צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב בגז טבעי) מתוך

צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב בגז טבעי), התשע״ד–2014

ק״ת תשע״ד, 455; תשפ״ג, 2522.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 3 ו־4 לחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ״א–1961, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, אני מצווה לאמור:

הגדרה [תיקון: תשפ״ג]

בצו זה, ”גז טבעי לתחבורה“ – גז טבעי העומד בדרישות התקן הישראלי ת״י 6119 -”גז טבעי לכלי רכב“.

הפעלת רכב בגז טבעי לתחבורה [תיקון: תשפ״ג]

על אף האמור בסעיפים 2, 3 ו־6 לצו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין), התשכ״א–1961, ובסעיף 3 לצו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (סולר לתחבורה), התשס״ג–2003, רשאי אדם להפעיל רכב בגז טבעי לתחבורה, אם קיימת ברכב מערכת הנעה בגז טבעי לתחבורה, בין כמערכת בלעדית ובין ליד מערכת הנעה בדלק אחר, שמותר להניע בו כלי רכב.

כ״ט בכסלו התשע״ד (2 בדצמבר 2013)

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.