צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור)
צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור) מתוך 
צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), תשט״ו–1955
צו בדבר הוצאת בשר ודגים מבית קירור
ק״ת תשט״ו, 809.
בתוקף סמכותי לפי תקנה 46 לתקנות ההגנה, 1939, אני מצווה לאמור:
לפי סעיף 325(א)(2) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, יראו צו זה כאילו הותקן מכוח החוק האמור.
הגדרות
בצו זה –
”בעל בית קירור“ – אדם שעסקו או חלק מעסקו להחזיק בקירור מצרכי מזון תמורת שכר;
”בית קירור“ – מקום המשמש להחזקת מצרכי מזון בקירור תמורת שכר;
”דגים“ – דגים או בשר דגים שהובאו מחוץ לארץ, למעט שימורים;
”בשר“ – בשר בהמה או בשר עוף, לרבות כל חלק מבשר בהמה או עוף הראוי למאכל בני אדם;
”שימורים“ – שימורי דגים או בשר ארוזים וסגורים בכלי קיבול באופן הרמטי.
הוצאת בשר ודגים מבית קירור
לא יוציא אדם ולא ירשה לאחר להוציא בשר, או דגים מבית קירור אלא, לפי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי ממשלתי או רופא וטרינרי של רשות מקומית (להלן – רופא וטרינרי).
טיפול בהיתר ורישום
(א)
מי שמוציא בשר או דגים מבית קירור חייב למסור בו בזמן לבעל בית הקירור את ההיתר שניתן לפי סעיף 2.
(ב)
בעל בית קירור חייב –
(1)
לנהל רישום מלא ונכון על כל הבשר והדגים שהוכנסו או הוצאו מבית הקירור לפי טופס שיקבע מנהל האגף לבעלי חיים במשרד החקלאות;
(2)
להחזיק את ההיתר שקיבל כאמור בסעיף קטן (א), תוך 12 חודש מיום קבלתו ולהראותו – לכשיידרש לכך – לרופא וטרינרי.
השם
לצו זה ייקרא ”צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), תשט״ו–1955“.
כ׳ באדר תשט״ו (14 במרס 1955)
- חיים גבתי
המנהל הכללי של משרד החקלאות
רשות מוסמכת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.