צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות) מתוך 
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), תשל״ו–1975
צו בדבר ייצור נקניק ונקניקיות
ק״ת תשל״ו, 262; תשל״ז, 2339; תשמ״ב, 1374.
בתוקף סמכויותינו לפי סעיפים 5 ו־15 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, ולפי כל דין אחר, אנו מצווים לאמור:
לפי סעיף 325(א)(13) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, יראו צו זה כאילו הותקן מכוח החוק האמור.
הגדרות [תיקון: תשל״ז, תשמ״ב]
בצו זה –
”בית מטבחיים“ – כמשמעותו בתקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964, ושהוצא לגביו רשיון לפי חוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968;
”בית שחיטה לעופות“ – כמשמעותו בתקנות מחלות בעלי־חיים (בתי שחיטה לעופות), תש״ך–1960, ושהוצא לגביו רשיון לפי חוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968;
”בעלי־חיים“ – בהמות כמשמעותן בתקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964;
”בעלי־חיים אחרים“ – בעלי־חיים, למעט בקר ועוף;
”בקר“ – פר, פרה, שור, תאו, עגל, עגלה, כבשים ועזים;
”בשר“ – שרירי השלד של בעלי־חיים או של עוף שנשחטו בבית מטבחיים או בבית שחיטה, לפי הענין, והוחתמו כדין כראויים למאכל אדם וכן שרירי השלד של בקר שיובא מחוץ־לארץ כדין במצב קפוא, והכל בין טרי ובין מקורר או קפוא, טחון או בלתי טחון, קצוץ או בלתי קצוץ, מבושל, מעושן או מעובד בכל דרך אחרת כשהוא מפורק כדין והתמלאו לגביו הוראות תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים להובלת בשר, דגים, עופות ומוצריהם), תשל״ב–1971; למעט –
(1)
עצמות ושאריות מניקור בשר, ואיברים פנימיים;
(2)
בשר מבהמה שנשחטה שחיטה דחופה או שחיטת דחק כמשמעותן בתקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964;
(3)
בשר שהועבר ליצרן מקמעונאי;
(4)
גידים, כלי דם ופסציות הנמצאים בבשר או שהוספו לו;
(5)
שרירי הראש, שרירי הזנב, ושרירי הרגליים שמתחת לפרק הקפיצה ומתחת לשורש כף היד;
”מפורק כדין“ –
(1)
הבשר פורק בתוך כתלי המפעל;
(2)
בשר שיובא מחוץ־לארץ מפורק ובמצב קפוא כדין;
(3)
בשר שפורק בעסק שניתן לגביו רשיון בר־תוקף והגיע למפעל מלווה בתעודה חתומה ביד רופא וטרינרי כראוי למאכל אדם;
”הדפסה“ – הדפסה או הטבעה על מעי, תווית, שקיק או שלט לפי סעיף 5, לפי הענין, באותיות שגודל כל אחת מהן הוא לפחות 2.5 מ״מ ושאינן ניתנות למחיקה;
”המנהל“ – מנהל חטיבת המזון במשרד המסחר והתעשיה ומנהל שירות המזון במשרד הבריאות כאחד;
”העברה“ – העברה לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה של הבעלות או של ההחזקה;
”שם היצרן“ – שם היצרן ומענו, או סימנו המסחרי הרשום כדין ובלבד שנכללו בו אותיות בעברית;
”חומר יבש“ – חומר ממנו מורכבים הנקניק או הנקניקיות, ללא המים המצויים בו, כפי שנקבע בתקן מספר 497 חלק 5 מינואר 1964;
”חיטוי“ – תהליך של השמדת חיידקים באמצעים פיזיים או כימיים;
”חלבון מן הצומח“ – חומר מזון המופק מן הצומח והמכיל לפחות חמישים ושניים אחוז חלבון בחומר היבש; לענין זה, ”חומר יבש“ – חומר מזון ללא המים בו, כפי שנקבע בתקן 497 חלק 5 מינואר 1964;
”ייצור“ - לרבות כל העבודות הכרוכות בייצור נקניק או נקניקיות ובאריזתם;
”יצרן“ – אדם שעסקו או חלק מעסקו הוא ייצור נקניק או נקניקיות;
”מעי“ – מעי טבעי או מעי מלאכותי;
”מעי טבעי“ – מעי של בעלי־חיים;
”מעי מלאכותי“ – מעי שאינו מעי טבעי, למעט מעי העשוי מחומר הבא מבעלי־חיים שאינם בהמות כמשמעותן בתקנות מחלות בעלי־חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964;
”מעי סגור“ – מעי שהוא סגור בשני קצותיו;
”מפעל“ – מקום שבו יצרן מייצר נקניק או נקניקיות, לרבות מקום שבו הוא מחזיק חמרי גלם הדרושים לייצור כאמור או מקום שבו הוא מחזיק נקניק או נקניקיות;
”נקי“ – נקי מכל לכלוך הנראה לעין, הניתן למישוש או הנותן ריח;
”נקניק“ ו־”נקניקיות“ – תערובת ארוזה במעי סגור או בלתי סגור, או כל חלק מתערובת כאמור, בין אם הנקניק או הנקניקיות לפי הענין מיובשים, מבושלים, או מעושנים בין אם לאו, לרבות מצרך הנמכר, המוצג או המוצע למכירה כנקניק או כנקניקיות, בין אם הוא ארוז במעי ובין אם לאו;
”נקניק מבשר בקר“ ו־”נקניקיות מבשר בקר“ – נקניק או נקניקיות לפי הענין המכילים בשר של בקר או של עוף, או שניהם כאחד, למעט נקניק או נקניקיות המכילים בשר של בעלי־חיים אחרים;
”נקניק מבעלי־חיים אחרים“ ו־”נקניקיות מבעלי־חיים אחרים“ – נקניק או נקניקיות לפי הענין המכילים בשר של בעלי־חיים אחרים, בין אם הם מכילים גם בשר בקר או בשר עוף ובין אם אינם מכילים בשר כאמור;
”סוחר“ – סיטונאי או קמעונאי שעסקו או חלק מעסקו הוא סחר בנקניק או בנקניקיות, לרבות סוכן של יצרן או של סיטונאי;
”עוף“ – כמשמעותו בתקנות מחלות בעלי־חיים (בתי שחיטה לעופות), תש״ך–1960, למעט ראש העוף, הרגליים, הצוואר ואיברים פנימיים;
”עמילן“ – עמילן הראוי למאכל אדם, לרבות קמח תפוחי־אדמה;
”צבע“ – לרבות כל חומר המכיל צבע מוסף;
”שומן“ – שומן של בעלי־חיים, של בקר או של עוף, כשהוא טרי, מקורר, קפוא, טחון או בלתי טחון, קצוץ או בלתי קצוץ, מבושל, מעושן או מעובד בכל צורה אחרת, למעט חלב של כליות, של כרס או של מעיים;
”תבלין“ – כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תבלין), תשכ״ג–1963, לרבות חרדל, בצל ושום, ותבלין אחר שהמנהל התירו בכתב לשימוש;
”תערובת“ – תערובת בשר וחמרים כאמור בתוספת הראשונה.
הוראות ייצור של נקניק או נקניקיות [תיקון: תשל״ז]
(א)
לא ייצר יצרן נקניק או נקניקיות אלא –
(1)
מבשר ומהחמרים הנקובים בפריטים שבחלק א׳ לתוספת הראשונה, כולם או מקצתם, ובלבד שלייצור נקניק כבד ישתמשו בכבד בין יחד עם בשר ובין ללא בשר;
(2)
מהסוגים המפורטים בתוספת השניה בטור א׳;
(3)
בתרכובת כמפורט בתוספת השניה בטור ב׳ לפי שיעוריה הנקובים בתוספת האמורה בצדו של כל סוג נקניק או נקניקיות;
(4)
אם כמות ניטרט הנתרן וניטרט האשלגן, ניטריט הנתרן וניטריט האשלגן, מבוטאת כניטריט הנתרן, לא תעלה מעל למאתיים חלקי מיליון ממשקל הנקניק או הנקניקיות.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל להתיר בכתב ייצור נקניק או נקניקיות מסוגים אחרים מאלה המפורטים בתוספת השניה וכן להתיר בכתב את השימוש בחמרים המפורטים בחלק ב׳ לתוספת הראשונה, כולם או מקצתם.
איסור השימוש בצבע
(א)
לא ישתמש יצרן בצבע לייצור נקניק או נקניקיות.
(ב)
לא ישתמש יצרן לאריזת נקניק או נקניקיות המכילים חלבון מן הצומח, במעיים, אלא אם הם בלתי צבועים או צבועים בצבע להנחת דעתו של המנהל ובלבד שלא יהיו בצבע אדום או ורוד.
הכנת תערובת
לא יכין יצרן תערובת במפעלו, לא יקבלה ולא יחזיקה במפעלו, אלא אם היא מכילה רק את החמרים המפורטים בחלק א׳ לתוספת הראשונה, כולם או מקצתם, ובכפוף להיתר על פי סעיף 2(ב) גם החמרים המפורטים בחלק ב׳ לתוספת הראשונה.
סימון תערובת
לא יחזיק יצרן במפעלו תערובת אלא אם למכל שבו נמצאת התערובת צמוד שלט בולט לעין שעליו רשומים, לפי סדר תכולה יורד, פרטים אלה:
(1)
שם הבשר או השומן הנמצאים בתערובת, לפי בעלי־חיים שמהם הופקו;
(2)
יתר הרכיבים הנמצאים בתערובת.
[תיקון: תשמ״ב]
(בוטל).
שימוש במעי טבעי
לא ישתמש יצרן במעי טבעי לייצור נקניק או נקניקיות –
(1)
מבשר בקר, אלא במעי של בקר;
(2)
מבשר של בעלי־חיים אחרים, אלא במעי של בקר או של בעלי־חיים אחרים.
שימוש במעי מלאכותי
לא ישתמש יצרן במעי מלאכותי לייצור נקניק או נקניקיות אלא אם המעי הוא מעי מלאכותי כמשמעותו בסעיף 1.
סגירת מעי
לא יסגור יצרן את המעי בו ארוז נקניק אלא בחותם עופרת או בחותם מתכת מתאימה אחרת בשני קצותיו של הנקניק, כשעל החותם מוטבע השם.
העברת נקניק
לא יעביר יצרן נקניק או נקניקיות בלתי מבושלים או בלתי מעושנים, אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
החזקת נקניק ארוז במעי טבעי וסימונו
לא יחזיק יצרן או סוחר נקניק ארוז במעי טבעי, כשהוא מבושל או מעושן או כשהוא מבושל ומעושן, לא יקבלו ולא יעבירו, אלא אם –
(1)
כאשר הנקניק הוא מבשר בקר – קשורה לחותם לפי סעיף 9 תווית עליה צויינו סוג הנקניק והשם וכן, לפי סדר תכולה יורד, שם הבשר והשומן, לפי בעלי־החיים שמהם הופקו, ופירוט יתר החמרים הנמצאים בנקניק;
(2)
כאשר הנקניק הוא מבשר של בעלי־חיים אחרים מודפסים על התווית לכל ארכה – נוסף לסימון כאמור בפסקה (1), ארבעה פסים ברוחב של שלושה מ״מ כל אחד, במרחקים שווים ביניהם;
(3)
כאשר הנקניק מכיל חלבון מן הצומח – צויינו על התווית האמורה בפסקאות (1) ו־(2) פעמים מספר המילים ”מכיל חלבון מן הצומח“, באותיות שגדלן אינו פחות מהאותיות המציינות את יתר המרכיבים, בנוסף לפרטי הסימון הדרושים לפי אותן פסקאות.
החזקת נקניק ארוז במעי מלאכותי וסימונו
לא יחזיק יצרן או סוחר נקניק ארוז במעי מלאכותי כשהוא מבושל או מעושן או כשהוא מבושל ומעושן, לא יקבלו ולא יעבירו, אלא אם –
(1)
כאשר הנקניק הוא מבשר בקר – צויינו על המעי, פעמים מספר לכל ארכו, סוג הנקניק והשם וכן, לפי סדר תכולה יורד, שם הבשר והשומן לפי בעלי־החיים שמהם הופקו, ופירוט יתר החמרים הנמצאים בנקניק;
(2)
כאשר הנקניק הוא מבשר של בעלי־חיים אחרים מודפסים על המעי לכל ארכו, נוסף לסימון כאמור בפסקה (1), ארבעה פסים לבנים ברוחב של ס״מ כל אחד, במרחקים שווים ביניהם, ובין הפסים האמורים, בשורות ניצבות להם, מודפסים פעם או פעמיים פרטי הסימון לפי פסקה (1), ובלבד שבכל אורך של עשרה ס״מ צויינו שם הבשר והשומן, לפי בעלי־החיים שמהם הופקו;
(3)
כאשר הנקניק מכיל חלבון מן הצומח – צויינו פעמים מספר, לכל ארכו של המעי המלים ”מכיל חלבון מן הצומח“ באותיות שגדלן לפחות 2/3 מגודל האותיות המציינות את שם המוצר בנוסף לפרטי הסימון לפי פסקאות (1) ו־(2).
סימון סוג הנקניק
(א)
לא יסמן יצרן על המעי או על התווית את סוג הנקניק אלא בשמות הנקובים בפריטים 1 עד 14 של טור א׳ בתוספת השניה (להלן – שם המוצר).
(ב)
השתמש יצרן גם בחלבון מן הצומח לייצור הנקניק או הנקניקיות יכלול לצד שם המוצר את המלים ”בתוספת חלבון מן הצומח“ באותיות שגדלן אינו פחות מ־2⁄3 מהאותיות המציינות את שם המוצר.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר –
(1)
להוסיף לשם של סוג הנקניק הנקוב בפריט 1 בטור א׳ בתוספת השניה מלים נוספות לסימון סוג הנקניק המפורט באותו פריט, למעט המלים המופיעות בשמות הסוגים שבפריטים 2 עד 14 ובלבד שתרכובתו של הנקניק המסומן כאמור תתאים למפורט בטור ב׳ של התוספת השניה לצדו של פריט 1;
(2)
להוסיף לשם של סוג הנקניק הנקוב בפריט 3 בתוספת השניה את המלים ”אווז“ או ”עוף ממולא“ ובלבד שתרכובתו של הנקניק המסומן כאמור תתאים למפורט בטור ב׳ של התוספת השניה לצדו של פריט 3.
מעי מלאכותי בייצור נקניקיות
לא ישתמש יצרן במעי מלאכותי לייצור נקניקיות אלא אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
לא מודפס עליו דבר;
(2)
מודפסים עליו שני פסים שחורים לכל ארכו;
(3)
מודפסים עליו שם היצרן ולפי סדר תכולה יורד – שם הבשר והשומן לפי בעלי־החיים שמהם הופקו, פירוט יתר החמרים הנמצאים בנקניקיות, והמלים ”המעי מלאכותי – לקלף לפני האכילה“.
נקניקיות מבושלות או מעושנות במעי מלאכותי [תיקון: תשל״ז]
לא יחזיק יצרן או סוחר נקניקיות ארוזות במעי מלאכותי כשהן מבושלות או מעושנות או כשהן מבושלות ומעושנות, לא יקבלן ולא יעבירן, אלא אם מתקיימים אלה:
(1)
כאשר הנקניקיות הן מבשר בקר – קשורה לצרור הנקניקיות תווית שעליה צויינו פרטי הסימון לפי פסקה (1) לסעיף 12;
(2)
כאשר הנקניקיות הן מבשר של בעלי־חיים אחרים מודפסים על התווית לכל ארכה, נוסף לסימון כאמור בפסקה (1), ארבעה פסים ברוחב של שלושה מ״מ כל אחד, במרחקים שווים ביניהם;
(3)
כאשר הנקניקיות מכילות חלבון מן הצומח – צויינו על התווית האמורה בפסקאות (1) ו־(2) גם המלים ”מכיל חלבון מן הצומח“.
העברת נקניקיות במעי מלאכותי
לא יעביר יצרן נקניקיות ארוזות במעי מלאכותי כאמור בסעיף 14(1) אלא אם המעי קולף לפני ההעברה.
אריזת נקניק ונקניקיות מקולפים
לא יעביר יצרן נקניק או נקניקיות מקולפים, פרוסים או בלתי פרוסים, ולא יקבלם סוחר, לא יחזיקם ולא יעבירם, אלא אם הנקניק או הנקניקיות כאמור ארוזים בשקיק סגור העשוי מחומר שקוף (להלן – השקיק), להנחת דעתו של המנהל, ונתקיימו אלה:
(1)
כאשר הנקניק או הנקניקיות כאמור הן מבשר בקר – מודפסים על השקיק השם, ולפי סדר תכולה יורד שם הבשר והשומן, לפי בעלי־החיים שמהם הופקו ופירוט יתר החמרים הנמצאים בנקניק או בנקניקיות;
(2)
כאשר הנקניק או הנקניקיות כאמור הן מבשר של בעלי־חיים אחרים מודפסים על השקיק לכל ארכו, נוסף לסימון כאמור בפסקה (1), ארבעה פסים ברוחב של שלושה מ״מ כל אחד, במרחקים שווים ביניהם;
(3)
כאשר הנקניק או הנקניקיות מכילים חלבון מן הצומח – מודפסים על השקיק לכל ארכו, נוסף לסימון כאמור בפסקאות (1) ו־(2), המלים ”בתוספת חלבון מן הצומח“.
החזקת נקניק ונקניקיות
(א)
לא יחזיק אדם נקניק, נקניקיות או כל חומר הדרוש לצורך ייצורם אלא בכלים שלמים, נקיים ומחוטים והעשויים מחומר שאינו מחליד ואינו עלול להזיק לבריאות.
(ב)
לא יניח אדם כלים המכילים נקניק, נקניקיות או כל חומר הדרוש לצורך ייצורם, אלא על גבי מדפים מוגבהים מהרצפה.
כלי ייצור ואבזרים
לא ייצר אדם נקניק או נקניקיות אלא בכלים ואבזרים נקיים, מחוטים ובלתי פגומים והעשויים מחומר שאינו עלול להזיק לבריאות.
השרית בשר במים לצרכי הכשרה
(א)
לא ישרה אדם בשר המיועד לטחינה במים אלא לצרכי הכשרה בלבד.
(ב)
טמפרטורת המים לצרכי הכשרה לא תעלה על 7 מעלות צלזיוס.
הדחת בשר
לא ידיח אדם בשר שנמלח אלא בדרכים האלה:
(1)
הטבלתו במים זורמים שהטמפרטורה שלהם אינה עולה על 7 מעלות צלזיוס;
(2)
שטיפתו שלוש פעמים במים כשהוא תלוי על וו.
התווית
(א)
לא ישתמש יצרן בתווית לצורך סימון נקניק או נקניקיות לפי הוראות צו זה, אלא אם התווית היא מקרטון בהיר או מחומר פלסטי בהיר, שלא ניתן לקריעה בנקל, כשהיא מנוקבת באחד מקצותיה, ושפת הנקב מצופה מתכת.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להשתמש בתווית מתכת לצורך סימון נקניק, אם על התווית מצויינים פרטי הסימון הנדרשים לפי סעיף 11(1), ובלבד שלא ישתמשו בתווית מתכת לצורך סימון נקניק מבשר של בעלי־חיים אחרים אלא אם מודפסים על התווית גם ארבעה פסים.
איסור החזקת חמרים וחפצים
לא יחזיק יצרן במפעלו –
(1)
חמרים שאינם מותרים לשימוש לייצור נקניק או נקניקיות בהתאם להוראות צו זה;
(2)
ציוד וחפצים שאינם דרושים לצרכי הייצור של נקניק או נקניקיות.
צבע אריזת נקניק או נקניקיות המכילים חלבון מן הצומח
לא יסמן יצרן, לא ידפיס ולא יטביע כל אות על תווית, על שקיק ועל מעי בהם ארוזים נקניק או נקניקיות המכילים חלבון מן הצומח ולא יטביע כל צבע אלא אם הוא להנחת דעתו של המנהל, ובלבד שלא יהיה צבע אדום או ורוד.
צבע הדפסה
לא ישתמש יצרן במעי לייצור נקניק או נקניקיות, אלא אם צבע ההדפסה שעל המעי אינו חודר לתערובת.
שמירה על תנאים תברואיים
לא ישתמש יצרן לצורך ייצור נקניק או נקניקיות, החסנתם, הובלתם או שיווקם, או לצורך החסנת חמרים המפורטים בתוספת הראשונה, אלא במקום ובציוד נקיים המתאימים מבחינה תברואית ומוחזקים בהתאם לכך. לענין זה, ”ציוד“ – כל חפץ, רהיט, בגדי עבודה, מכשיר, מכונה או דבר אחר.
סימון במלה ”ייצוא“
לא יסמן אדם נקניק או נקניקיות במלים ”ייצוא“ או ”סחורות ייצוא“ או ”איכות ייצוא“ או ”טיב ייצוא“ או כיוצא באלה.
הסדרת הסחר
לא יקבל אדם במהלך עסקו את הבעלות על נקניק או על נקניקיות או את ההחזקה בהם, לא יחזיקם ולא יעבירם, אלא אם הם מיוצרים, ארוזים ומסומנים בהתאם להוראות צו זה ואלא אם קיבל חשבון המכיל את הפרטים האמורים בסעיף 25 לחוק.
החזקת חלק מנקניק
לא יחזיק סוחר חלק מנקניק שסעיף 11 חל עליו, אלא אם קשורה לקצהו תווית המכילה את הפרטים בהתאם להוראות צו זה או תווית מתכת כאמור בסעיף 22(ב).
שיטות בדיקה
הבדיקות המעבדתיות, לצורך קביעת קיום הדרישות שבטור ב׳ בתוספת השניה, ייעשו בהתאם לתקן ישראלי 497, חלקים 1, 2, 3 ו־4 מדצמבר 1963 וחלקים 5 ו־6 מינואר 1964, המופקד לעיון במכון התקנים הישראלי, רמת אביב, תל־אביב, במשרד המסחר והתעשיה, רחוב אגרון, ירושלים, במשרדים המחוזיים של משרד המסחר והתעשיה, במשרד הבריאות, ירושלים, ובלשכות המחוזיות של משרד הבריאות.
איסור החזקת חומר מסויים
לא יחזיק יצרן במפעלו מעי, תווית או חומר אריזה שצויין עליהם שם שאינו השם של אותו יצרן או שהסימון בהם הוא בניגוד להוראות צו זה.
סייג
על אף האמור בסעיף 31, רשאי יצרן להחזיק במפעלו מעי, תווית וחומר אריזה שצויין עליהם שם של אדם אחר, אם אותו אדם הוא בעל התר על פי סעיף 3(ב) לצו סימון מוצרים, תש״י–1950.
מתן התר וביטולו
מתן התר לפי צו זה, סירוב לתתו וקביעת תנאי נתינתו, מסורים לשיקול דעתו של המנהל.
שמירת דינים אחרים
צו זה אינו בא לגרוע מכל דין אחר ובלבד שצו סימון מוצרים, תש״י–1950, לא יחול במידה שהוראותיו סותרות הוראות צו זה.
ביטול
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), תשכ״ז–1967 – בטל.
תחילה
תחילתו של צו זה היא ביום השלושים לאחר פרסומו.
השם
לצו זה ייקרא ”צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), תשל״ו–1975“.
תוספת ראשונה
(סעיפים 2 ו־4)
חלק א׳
1.
[תיקון: תשל״ז]
(נמחק).
2.
שומן.
3.
עמילן מאכל – ת״י 331.
4.
אבקת סלק, רק לגיוון התערובת של בשר עוף.
5.
ביצי תרנגולת טריות או ביצים כמשמעותן בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), תשל״ב–1972.
6.
מלח מאכל כמשמעותו בתקן ישראלי ת״י 411, שהוכרז כתקן רשמי באכרזת תקנים (תקן ישראלי 411 – סיון תשל״ג, יוני 1973) (מלח למזון), תשל״ה–1974.
7.
חומצה אסקורבית וחומצה איזו־אסקורבית.
8.
פוספטים ראויים לייצור נקניק ונקניקיות.
9.
[תיקון: תשל״ז]
ניטרט הנתרן וניטרט האשלגן.
10.
מי שתיה כמשמעותו בתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתיה), תשל״ה–1974.
11.
קרח שיוצר ממים כאמור בפריט 10.
12.
סכרוזה, גלוקוזה, דקסטרוזה.
13.
תבלין כמשמעותו בחוק [צ״ל: בצו] הפיקוח על מצרכים ושירותים (תבלין), תשכ״ב–1963.
14.
חלבון מן הצומח.
15.
כבד לייצור נקניק כבד.
16.
דם לייצור נקניק דם.
17.
[תיקון: תשל״ז]
ניטריט הנתרן או ניטריט האשלגן בריכוז שלא יעלה על 0.6%.
חלק ב׳
1.
תבלין אחר כאמור בהגדרת ”תבלין“ שבסעיף 1.
2.
[תיקון: תשל״ז]
(נמחק).
3.
חמרי עזר אחרים הראויים לייצור נקניק או נקניקיות למעט חמרי עזר נותני צבע.
תוספת שניה
(סעיפים 2, 6 ו־13)
[תיקון: תשל״ז, תשמ״ב]
| טור א׳ | טור ב׳ | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| סוגי הנקניק והנקניקיות (שם המוצר) | תרכובת | |||||
| מים באחוזי משקל לא יותר מ- | חלבון באחוזים בחומר היבש לא פחות מ- | עמילן בחומר יבש באחוזים – לא יותר מ- | אפר בחומר היבש – באחוזים | |||
| אפר כללי לא יותר מ- | אפר ממלח מאכל מאפר הכללי לא יותר מ- | |||||
| 1 | נקניק | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניק, כפול 4 | 31.8 | 11.4 | 9.1 | 6.8 |
| 2 | נקניק יבש | 40 | 31.8 | 8.0 | 9.1 | 6.8 |
| 3 | נקניק עממי | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניק כפול 4 ועוד 8 | 27.3 | 11.4 | 9.1 | 6.8 |
| 4 | נקניק קבנוס | 45 | 27.1 | 10.4 | 8.3 | 6.2 |
| 5 | נקניק תה | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניק, כפול 4 ועוד 8 | 27.3 | 11.4 | 9.1 | 6.8 |
| 6 | נקניק תה ש׳ | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניק, כפול 4 ועוד 16 | 22.7 | 8.0 | 9.1 | 6.8 |
| 7 | נקניק מורטדלה | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניק, כפול 4 ועוד 8 | 27.3 | 11.4 | 9.1 | 6.8 |
| 8 | נקניק מורטדלה ש׳ | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניק, כפול 4 ועוד 16 | 22.7 | 8.0 | 9.1 | 6.8 |
| 9 | נקניק פריזר | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניק, כפול 4 ועוד 8 | 27.3 | 11.4 | 9.1 | 6.8 |
| 10 | נקניק פריזר ש׳ | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניק, כפול 4 ועוד 16 | 22.7 | 8.0 | 9.1 | 6.8 |
| 11 | נקניק בייגל | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניק, כפול 4 ועוד 8 | 27.3 | 11.4 | 9.1 | 6.8 |
| 12 | נקניק בייגל ש׳ | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניק, כפול 4 ועוד 16 | 22.7 | 8.0 | 9.1 | 6.8 |
| 13 | נקניק ממרח מאט | 32 | 11.8 | 5.1 | 4.4 | 3.7 |
| 14 | נקניק ממרח כבד | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניק, כפול 4 ועוד 8 | 27.3 | 8.0 | 6.8 | 5.7 |
| 15 | נקניקיות | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניקיות, כפול 4 ועוד 20 | 25.0 | 12.5 | 10.0 | 7.5 |
| 16 | נקניקיות ש׳ | אחוז החלבון שנמצא בבדיקה בנקניקיות, כפול 4 ועוד 10 | 20.0 | 7.0 | 8.0 | 6.0 |
ז׳ בתשרי תשל״ו (12 בספטמבר 1975)
- ויקטור שם־טוב
שר הבריאות - חיים בר־לב
שר המסחר והתעשיה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.