קבצים מכתב יד קדשו – על הפנקסים

פנקס "אחרון בבויסק"

פנקס "אחרון בבויסק" – שם זה ניתן לו על ידי הרצי"ה זצ"ל, שרשם בכתב ידו על גבי שער הפנקס: "פנקס י"ד", ובשורה נפרדת רשם: "אחרון בבויסק (ס"ד)". בהעתקות הרצי"ה נקרא פנקס זה גם בשם "בויסק קטן". נתינת מספר באותיות לכל קובץ מכתבי הראי"ה, נעשתה על ידי הרצי"ה ככל הנראה כמספור ראשוני, כדי להקל על מלאכת העריכה. כך יצא שפנקס אחרון בבויסק מוספר על ידי הרצי"ה כ"פנקס יד", ואילו הפנקס ה"ראשון ליפו" (ראה להלן) מוספר על ידי הרצי"ה כ"פנקס יג". לפיכך ראינו לנכון שלא לציין את שמות הפנקסים על פי מספריהם, אלא לכנותם על פי תקופת כתיבתם.

אף ששנת כתיבת הפנקס ידועה לנו על פי עדות הרצי"ה (תרס"ד), קרוב לודאי שזמן כתיבת תחילת הקובץ קדום יותר, שכן השיר השני מבין ארבעת השירים בהם נפתח הקובץ, נראה על פי תוכנו כקינה על מות אשתו הראשונה מרת בת-שבע (בתו של האדר"ת) שנפטרה בי"ג באייר תרמ"ט, עוד בהיותו רב העיירה זוימל (עיין ב'הערות נוסח ותוכן' לשיר זה). על פי הנראה, עדותו של הרצי"ה מתייחסת רק לפסקאות ההגותיות שנרשמו באותה מחברת בתקופה מאוחרת יותר, ואכן ישנו הבדל משמעותי בין כתב היד של אותם שירים שנכתבו בעט וקריאתן בהירה וקלה, ובין הפסקאות ההגותיות שאחריהם שנרשמו בעיפרון וקריאתן קשה.

כתיבתן של הפסקאות ההגותיות שבפנקס זה התפרסה גם היא על פני מספר שנים, שכן דברי הרב שנדפסו מאוחר יותר בעולת ראיה כהקדמה לשיר השירים, מקורם בפנקס זה (פסקה יא במהדורה זו), ועליהם קיימת לפנינו עדותו של הרב בנימין מנשה לוין ז"ל בקובץ "אלומה" תרצ"ו (הובאה במלואה ב'הערות נוסח ותוכן' לפסקה הנ"ל), שזמן כתיבתם היה בשנת תרס"א (כשלוש שנים לפני עליית הרב לארץ ישראל).

הקובץ קשה לקריאה באופן יחסי, בייחוד בחלקים שנכתבו בעיפרון. בכתב היד מופרדות הפסקאות בדרך כלל באמצעות קו אופקי מתחת לאמצע השורה האחרונה בפסקה. במהדורה זו הושמטו כל אותם סימני הפרדה, מפני שאינם עקביים. הפנקס מכיל 94 דפים (187 עמודים) הממוספרים בראשם על ידי הרצי"ה. בפנקס ישנם מספר פסקאות של משא ומתן הלכתי, וכן דברי הספד על "אדם כשר", וכדי שלא לפגוע ברצף התוכני נדפסו הדברים בסוף הפנקס תחת הכותרת "מילואים".

פנקס "ראשון ליפו"

פנקס "ראשון ליפו" – שם זה ניתן לו על ידי הרצי"ה זצ"ל על גבי שער הפנקס. פנקס זה נקרא על ידי הרצי"ה גם בשם "פנקס י"ג", אך כפי שביארנו לעיל שם זה ככל הנראה הוא כינוי זמני שניתן לו כדי להקל על מלאכת העריכה. על זמן כתיבת הפנקס אנו יודעים גם מתוך "המספד בירושלים" המופיע בפנקס זה (פסקה סה1 במהדורה זו), שלפי עדות הרצי"ה מאמר זה נכתב "בפטירת הד"ר בנימין זאב הרצ"ל, כ' תמוז תרס"ד" (סיני מז; מאמרי הראיה מהד' תשד"ם עמ' 94) – כחודשיים אחר עליית הרב לארץ ישראל (בכ"ח באייר תרס"ד).

קובץ זה יצא לאור לראשונה בשנת תשס"ד בהוצאת "המכון על שם הרצי"ה קוק זצ"ל" לרגל 100 שנה לעליית הרב ארצה. במהדורה זו הושלמו כמה פסקאות שטרם ראו אור, ותוקנו בה כמה תיקונים. כדי לשמור על אחידות המהדורות הושאר מספור הפסקאות כבמהדורה הקודמת, והשלמת הפסקאות נעשתה על ידי שימוש במספרים (כפי שנעשה באורות התשובה מהדורת אור עציון).

הפנקס מכיל 187 דפים (373 עמודים) הממוספרים בראשם על ידי הרצי"ה. בפנקס ישנן מספר פסקאות של משא ומתן הלכתי שנדפסו בסוף הפנקס תחת הכותרת "מילואים". בסוף חלק מפסקאות הקובץ ישנו קו אופקי המשמש כסימן הפרדה בין פסקאות (שכאמור, במהדורה זו הושמטו סימנים אלה מפני שאינם עקביים).

פנקס פ"א פסקאות (יפו)

פנקס פ"א פסקאות (יפו) – תצלום פנקס זה נמצא לפנינו בלי עמוד השער, כך שאין בידינו מידע אודות מספרו הסידורי או השם שאולי ניתן לו על ידי הרצי"ה. כדי להבחין בינו ובין כתבי יד אחרים מתקופת שבֶת הרב ביפו, קראנו את שמו על פי מספר הפסקאות הקיימות בו. זמן כתיבת הפנקס המדויק אינו ידוע, אך על פי עדותו של הרצי"ה בהקדמתו ל"אורות התשובה", פרקים ו' וט' מקורם בקבצים שנכתבו "בארץ הקודש לפני המלחמה", כלומר בין השנים תרס"ד ותרע"ד בהיותו רב העיר יפו והמושבות, ובפרקים אלו נדפסו מספר פסקאות מתוך פנקס זה. בין שש הפסקאות הראשונות בפנקס זה ובין שאר הפסקאות ישנו רווח של מספר עמודים ריקים, כך שיתכן שזמן כתיבת אותן פסקאות קדום יותר. מספור העמודים שנעשה בפנקס זה על ידי הרצי"ה אינו כולל את העמודים הראשונים והוא מתחיל רק מפסקה ז ואילך. הפנקס מכיל 37 דפים (74 עמודים), מלבד שלושת הדפים הראשונים המהווים יחידה נפרדת. במהדורה זו כללנו את כל הפסקאות ברצף אחד כדי למנוע בלבול. הפנקס נכתב כולו בעט, והוא קל ונוח יחסית לקריאה. פנקס זה (החל מפסקה ז) מתאפיין בכך שכמעט כל פסקאותיו מתחילות בראש עמוד ומסתיימות בסופו, ואורכן בדיוק עמוד.

פנקס "רשימות מלונדון"

פנקס "רשימות מלונדון" – נקרא בשם זה על ידי הרצי"ה בהקדמתו ל"הד הרים". בחלקו הראשון של הפנקס ישנן עשרים ושמונה פסקאות קצרות, ובחלקו השני ישנם מספר שירים, חידות ומחרוזות, שרשם הרב בפנקסו. בין השירים מופיעים בכתב ידו של הרב זצ"ל רשימות חולים (שמם ושם אמם) עבורם התבקש להתפלל, וכן שמות וכתובות של תורמים, גבאי צדקה ובעלי חובות, לצד סכומי כסף (ומכאן שמו "פנקס רשימות"). הרשימות נכתבו חלקן בעברית וחלקן באנגלית. כדי לשמור על אופי הקובץ הנדפס הושמטו רשימות אלו ממהדורה זו. מהכתוֹבות הרשומות בפנקס זה ניכר שזמן כתיבתן היה בהיות הרב בלונדון (בין השנים תרע"ז ותרע"ט) במהלך מלחמת העולם הראשונה.

בסוף תקופת שהותו בלונדון חלה הרב ונזקק לעבור ניתוח. בכ"א באייר תרע"ט רשם הרב מעין צוואה (המובאת בשלמות ב"הראי"ה", קובץ, מוסד הרב קוק תשכ"ו): "... תוחלתי לד' היא שירפאני רפואה שלימה... ויחונני לשלם את כל חובותי. והנה לדאבון לבי איני זוכר פרטי החובות, אבל אקווה לד' שיעוררני ויזכירני מכולם, ויעזרני לשלם את הכל. וקצת ממה שעולה על זכרוני רשמתי בפנקס הקטן, כרוך בד לבן, שיש שם קצת שירים גם כן, ועלים אחדים נמצאים אצל צבי-יהודה שיחי', שנקרעו מפנקס זה, ועליהם גם כן רשומים איזה חובות...". תפילה דומה בלשונה נמצאת גם בפנקס זה בסוף רשימת החובות.

אמנם ככל הנראה חלקו הראשון של הפנקס, המכיל פסקאות קצרות, הנו קדום יותר, ונכתב ככל הנראה עוד בהיות הרב בשוויץ (בין השנים תרע"ד ותרע"ה), שכן באחת מהן (פסקה כה במהדורה זו) רשם הרב בעצמו את תאריך כתיבתה: "יום ה' כסלו, ב' ויצא", ו-ה' בכסלו חל באותן שנים ביום שני בשבוע רק בשנת תרע"ה. כמו כן קיים בכתב היד הבדל גדול בין חלקו הראשון שנכתב בכתב מרוטש וקשה לפענוח באופן חריג (אולי בגלל כתיבתו בזמן נסיעה או בעקבות מחלה), ובין חלקו השני, המכיל שירים ורשימות, שנכתב בכתב ברור ונוח לקריאה. הפנקס כפי שהוא לפנינו (בלי ה"עלים שנקרעו" ממנו) מכיל 15 דפים, שאינם ממוספרים.

פנקס ירושלים תרצ"ג

פנקס ירושלים תרצ"ג – גם תצלום פנקס זה נמצא בידינו בלא עמוד השער. זמן כתיבת הפנקס ומקום כתיבתו ידועים לנו על פי עדותו של ה"מ הברמן (בשם הרצי"ה) בקובץ השירים שפרסם בשם "שירת הרב" (שנדפס ב"סיני" תש"ה). בקובץ זה נדפסו מספר פסקאות בעלי אופי אישי שמקורן בפנקס זה, וליד אותן פסקאות נרשם: "ירושלים תרצ"ג". בין הפסקאות שבפנקס זה מצויים שני מאמרים הגותיים (שאת כותרותיהם נתן הרב בעצמו) בעניני חג החירות, ובסוף הפנקס ישנו מאמר (או מכתב) שכתב הרב בעניין "מכון הרי פישל", חשיבותו וערך מחזיקיו. באותה תקופה עמד בראש המכון הרב שאול ליברמן (מח"ס "תוספתא כפשוטה"). הפנקס מכיל 37 דפים (73 עמודים) הממוספרים על ידי הרצי"ה (המספור אינו כולל דף ריק שנמצא לפני מאמר "המכון"). הפנקס נכתב כולו בעט, והוא קל ונוח לקריאה.