קב הישר/כט

וְדַע, כִּי בִּלְעָם הָרָשָׁע, כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל בִּכְשָׁפָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל". נָתַן עֵצָה לְבָלָק, שֶׁיַּפְקִיר אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לִזְנוּת כְּדֵי לְהַכְשִׁיל אֶת יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ בִּלְעָם לִטֹּל שְׂכָרוֹ מִבָּלָק, בָּא פִּנְחָס וְרָאָה אֶת בִּלְעָם בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, רָמָא פִּנְחָס קָלָא לִבְנֵי חֵילָא (עַיֵּן בַּזֹּהַר) וְאָמַר: אִית מָאן דְּיָדַע לְמִפְרָח אֲבַתְרֵיהּ, דְּהַהוּא רָשָׁע? לְפִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה, שֶׁבִּלְעָם טָס כָּעוֹף, וּמִיָּד הִתְעוֹרֵר אִישׁ אֶחָד, וְצַלְיָא שְׁמוֹ, וְהָיָה מִשֵּׁבֶט דָּן, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לָכֹף תַּחְתָּיו כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה, וּפָרַח אַחֲרָיו. כֵּיוָן דְּחָמָא לֵיהּ הַהוּא רָשָׁע, קָרַע בְּכִשּׁוּפִין בְּעֹמֶק חֲמִשָּׁה אֲוִירִים, וְטָס וְנִתְכַּסָּה שָׁם בְּהֵעָלְמוּת עַיִן, וּבְהַהוּא שַׁעְתָּא דְּאִתְכַּסְּיָן, הָיָה הָאִישׁ צַלְיָא בְּצַעֲרָא, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת.
 מִיָּד רָמָא לֵיהּ פִּנְחָס קָלָא לְהַהוּא אֲוִירָא, אֲשֶׁר נִתְכַּסֶּה בּוֹ בִּלְעָם בַּחֲמִשָּׁה אֲוִירִים, שֶׁיִּתְהַפֵּך וְיִתְגַּלּוּ, לְבַל יִתְכַּסֶּה בּוֹ אוֹתוֹ רָשָׁע. מִיָּד נִתְגַּלֶּה הַאי אֲוִירָא, וְעָאל צַלְיָא לְגַבֵּיהּ וְגָבַר עַל בִּלְעָם הָרָשָׁע וְכַפְיֵהּ שֶׁיָּבוֹא לִפְנֵי פִּנְחָס. וּבַמֶּה כָּפָה אוֹתוֹ? בְּזֶה כִּי יוֹדֵעַ הָיָה צַלְיָא לָכוֹף אֶת הַזָּכָר וְאֶת הַנְּקֵבָה שֶׁל רָאשֵׁי טֻמְאַת הַכִּשּׁוּפִים, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה נִקְרָא שֶׁפִי; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּלְעָם הָרָשָׁע, הָיָה רַק יוֹדֵעַ לְהִתְגַּבֵּר בְּכֹחַ הִזָּכָר לְבַד. לָכֵן בְּבִלְעָם כְּתִיב: "וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי"; מַה שֶּׁאֵין כֵּן צַלְיָא, שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט דָּן, כְּתִיב בֵּיהּ: "יְהִי דָּן נָחָשׁ עֲלֵי דֶּרֶךְ, שְׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח", וְהַאי אֹרַח וּשְׁבִיל בַּאֲוִירָא, דְּנִתְכַּסָּה בּוֹ אוֹתוֹ רָשָׁע.
וְכֵן לֶעָתִיד תִּהְיֶה הַנְּקָמָה בְּאוֹיְבֵי ה' עַל יְדֵי שָׂרָיָה מִשֵּׁבֶט דָּן, וְכַד יָקוּם דָּן כְּדֵין מְחַכֶּה לְפֻרְקָנָא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'". כְּשֶׁבָּא בִּלְעָם הָרָשָׁע לִפְנֵי פִּנְחָס, אָמַר לוֹ פִּנְחָס לְבִלְעָם הָרָשָׁע: רָשָׁע, כַּמָּה גִּלְגּוּלִין בִּישִׁין עַבְדַּת עַל עַמָּא קַדִּישָׁא! אָמַר לֵיהּ פִּנְחָס לְצַלְיָא: קוּם וְקַטְלֵיהּ, וְלֹא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְתִתְקַיֵּם בֵּיהּ: "תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים". בְּהַהוּא שַׁעְתָּא עָבִיד בֵּיהּ כַּמָּה מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, וְלֹא מֵת עַד דְּנָטִיל חַרְבָּא, דַּהֲוֵי חָקוּק עֲלֵיהּ חִוְיָא מֵהַאי סְטָר וְחִוְיָא מֵהַאי סְטָר. אָמַר לֵיהּ פִּנְחָס: בְּהָא טֻמְאָה, דַהֲוֵית עָסוּק בֵּיהּ, אַתָּה תָּמוּת בּוֹ. כְּדֵין קָטִיל לֵיהּ וְדַיְנוּן לֵיהּ בְּהַהוּא טֻמְאָה וּבְהַהוּא עָלְמָא עַצְמוֹי כֻּלָּהּ אִתְרְקִיבוּ, וּמִבְּשָׂרוֹ וְגוּפוֹ שֶׁל בִּלְעָם אִתְעֲבִידוּ נְחָשִׁים, חִוְיָן בִּישִׁין, וַאֲפִלּוּ מִתּוֹלָעִים, שֶׁאָכְלוּ אֶת בְּשָׂרוֹ, אִתְהֲדַרוּ מֵהֶם וְנַעֲשִׂים חִוְיָן, וּמֵעַצְמוֹתָיו נַעֲשׂוּ גַּם כֵּן נְחָשִׁים גְּדוֹלִים.
וְכֵן הוּא סוֹף וְקֵץ כָּל גּוּפוֹת הַמְכַשְּׁפִים, שֶׁהָלְכוּ אַחַר הַכִּשּׁוּף, לִהְיוֹת מִמֶּנּוּ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, וְנִשְׁמָתָן נַעֲשִׂין שֵׁדִין וְלִילִין. תִּפַּח רוּחָם וְנִשְׁמָתָם שֶׁל בַּעֲלֵי כִּשּׁוּף! וְאוֹתָן אֲנָשִׁים אוֹ נָשִׁים שֶׁהוֹלְכִין אַחַר הַכִּשּׁוּף, הֵמָּה רְאוּיִן לְקַלֵּל אוֹתָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְהַתִּישׁ כֹּחָן בְּכָל מַאי דְּאֶפְשָׁר. וּבְאִם אֲשֶׁר יֵשׁ נָשִׁים כַּשְׁפָנִיּוֹת, הַיּוֹדְעוֹת לְהַזִּיק יַלְדֵי יִשְׂרְאֵלִים, רְאוּיִן הֵן לְפָרְטָן בִּשְׁמָם וּלְהַחֲרִים אוֹתָן בְּחֵרֶם חָמוּר בְּשׁוֹפָר וְכִבּוּי נֵרוֹת וּבְהוֹצָאַת שִׁבְעָה סִפְרֵי תּוֹרָה, וּלְהַפְרִישׁ אוֹתָן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם נְגִיעָה בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל.
וְדַע, כִּי בִּלְעָם הָרָשָׁע לִקֵּט כָּל מִינֵי עֲשָׂבִים, הַשַּׁיָּכִים לְהַכִּשּׁוּף, וְהִכְנִיסָם לִקְדֵרָה, וְחָפַר וְטָמַן אֶת הַקְּדֵרָה בְּעֹמֶק הָאָרֶץ אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. וּכְשֶׁכָּרָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהַשִּׁיתִין, כָּרָה עַד הַתְּהוֹם לְהַמְצִיא מַיִם מֵהַתְּהוֹם לְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כָּרָה אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה, וּמָצָא הַאי קְדֵרָה, וְהֶעֱבִירוֹ וְהֶחֱלִישׁוֹ בְּמַיִם הָרְאוּיִן לְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְעַל זֶה אָמַר: "מוֹאָב סִיר רַחְצִי" — שֶׁרָחַץ וְהֶעֱבִיר כִּשּׁוּפִים שֶׁבְּסִיר מוֹאָב הַנִּזְכָּר. וְעַל כֵּן בְּאִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ בְּהִזּוּק שֶׁל כְּשָׁפִים, טוֹב לְהַעֲבִירָם עַל יְדֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת" שֶׁאָמַר דָּוִד, בְּשָׁעָה שֶׁכָּרָה אֶת הַשִּׁיתִין לְהַעֲלוֹת הַמַּיִם מִן הַתְּהוֹם, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ לְהָסִיר כָּל מִינֵי הֶזֵּק כִּשּׁוּף מִיִּשְׂרָאֵל. וְזֹאת הָעֵצָה טוֹבָה לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל וּלְכָל בַּת יִשְׂרָאֵל: לְהַרְחִיק עַצְמָם מִן הַכִּשּׁוּף בְּכָל מִינֵי הַרְחָקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מִלַּעֲשׂוֹת דָּבָר עַל יְדֵי כִּשּׁוּף אוֹ נִחוּשׁ וּקְסָמִים, וְלֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּם לַחַשׁ שֶׁל כִּשּׁוּף, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתְפָּאֵר: "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל" (בַּמִּדְבָּר כג, כג). וְכָל הַמַּרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מֵהַכִּשּׁוּף, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לִמְחִצָּה בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד שָׁם.