קב הישר/נד

מֵאַהֲבַת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לְדַקְדֵּק, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ סְפָרִים כְּרוּכִים נָאִים, וְהוּא בִּכְלַל מִצְוַת זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ — הִתְנָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְווֹת. וְאִיתָא בְּשֵׁם "סֵפֶר חֲסִידִים", שֶׁהוֹצִיאוּ לְחָכָם אֶחָד מִקִּבְרוֹ וְחָבְטוֹ אוֹתוֹ בְּמַקְלוֹת, עַל שֶׁהָיוּ סְפָרָיו קְרוּעִים, וְלֹא נָתַן אוֹתָן לְאֻמָּן לִכְרֹךְ אוֹתָן וּלְתַקְּנָם. גַּם יִזָּהֵר, שֶׁלֹּא יִהְיוּ סְפָרָיו עוֹמְדִין מְהֻפָּכִין רֹאשָׁן לְמַטָּה. וּפַעַם אֶחָד אֵרַע לְאִישׁ, שֶׁלָּמַד בְּחַדְרוֹ אֵיזֶה עִנְיָן, וְהֻצְרַךְ לִקַּח גְּמָרָא לְעַיֵּן, וְאַחַר הָעִיּוּן הֶעֱמִיד הַגְּמָרָא לִמְקוֹמָהּ לְבֵין הַסְּפָרִים, וּכְשֶׁהָפַךְ פָּנָיו נָפְלָה הַגְּמָרָא, וְקוֹל הַנְּפִילָה הָיָה בְּקוֹל גָּדוֹל. וְחָזַר הַמְעַיֵּן וְהֶעֱמִידָהּ פַּעַם שֵׁנִית וְהִפֵּךְ רֹאשָׁהּ לְמַטָּה, וְתֵכֶף שֶׁהָפַךְ פָּנָיו נָפְלָה שֵׁנִית בְּקוֹל גָּדוֹל, וְכֵן פַּעַם שְׁלִישִׁית. וְאַחַר כָּךְ שָׂם לִבּוֹ עַל דָּבָר זֶה לְהַעֲמִיד הַגְּמָרָא כְּתִקּוּנָהּ, וְלֹא נָפְלָה עוֹד. וְהוּא אוֹת וּמוֹפֵת, שֶׁעַל הַכֹּל יֵשׁ הַשְׁגָּחָה מִן הַשָּׁמַיִם.
חִיּוּב גָּדוֹל לִנְהֹג כָּבוֹד בַּסְּפָרִים, וּכְשֶׁהַסֵּפֶר פָּתוּחַ, וְאֵרַע דְּבַר טִנּוּף בְּחַדְרוֹ — יִסְגֹּר הַסֵּפֶר אוֹ יְכַסֵּהוּ בְּמִטְפַּחַת.
חָלִילָה שֶׁיִּהְיוּ סְפָרִים בְּחֶדֶר שֶׁהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה שָׁם, אִם לֹא שֶׁיֵּשׁ יְרִיעָה פְּרוּסָה בִּפְנֵי הַסְּפָרִים, אוֹ סְבִיב הַמִּטָּה שֶׁקּוֹרִין 'פִיר הֶענְג'.
לֹא יֵשֵׁב עַל סַפְסָל שֶׁהַסְּפָרִים עוֹמְדִין עָלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן הַסְּפָרִים מוּנָחִים עַל אֵיזֶה דָּבָר גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ.
מָצָא הַסֵּפֶר מֻנָּח מְהֻפָּךְ — יַהַפְכֶנּוּ וִינַשְּׁקֶנּוּ.
אֵין לְהַנִּיחַ סֵפֶר תַּחַת סֵפֶר אַחֵר כְּשֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד, וְאָז עוֹשֶׂה בִּזָּיוֹן לַסֵּפֶר, מַה שֶּׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת בְּעֵץ אוֹ בְּאֶבֶן. וְהוּא בִּזָּיוֹן גָּדוֹל, אִם לֹא שֶׁהַסֵּפֶר הַתַּחְתּוֹן מֻנָּח כְּבָר שָׁרֵי לְהַנִּיחַ עָלָיו. וּכְבָר הִזְהִיר עַל זֶה בַּעַל 'טוּרֵי זָהָב', עַיֵּן שָׁם.
צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲמֹד מִפְּנֵי חֻמָּשִׁים, וְאַף כִּי רַבִּים מְקִלִּים — טוֹב לְהַחְמִיר. וְכֵן מָצִינוּ בַּמַּהֲרִי"ל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּשֶׁהָיָה מְסַבֵּב וְהוֹלֵךְ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לָתֵּת מַתְּנַת יָד בְּיוֹם טוֹב, כְּמִנְהַג אַשְׁכְּנַז, הָיָה נוֹטֵל חֻמָּשׁ בְּתוֹךְ יָדוֹ כְּדֵי לְזַכּוֹת בּוֹ הָרַבִּים, שֶׁיִּהְיֶה הַקִּימָה לִפְנֵי הַחֻמָּשׁ. וְכֵן רָאִיתִי נוֹהֲגִין בִּמְדִינַת פּוֹלִין, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה רַבָּנִים שֶׁהֵן נִזְהָרִין בָּזֶה כְּשֶׁיּוֹצְאִים בְּיוֹם שַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹנִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהַקָּהָל עוֹמְדִים לִפְנֵי הָרַב — אָז לוֹקְחִים בְּיָדָם אֵיזֶה סֵפֶר.
צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת אוֹהֵב לוֹמְדֵי תּוֹרָה אַהֲבָה גְּמוּרָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת רַבּוֹ וְצָרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת רַבּוֹ יוֹתֵר מֵאַהֲבַת אָבִיו. וְצָרִיךְ אָדָם לִזָּהֵר, שֶׁיְּהֵא מוֹרָא רַבּוֹ עָלָיו, שֶׁלֹּא יֵשֵׁב בְּפָנָיו עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ רַבּוֹ שֵׁב, וְלֹא יֵשֵׁב בִּמְקוֹם רַבּוֹ. וּכְשֶׁהוֹלֵךְ — יֵלֵךְ לִשְׂמֹאל רַבּוֹ, וְלַעֲשׂוֹת לוֹ כָּל שֵׁרוּת. וְכָל מִי שֶׁמְּבַשֵּׂר אֶת רַבּוֹ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, וְכַוָּנָתוֹ הוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם — אֲזַי שְׂכָרוֹ הוּא גָּדוֹל מְאֹד. וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ: הֵיכָל אֶחָד יֵשׁ לְמַעְלָה, וְהוּא מְיֻחָד לְבַתְיָה בַּת פַּרְעֹה, וְכַמָּה רְבָבוֹת וַאֲלָפִים נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת עִמָּהּ, וּלְכָל חֲדָא — מָקוֹם מְיֻחָד לְהִתְעַנֵּג בְּעֹנֶג גָּדוֹל. וְשָׁלשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם מַכְרִיזִים: הָא דְּיוּקְנָא דְּמשֶׁה, נְבִיאָה מֵהֵימָנָא, אָתֵי! וְאָז יוֹצֵאת בַּתְיָה לְמָקוֹם אַחֵר, אֲשֶׁר פָּרֹכֶת פְּרוּסָה שָׁם, וְרוֹאָה דֶּרֶךְ פַּרְגּוֹדָא דְּיוּקְנָא דְּמשֶׁה וְאוֹמֶרֶת: זַכַּאי חוּלְקִי, שֶׁגִּדַּלְתִּי נְהוֹרָא דָּא! וְאַחַר כָּךְ חוֹזֶרֶת אֶל הַנָּשִׁים, שֶׁיּוֹשְׁבוֹת עִמָּהּ בַּחֶדֶר הַנִּזְכָּר לְעֵיל עִם בְּגָדִים נָאִים, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבוּשִׁים הַמְּאִירִים בְּאוֹר גָּדוֹל, וְנִקְרָאִים נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת.
וּבַהֵיכָל הַשֵּׁנִי יוֹשֶׁבֶת סֶרַח בַּת אָשֶׁר וְכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת עִמָּהּ, וְשָׁלשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם מַכְרִיזִים: הָא יוֹסֵף צַדִּיקָא אָתֵי! וְהִיא חֲדָאת וְיָצָאת גַּם כֵּן לְגוֹ פַּרְגּוֹדָא דְּאִית לַהּ, וַחֲמָאת נְהוֹרָא דִּדְיוּקְנָא דְּיוֹסֵף וְאוֹמֶרֶת: זַכַּאי חוּלְקִי וְזַכָּאָה הַאי יוֹמָא, שֶׁבִּשַּׂרְתִּי מֵהַהוּא שׁוּפְרָא לְאָבִי זְקֵנִי, לְיַעֲקֹב! וְאַחַר כָּךְ חוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ.
בְּהֵיכָלָא אָחֳרָא, שָׁם יוֹכֶבֶד, אִמָּא דְּמשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם, וְכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת נָשִׁים עִמָּהּ, וּבְכָל יוֹם עוֹמְדוֹת וּמְשַׁבְּחוֹת לְמָארֵיהּ עָלְמָא אִיהִי, וְכָל הַנָּשִׁים מְזַמְּרוֹת שִׁירַת הַיָּם, וְאַחַר כָּךְ אִיהִי בִּלְחוֹדָא מְנַגֶּנֶת פָּסוּק: וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וְכַמָּה כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאָכִים שׁוֹמְעִים לְקוֹל נְעִימוֹת שֶׁלָּהֶן.
וּבְהֵיכָלָא רְבִיעִי, שָׁם דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה וְהַרְבֵּה נָשִׁים עִמָּהּ, וּמְשׁוֹרֶרֶת שִׁירַת דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם. וְלִפְנִים מֵהֵיכְלִין אִלֵּין, שָׁם אַרְבָּעָה הֵיכְלִין טְמִירִין שֶׁל שָׂרָה וְרִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה. וְלֹא אִתְגַּלְיָן וְלֹא חֲמָאן. וּמֵהֵיכָלָא דִּלְּהוֹן נַפְקָן נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים, וְנִכְנָסִים אַחַר כָּךְ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְאֵין רְשׁוּת יוֹתֵר לְדַבֵּר בָּזֶה. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַזֹּהַר, עַיֵּן שָׁם.
אִם כֵּן, נִלְמָד מֵהַמַּעֲשֶׂה זֶה, שֶׁזָּכְתָה בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה לְגֹדֶל מַעֲלָה זֹאת, עֲבוּר שֶׁגִּדְּלָה לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וְסֶרַח בַּת אַָשֶׁר זָכְתָה לְגֹדֶל הַמַּעֲלָה בִּשְׁבִיל שֶׁבִּשְּׂרָה בְּשׁוֹרָה טוֹבָה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ.
מֵאַהֲבַת תּוֹרָה: צָרִיךְ אָדָם לְפַרְנֵס תַּלְמִיד חָכָם בְּהֶסְתֵּר, וּמִצְוַת פַּרְנָסַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הִיא שְׁקוּלָה כְּעֹנֶג שַׁבָּת, כִּי תַּלְמִיד חָכָם הוּא דּוֹמֶה וְנִמְשָׁל לְיוֹם הַשַּׁבָּת: כְּמוֹ שֶׁיּוֹם הַשַּׁבָּת אֵינוֹ מֵכִין לְעַצְמוֹ פַּרְנָסָה, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מְלָאכָה, כִּי אִם שֵׁשֶׁת יָמִים מְכִינִין לוֹ — הָכֵי נָמֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמְבַטְּלִין מִמְּלָאכָה, וְאֵינָם עוֹסְקִין בִּמְלָאכָה וּבְמַשָּׂא וּמַתָּן כִּשְׁאָר הָעָם, הַהוֹלְכִים לָעִיר וּבָרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים לְהַמְצִיא פַּרְנָסָה. עַל כֵּן שְׁאָר אֲנָשִׁים צְרִיכִין לִרְאוֹת לִתֵּן פַּרְנָסַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וּכְשֵׁם שֶׁהָאָדָם מְחֻיָּב לְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת, כֵּן מְחֻיָּב אָדָם לִרְאוֹת לִתֵּן דַּוְקָא בְּכָבוֹד הַמַּתָּנָה לְתַלְמִיד חָכָם, וְלֹא דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נח, יג): "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד". וְתַלְמִיד חָכָם נִקְרָא קְדוֹשׁ ה', וְכָל הַמְכַבֵּד אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים — אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר: שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתְךָ, וְיִשָּׂשׂכָר בְּאָהֳלֶךָ. אֲבָל הַמְצַעֲרִין לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים — אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנִשְׁמוֹתֵיהֶן! וְהָעֹנֶשׁ שֶׁלָּהֶן תִּמְצָא בַּזֹּהַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר בַּאֲרִיכוּת, כִּי קָצְרָה הַיְרִיעָה לְהַעְתִּיקָהּ.
עַל כֵּן יִרְאֶה הָאָדָם לְבִלְתִּי לְהָקֵל בִּכְבוֹדָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר: לֹא תִּגַּע בּוֹ יָד, כִּי סָקֹל יִסָּקֵל. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בַּזֹּהַר. וְכָל הַמְכַבֵּד לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, יִהְיֶה מְכֻבָּד מִן הַשָּׁמַיִם.