צו מדידת מים (מדידה במקור)
צו מדידת מים (מדידה במקור) מתוך
צו מדידת מים (מדידה במקור), תשט״ז–1956
צו בדבר מדידת מים במקור
ק״ת תשט״ו, 415; תשי״ז, 509.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק מדידת מים, תשט״ו–1955, אני מצווה לאמור:
הגדרות
בצו זה –
”מקור מים“ – לרבות באר, מעין, נחל, נהר ואגם וכן כל אפיק שמימיו ניזונים ממעין, נחל, נהר או אגם.
מדידת מים במקור
כל צרכן בעל מקור מים עצמי וכל מפיק ממקור מים חייב למדוד את המים, הנצרכים או המופקים מהמקורות האמורים, במקום הסמוך ככל האפשר לאותם מקורות.
תוקף הצו ותחילתו [תיקון: תשי״ז]
תקפו של צו זה הוא לגבי כל צרכן או מפיק כאמור בסעיף 2, שיש לו מקור מים באותה הנפה או המחוז המפורטים להלן בלבד, ותחילתו של הצו היא ביום שצויין לצד כל נפה ומחוז:
השם
לצו זה ייקרא ”צו מדידת מים (מדידה במקור), תשט״ז–1956“.
כ״ז בטבת תשט״ז (11 בינואר 1956)
- קדיש לוז
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.