צידה לדרך מפרשות השבוע/פרשת קרח

<< · צידה לדרך מפרשות השבוע · פרשת קרח · >>

פרשת קורח: במה חטא העם?-כל דברי משה אינם אלא דברי ה'

עדת קורח- החטא והעונש

א וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי, וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן: ב וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם: גוַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה: ד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו: ה וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע יְהוָה אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו: ו זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ: ז וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהוָה מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה הוּא הַקָּדוֹשׁ, רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי: ... יא לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל יְהוָה, וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּונוּ (תַלִּינוּ) עָלָיו: ... יט וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָה אֶל כָּל הָעֵדָה: ... כח וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי לֹא מִלִּבִּי: כט אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְהוָה שְׁלָחָנִי: ל וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא יְהוָה וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת יְהוָה: ... לה וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְהוָה, וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת: א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיָרֵם אֶת הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה וְאֶת הָאֵשׁ זְרֵה הָלְאָה כִּי קָדֵשׁוּ: ... ו וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם יְהוָה: ( ט"ז, א- י"ז, ה)

בפרשת קורח גם העם נענש בנוסף למנהיגי המחלוקת ולמקטירי הקטורת. חטאם של מנהיגי המחלוקת, קורח, דתן ואבירם ברור- הם המרידו את כולם. חטאם של 250 איש מקטירי הקטורת אף הוא ברור, אלה הקטירו אש זרה וקויים בהם: "והזר הקרב יומת". אולם מה היה בדיוק חטאו של העם, אשר בגללו מתו במגפה 14,700 איש?

א. שלוש פעמים העם מופיע בפרשה

העם מופיע בפרשה שלוש פעמים. נעיין בשלושת האזכורים וננסה לבדוק במה חטא העם.

1. בפעם הראשונה העם מוזכר במחלוקת קורח ועדתו, כאשר קורח מקהיל את העם בפני משה ואהרן: "ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד" . ניתן לומר כי התקהלות העם היא חטא. הרי זו הדרך להביע הזדהות. אם הם מוכנים לבוא לאזור המחלוקת משמע שהם שותפים. אולי שותפים פסיביים, אך גם לשותף פסיבי יש משקל רב באירועים כגון אלה. ואכן לאחר שהעם מתקהל, ה' מחליט להעניש את העם: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר: הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע" . לאחר דברי משה ואהרן אל ה', בסופו של דבר, ה' לא העניש את העם: "ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלקי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף" . בכל זאת קשה לומר שחטאו של העם היה רק בזה שהם התקהלו. ועובדה, לבסוף הם לא נענשו. ועדיין נשאלת השאלה מה היה חטאו של העם, אשר בגללו מתו 14,700 איש?
2. בפעם השנייה שהעם מוזכר בפרשה, לאחר שקורח דתן ואבירם נבלעו באדמה: "וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ" . תגובה זו של העם הינה טבעית ואמיתית. יתר על כן נ"ל שהעם מבין שהוא חטא בכך שהוא נקהל באזור המחלוקת, לכן הוא חושש שגם הוא יענש באותו עונש, ובצדק הם אומרים "פן תבלענו הארץ". בכל זאת קשה לומר שחטאו העיקרי של העם מסתכם בהתקהלות. עובדה שבסופו של דבר העם לא נענש בגלל ההתקהלות.
3. בפעם השלישית שהעם מוזכר בפרשת קורח, הוא כבר מדבר, פונה אל משה ואל אהרן ואפילו בלשון תלונה: "וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם ה' " .
   

     	        הפסוק מעיד שהעם חטא ולכן לשון הכתוב "וילנו". בעקבות דבריהם של העם הוא נענש ומיד פורצת מגפה, אשר מתים בה 14,700 איש. אכן העם נענש עונש חמור מאוד, ז"א שודאי חטאם היה חמור באותה מידה. נשאלת השאלה מה היה בדיוק חטאם? האם בכך שהעזו להתלונן? האם בכך שהאשימו את משה ואהרן שהם הרגו את הנענשים, באמרם "אתם המתם את עם ה'", ואם כן במה חטא זה כל כך חמור, שבגללו מתו כל כך הרבה אנשים?

ב. חטא העם בפרשה זו אינו דומה לחטאים קודמים

כאשר אנו מבררים את עומקו של חטא העם, כדאי לשים לב שהוא שונה לחלוטין מהחטאים הקודמים: חטא קברות התאוה וחטא המרגלים. שם העם הזכיר את מצרים והביע את רצונו לחזור למצרים. כלומר, חטאי העם הראשונים היו הרצון להתנער מהמהלך האלוקי של יציאת מצרים, כלומר להתנתק מכל מהלך קיום תורה ומצוות, לא להיות שותפים למשימה האלקית של עם קדוש החי לפי תורה קדושה בארץ הקודש. אולם בחטאו של העם במחלוקת קורח, מצרים אינה מוזכרת כלל. יתר על כן העם כן מרגיש שייכות למהלך האלוקי של עם קדוש. קורח מתייחס לעם כאל עם קדוש ואומר: "כל העדה כלם קדשים". כמו כן העם מכנה את הנענשים בביטוי "עם ה' ", כאשר הם פונים למשה ואהרן: "אתם המתם את עם ה' ", מתוך דברים אלה, נראה לומר כי גם קורח וגם העם מקושרים למהלך האלוקי של עם מיוחד, עם קדוש, עם של הקב"ה. אם כן, מהו בדיוק חטאו של העם?

ג. משה מוסר דבר ה'- כל הבנה אחרת היא בבחינת חטא!

נ"ל כי חטאם של העם היה בדיוק כמו חטאם של קורח, דתן ואבירם ושל 250 מקטירי הקטורת. הכיצד? חטאו של קורח נובע מאי הבנת מעמדו המיוחד של משה. קורח חושב כי משה בודה דברים מלבו, ובחירתו של אהרן לכהן גדול נובעת מרצונו של משה. בעוד שמינוי אהרן אינו אלא דבר ה' למשה. בעצם קורח טוען כי משה פועל לפי שיקול דעתו ולא לפי דבר ה'. זהו ערעור יסודי באמונה כולה. לפי הבנת קורח הדרך קצרה, לומר שהתורה היא תורת משה ולא תורת ה'. ואם זו תורת משה אפשר להתווכח ולערער על שיקול דעתו של משה. ומכאן הדרך קצרה לערער על כל מצוה ומצוה. והרי זו הייתה אחת המטרות הנעלות של מעמד הר סיני "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" . במעמד הר סיני ה' התחיל לדבר. העם לא עמד בכך וביקש ממשה "דבר עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות" . ואכן ה' מאשר זאת והתורה מעידה שהושגה המטרה. מכאן ואילך העם יבין שכל דבריו של משה אינם אלא דברי ה'. מכאן ולהבא משה הוא המדבר אל העם את דברי ה'. מכאן שאם יאשימו את משה שהוא בודה דברים מלבו, ושהוא ממנה את אהרן לכהן גדול מרצונו, הרי זו ככפירה במעמד הר סיני ובכל התורה כולה.

ד. חטאם של 250 מקטירי הקטורת

250 איש מקטירי הקטורת חוטאים בדיוק באותו חטא של קורח. הם טוענים כי הקביעה שרק הכהן הגדול יכול להקטיר קטורת היא קביעתו של משה, ולא דבר ה'. משום כך גם הם רוצים להקטיר קטורת ולהיות בבחינת כהן גדול. ז"א שורש החטא הוא אחד: להעלות על הדעת שמשה בודה דברים מלבו, ולכפור בכך שכל פעולותיו של משה הם דברי ה'.

ה. חטאו של העם

מתברר אם כן שהעם חטא בדיוק באותו חטא. כאשר העם אומר "אתם המתם את עם ה' ", כוונתם היא שמשה ואהרן עושים דברים מלבם. שהם גרמו למותם של הנענשים. כלומר, אתם משה ואהרן "המתם את עם ה' " ולא ה'. דבר זה חמור מאוד! זהו בדיוק החטא של קורח ושל 250 מקטירי הקטורת. קרח המריד את העם ושכנע אותם כי משה רבינו קובע דברים לפי שרירות רצונו. העם נגרר אחרי דברי קורח. העם העלה את טענתו כלפי משה ואהרן, העם אם כן כפר בפועל, כפירה ביסוד כל התורה באומרו "אתם המתם את עם ה' ".

ו. הלקח של פרשת קורח- דברי משה הם דברי ה'

נ"ל לסיכום, כי כל פרשת קורח באה להחזיר לעם את האמונה בדברי משה. פרשה זו באה לחזק את אחד מעמודי התווך של כל התורה. והוא שכל דברי משה אינם אלא דברי ה'. משה רבינו "אין לו משלו ולא כלום". משה אינו אלא צינור להעברת דבר ה'. משה- עליו נאמר "והאיש משה ענו מאד" , הוא סמל ההתבטלות. משה מתבטל לחלוטין כלפי תפקידו, ומסוגל להיות המעביר את דבר ה', כי רק הוא לגודל התבטלותו מעביר את דבר ה' נקי מכל סיג שהוא ומכל נגיעה אישית. זוהי הדרך בה בחר בורא עולם להעביר את דברו מעולמות רוחניים ונשגבים, אשר אינם נתפסים כלל בשכל אנוש, אל עולמנו הגשמי.