֵׂיבָה טוֹבָה. וּכְשֶׁהַשְּׁכִינָה בָּאָה אֵלָיו, אֲזַי שְׁלשָׁה כִּתּוֹת מַלְאָכִים עִמָּהּ. אַחַת אוֹמֶרֶת שָׁלוֹם וְכוּ'.