צו המכס (הסדרת אקספורט דבש) מתוך
צו המכס (הסדרת אקספורט דבש), 1937
צו מאת הנציב העליון עפ״י סעיף 104(1)
בתוקף הסמכויות המסורות לו בסעיף 104(1) מפקודת המכס, צוה הנציב העליון ובזה מצוים לאמור:–
מכוח האמור בסעיף 15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מחלקת החקלאות והדיג“ ייקרא ”משרד החקלאות“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי הודעת פקידי ממשלה (תיקון תוספת), 1947 (ע״ר 1947, תוס׳ 2, 537), במקום ”הפקיד הוטרינרי הראשי“ יבוא ”מנהל שירותי הוטרינריות“. לפי הודעה בדבר שינוי תארו של פקיד וטרינרי (ק״ת תשי״ח, 1235), במקום ”פקיד וטרינרי“ יבוא ”רופא וטרינרי ממשלתי“.
השם
צו זה יקרא ”צו המכס (הסדרת אקספורט דבש), 1937“.
פירוש [תיקון: תש״ח]
בצו זה –
”דבש טהור“ פירושו דבש שהוא נקי מיסודות נכרים לפחות כדבש שסונן באריג כברות של 54 חורים לכל אינטש בטמפרטורה של לא יותר מ־65 מעלות צלזיוס;
”משלח“ פירושו מי שמשלח דבש לחו״ל או גורם למשלוחו של דבש לחו״ל או המנסה לשלוח דבש לחו״ל, והוא כולל את סוכנו;
”היזק“ פירושו כל קלקול הפוגע במדה נכרת במראהו של הדבש וכן באיכותו כצורך אוכל או כסחורה למשלוח לחו״ל, כגון –
(I)
חמום יתר על המדה,
(II)
תסיסה,
(III)
טחב דבש,
(IV)
סמידה,
(V)
טעם לפגם הבא מצמחים,
(VI)
כל שמץ עשן, חומצת קרבול או טעם או ריח הבאים מיסודות נכרים,
(VII)
לכלוך;
”הוצא לחו״ל“ פירושו נלקח או נשלח מישראל לכל ארץ שמחוץ לישראל, אם בדרך יבשה ואם בדרך הים;
”דבש רדוי“ פירושו דבש שהופרש מחלות דבש בלתי לחוצות ע״י כח סנטריפוגלי או כח־הכובד;
”דבש“ הוא הצוף והסכרין הנוטפים מנטיעות, שנאגרו, שונו ונאצרו בחלות דבש ע״י דבורי־דבש (אפיס מליפיקה ואפיס דורסטה) והשובר את קרני האור שמאלה LAEVO-ROTATORY ושאינו מכיל יותר מעשרים וחמשה למאה מים, רבע אחוז אבקת מילה ושמונה למאה סכר קנים;
”מפקח“ פירושו פקיד משרד החקלאות שמנהל אותו משרד ייפה את כחו לבדוק ולאשר דבש לצורך אקספורט;
”דבש מזוקק“ פירושו דבש שרדוהו מחלות הדבש ע״י סינון או דרכים אחרות;
”עכירות“ פירושו ערפול הנגרם ע״י מציאותם של גרעיני סמידה, בעבועות אויר זעירות, חלקי שעוה זעירים מאד או חמרים אחרים הגורעים מצחותו של הדבש.
תעודה לאקספורט של דבש
אסור לשלח דבש לאקספורט אלא אם כן צרפו למשלוח הדבש תעודה שניתנה ע״י מפקח המעידה שהוא בדק את הדבש ואשר אותו כדבש ראוי לאקספורט.
בקשות לתעודות [תיקון: תשי״ח]
כל משלח הרוצה בתעודה לאקספורט של דבש, עליו לפנות בבקשה לרופא וטרינרי ממשלתי [במקור: לפקיד הוטרינרי] הקרוב ביותר לפחות ארבעה עשר יום לפני התאריך שיש בדעתו לשלוח אותו דבש לאקספורט ועליו להגיש לרופא וטרינרי זה בכתב את הפרטים דלקמן:–
(א)
כמות הדבש שיש בדעתו לשלח לחו״ל;
(ב)
צורת האריזה;
(ג)
המקום שבו יוכל המפקח לבדוק את הדבש.
בדיקת הדבש ומתן התעודה [תיקון: 1947, תש״ח־2]
(1)
המפקח לא יתן תעודה עפ״י צו זה אלא אם כן נוכח שהדבש המיועד לאקספורט –
(א)
יש לו הסגולות הטבעיות של דבש טהור;
(ב)
אינו שוקל פחות מ־1.44 ק״ג לכל ליטר בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס;
(ג)
הוא דבש זך ונקי מכל קלקול או עכירות;
(ד)
בשל די הצורך;
(ה)
נארז בכלי קבול חזקים ונקיים שהדביקו על כל אחד מהם פתק המציין את הפרטים דלקמן ביחס לדבש שבהם:–
(I)
אם הוא דבש רדוי או דבש מזוקק;
(II)
טיבו של הדבש (תפוחי־זהב, דבש הרים, דבש שדה או דבש אקליפטוס);
(III)
המשקל המדויק בק״ג או בגרמים;
(IV)
שם המשלח.
בתנאי שמתירין פגם כדי שיעור של חמשה אחוזים בקשר עם הדרישות דלעיל, אלא שאין להתיר שום פגם לגבי דבש מקולקל כמוגדר
בפסקא 2 מצו זה.
(2)
כשמסרב המפקח ליתן תעודה עליו למסור לשולח מודעה בכתב, המציינת את הנימוק לסירובו.
(3)
משלח רשאי לערער על סירובו של מפקח לתת תעודה עפ״י צו זה בפני מנהל שירותי הוטרינריות, משרד החקלאות [במקור: הפקיד הוטרינרי הראשי, מחלקת החקלאות והדייג], שהחלטתו תהא החלטה סופית.
בכל מקרה של ערעור על השולח לשלם למפרע מס של שתי לירות כדי לכסות את דמי הבדיקה הנוספת:
בתנאי שמס זה יוחזר למשלח אם יבטל מנהל שירותי הוטרינריות [במקור: הפקיד הוטרינרי הראשי] את החלטת המפקח.
יוצא מן הכלל
צו זה לא יחול על כל משלוח של דבש שמשקלו פחות מ־25 ק״ג ואשר רוצים לשלח אותו לחו״ל שלא לצרכי מכירה. החלטתו של כל פקיד מכס או של כל מפקח בשאלה אם הדבש מיועד למכירה או לצורך אחר תהא החלטה סופית.
התחלת תוקף
צו זה יקבל תוקף ביום 7 ביוני, 1937.
2 באפריל, 1937.
- בפקודת הוד מעלתו,
י. התורן הול
המזכיר הראשי
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ו
אין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.