צו רכבת תחתית (מטרו)
צו רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ג–2022
ק״ת תשפ״ג, 100; תשפ״ד, 3098.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 17(ג) ו־33 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם שר הפנים, אני מצווה לאמור:
הגדרות
בצו זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מועד התחילה“ – יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023);
”רשות מקומית“ – רשות מקומית שבשטחה חלה תוכנית המטרו;
”תחילת עבודה בתחנה“ – תחילת ביצוע עבודות להקמת תחנת מטרו מסוימת;
”תחילת עבודות כלליות“ – תחילת ביצוע העבודות להקמת מיזם המטרו בשטח תוכנית המטרו.
חובת התשלום
(א)
רשות מקומית תשלם מדי שנה בשנה לאוצר המדינה את הסכום המפורט להלן לצידה (להלן – סכום ההשתתפות השנתי):
(1)
אור יהודה – 2,513 אלפי שקלים חדשים;
(2)
אזור – 2,385 אלפי שקלים חדשים;
(3)
באר יעקב – 6,377 אלפי שקלים חדשים;
(4)
בני ברק – 2,568 אלפי שקלים חדשים;
(5)
בת ים – 1,946 אלפי שקלים חדשים;
(6)
גבעתיים – 6,353 אלפי שקלים חדשים;
(7)
גבעת שמואל – 6,512 אלפי שקלים חדשים;
(8)
דרום השרון – 3,473 אלפי שקלים חדשים;
(9)
הוד השרון – 9,292 אלפי שקלים חדשים;
(10)
הרצליה – 27,250 אלפי שקלים חדשים;
(11)
חולון – 16,264 אלפי שקלים חדשים;
(12)
כפר סבא – 10,286 אלפי שקלים חדשים;
(13)
לוד – 229 אלפי שקלים חדשים;
(14)
נס ציונה – 4,426 אלפי שקלים חדשים;
(15)
פתח תקווה – 27,685 אלפי שקלים חדשים;
(16)
קריית אונו – 2,826 אלפי שקלים חדשים;
(17)
ראשון לציון – 27,527 אלפי שקלים חדשים;
(18)
רחובות – 13,219 אלפי שקלים חדשים;
(19)
רמלה – 1,003 אלפי שקלים חדשים;
(20)
רמת גן – 23,400 אלפי שקלים חדשים;
(21)
רמת השרון – 9,296 אלפי שקלים חדשים;
(22)
רעננה – 21,084 אלפי שקלים חדשים;
(23)
שדות דן – 947 אלפי שקלים חדשים;
(24)
תל־אביב–יפו – 110,388 אלפי שקלים חדשים.
(ב)
הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), לגבי התשלומים המתבצעים באותה שנה, החל משנת 2025, בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).
תקופת התשלום
(א)
משך התקופה שלגביה תחול חובת התשלום על רשות מקומית תהיה כמפורט בטבלה שלהלן, ובהתאם למספר התחנות המתוכננות בשטחה של אותה רשות כמפורט בתוספת:
טור א׳ כמות התחנות המתוכננות ברשות המקומית בהתאם לתוכניות המטרו ורק״ל ירוק וסגול | טור ב׳ משך התקופה בשנים |
---|---|
עד תחנה אחת | 7 |
2 תחנות | 9 |
3 או 4 תחנות | 10 |
5 או 6 תחנות | 11 |
7 או 8 תחנות | 12 |
9 או 10 תחנות | 13 |
מ־11 תחנות עד 15 תחנות | 14 |
מ־16 תחנות עד 25 תחנות | 15 |
26 תחנות ומעלה | 17 |
(ב)
התקופה שלגביה חייבת הרשות המקומית בתשלום לפי סעיף קטן (א), תחל משנת 2023.
מועד תשלום [תיקון: תשפ״ד]
רשות מקומית תשלם לאוצר המדינה תשלום שנתי לפי סעיף 2, בעבור כל שנה בתקופה האמורה, עד יום 1 ביולי בשנה העוקבת לה; על אף האמור, לעניין התשלום הראשון, הרשות המקומית תשלם חמישית מהסכום האמור בסעיף 2 עד יום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024) ואת יתרת הסכום האמור בסעיף 2 תשלם בשנה שלאחר תום משך התקופה המנויה בטור ב׳ בסעיף 3; יובהר כי התשלום יירשם על ידי הרשות המקומית כהוצאה בשנה שבה עליה לשלם.
סייגים לעניין העברת תשלום שנתי לאוצר המדינה
(א)
על אף האמור בסעיף 4, בהתקיים הנסיבות המפורטות להלן יחולו ההוראות המפורטות לצידן לעניין התשלום:
(1)
בנוגע לתשלומים בעד השנים 2025 עד 2030:
(א)
לא התקיימה תחילת עבודות כלליות עד למועד לתשלום כאמור בסעיף 4 בעד שנה מסוימת מהשנים המפורטות ברישה – הרשות המקומית תעביר את התשלום השנתי בעד אותה שנה לחשבון בנק נפרד של הרשות (בצו זה – קרן עירונית);
(ב)
עלה סכום התשלום המצטבר של כלל הרשויות המקומיות בשנה מסוימת הנדרש בהתאם לסעיף 2 (בצו זה – סכום התשלום השנתי הכולל) על 45% מסכום ההוצאה המצטבר בפועל לטובת מיזם המטרו במועד התשלום בעד אותה שנה (בצו זה – ההוצאה המצטברת), יחולו כל אלה:
(1)
הוועדה המנהלת, כמשמעותה בסעיף 9 לחוק, תחשב את סכום חלקה היחסי של כל רשות בהפרש בין סכום התשלום השנתי הכולל לבין 45% מסכום ההוצאה המצטברת, בהתאם ליחס שבין סכום התשלום השנתי של הרשות לפי סעיף 2 לבין סכום התשלום השנתי הכולל; הוועדה המנהלת תפרסם הודעה בדבר החישובים האמורים באתר האינטרנט של רשות המטרו וברשומות עד יום 31 במרס של אותה שנה;
(2)
רשות מקומית תעביר את סכום חלקה היחסי בהפרש כאמור בפסקה (1) לקרן העירונית ואת שאר התשלום השנתי תעביר לאוצר המדינה;
(2)
בנוגע לתשלומים בעד שנת 2031 ואילך – לא התקיימה תחילת עבודות כלליות עד למועד התשלום בעד שנה מסוימת, לא תעביר רשות מקומית את התשלום לפי סעיף 2 בעד אותה שנה לאוצר המדינה או את הסכומים המפורטים באותו סעיף בעד אותה שנה לקרן העירונית, עד למועד בהתאם לקבוע בסעיף 6(ב);
(3)
בנוגע לתשלומים בעד שנת 2033 ואילך, כאשר התקיימה תחילת עבודות כלליות –
(א)
לא התקיימה תחילת עבודה בתחנות בשטח רשות מקומית מסוימת, תעביר הרשות המקומית את התשלום השנתי לפי סעיף 2 לקרן העירונית, בעד כל שנה שבה לא התקיימה תחילת עבודה בתחנה כאמור;
(ב)
לא התקיימה תחילת עבודה בתחנה אחת או יותר מהתחנות המתוכננות בשטח רשות מקומית, תעביר הרשות המקומית –
(1)
תשלום לאוצר המדינה בעבור משך תקופה שיחושב לפי סעיף 3 בהתאם למספר התחנות שבשטחן החלו עבודות;
(2)
תשלומים בעד הפרש השנים שבין משך התקופה שהרשות המקומית נדרשה לשלם בעבורן לפי סעיף 3 לעומת משך התקופה שהרשות שילמה עליה בפועל לפי פסקת משנה (1), יועברו בידי הרשות המקומית לקרן העירונית;
(4)
על אף האמור בפסקה (3)(א), בנוגע לתשלום בעד שנת 2039 ואילך, אם התקיימה תחילת עבודות כלליות אך לא התקיימה תחילת עבודות להקמת תחנות בשטח רשות מקומית מסוימת, לא תעביר אותה רשות מקומית תשלום כאמור לאוצר המדינה לפי סעיף 2 או את הסכומים המפורטים באותו סעיף לקרן העירונית, עד למועד כקבוע בסעיף 6(ב).
(ב)
העברת תשלומים בתום תחולת הסייג
(א)
חדלה להתקיים נסיבה מהמפורטות בסעיף 5(א)(1) ו־(3), יועברו סך כל התשלומים שהופרשו לקרן העירונית לאוצר המדינה עד יום 1 ביולי בשנה שלאחר השנה שבה הפסיקה להתקיים הנסיבה; נוסף על האמור, לא חדלה להתקיים הנסיבה כאמור בסעיף 5(א)(1)(ב) עד שנת 2031, יועברו לאוצר המדינה הסכומים שהרשות המקומית העבירה לקרן העירונית לפי פסקה (2) לסעיף האמור עד יום י׳ בתמוז התשצ״א (1 ביולי 2031).
(ב)
חדלה להתקיים נסיבה מהנסיבות המפורטות בסעיף 5(א)(2) ו־(4), תמשיך רשות מקומית להעביר את התשלומים השנתיים לפי סעיף 2, בשנה שלאחר השנה שבה חדלה להתקיים הנסיבה, עד יום 1 ביולי של אותה שנה, למשך מספר השנים שבעדן טרם שילמה מתוך התקופה שנדרשה לשלם לפי סעיף 3.
החזר תשלומים
חל שינוי בתוכנית המטרו כך שמיזם המטרו לא יחול בשטח רשות מקומית מסוימת, יושבו לאותה רשות מקומית מלוא הסכומים ששילמה בתוספת ריבית בשיעור ריבית החשב הכללי, כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, והצמדה למדד בעד התקופה שממועד התשלום לאוצר המדינה או ממועד העברת הסכומים לקרן העירונית, לפי העניין, ועד מועד החזרת התשלום בפועל.
פריסה או הפחתה
(א)
מצא שר האוצר, על פי בקשת רשות מקומית, כי חל שינוי משמעותי בחוסנה הכלכלי של הרשות המקומית, רשאי הוא, בהתייעצות עם שרת הפנים ובלי לגרוע מסמכותו לתקן צו זה לפי סעיף 17(ג) לחוק, לקבוע כי בשנה מסוימת יחול הסדר של פריסת התשלום כאמור בסעיף 2 למועדים שונים מהמועדים האמורים בצו זה; הודעה על החלטה כאמור תפורסם ברשומות.
(ב)
בלי לגרוע מסמכות שר האוצר לפי סעיף קטן (א), שר האוצר יפרוס את תשלום סכום ההשתתפות השנתי של רשות מקומית בשנה מסוימת, אם הרשות המקומית הגישה בקשה לפריסת התשלום והתקיימו כל אלה:
(1)
הרשות המקומית הצהירה כי בשים לב להיקף ההכנסות של הרשות המקומית, העברת מלוא תשלום ההשתתפות של הרשות המקומית עשוי להשפיע על מימוש או קידום יוזמות פיתוח עירוניות של אותה רשות;
(2)
הרשות המקומית הצהירה כי עשתה את כל האפשר, באופן סביר, כדי לשלם את חלקה במלואו, ובכלל זה הגישה בקשה להעלאה חריגה בארנונה לכלל מבני המגורים שבתחומה בהתאם לסעיף 9(ב)(2)(1) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992;
(3)
לא הייתה בפועל העלאה של הארנונה לנכס מסוג מבנה מגורים, בהתאם לבקשה שהוגשה כאמור בסעיף קטן (2); לעניין זה, ”העלאה“ – העלאה חריגה בארנונה לפי סעיף 9(ב)(2) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992.
(ג)
בקשה כאמור בסעיף קטן (ב) תוגש בכתב, לא יאוחר מיום 31 ביוני בשנה שלגביה מבקשת הרשות המקומית את פריסת התשלום.
(ד)
פריסת תשלום בהתאם לסעיף קטן (ב) תיעשה כמפורט להלן:
(1)
הפריסה תהיה לגבי שיעור של מחצית מהסכום שעל הרשות לשלם בשנה שבה הוגשה הבקשה (להלן – תשלום דחוי);
(2)
רשות מקומית תשלם לאוצר המדינה תשלום דחוי בחלוף שנה ממועד התשלום האחרון שבו היא חייבת בהתאם לצו זה;
(3)
הגישה רשות מקומית כמה בקשות כאמור בסעיף קטן (ב), תקופת הדחייה תחושב ביחס לכל אחת מהבקשות בנפרד כך שכל תשלום דחוי נוסף ישולם בשנה שלאחר השנה שבה נדרשה הרשות המקומית לשלם את התשלום הדחוי הקודם.
(ה)
המשיכו להתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), ידחה שר האוצר את מועד התשלום הדחוי כאמור בסעיף קטן (ד)(2) או (3), לפי העניין, בתקופות נוספות של שנה בכל פעם.
(ו)
ניתנה החלטה על פריסת תשלום או על דחיית מועד התשלום של תשלום דחוי לפי סעיף קטן (ד) או (ה), בהתאמה, יפרסמה שר האוצר ברשומות.
ניכוי סכומים
בכל שנה יופחת מסכום ההשתתפות של רשות מקומית, סכום השווה ל־25 אחוזים מסכום הגבייה הייעודי; לעניין זה, ”סכום הגבייה הייעודי“ – סכום ששולם בפועל לאוצר המדינה בשל חיוב של ועדה מקומית שהרשות המקומית הנוגעת לעניין נמצאת במרחב התכנון שלה, בעד מס השבחת מטרו, כמשמעותו בסעיף 19 לחוק, בשל מקרקעין שלגביהם אלמלא אותו סעיף לא הייתה נדרשת הוועדה המקומית לבצע פעולות לחיוב או לגביית היטל השבחה.
תוספת
(סעיף 3(א))
מפתח תחנות מטרו ורכבות קלות – לפי רשויות מקומיות
אור יהודה – 6 תחנות
אזור – 0 תחנות
באר יעקב – 3 תחנות
בני ברק – 2 תחנות
בת ים – 2 תחנות
גבעת שמואל – 2 תחנות
גבעתיים – 2 תחנות
דרום השרון – תחנה אחת
הוד השרון – 4 תחנות
הרצלייה – 7 תחנות
חולון – 21 תחנות
כפר סבא – 5 תחנות
לוד – 5 תחנות
נס ציונה – 3 תחנות
פתח תקווה – 11 תחנות
קריית אונו – 3 תחנות
ראשון לציון – 9 תחנות
רחובות – 4 תחנות
רמלה – 3 תחנות
רמת גן – 8 תחנות
רמת השרון – 5 תחנות
רעננה – 4 תחנות
שדות דן – 0 תחנות
תל־אביב–יפו – 46 תחנות
ג׳ בתשרי התשפ״ב (28 בספטמבר 2022)
- אביגדור ליברמן
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.