צו הגנת הצומח (ביעור מחלת הקימלון) מתוך

צו הגנת הצומח (ביעור מחלת הקימלון), תשכ״ז–1966

ק״ת תשכ״ז, 420.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956, אני מצווה לאמור:

הגדרות

בתקנות אלה –

”עץ“ – עץ ממין הלימון או עץ ממין האתרוג;

”מחלה“ – מחלת הקימלון (Mal Sacco).

עקירת עצים נגועים במחלה

בעל מקרקעין יעקור על שורשיו, או יגדע בגובה מישור הקרקע וימרח על החתך ‎2.4 D, כל עץ אשר בגזע הראשי שבו נתגלו סימני המחלה, מיד עם הופעת סימנים אלה.

גיזום עצים נגועים במחלה

בעל מקרקעין יגזום כל ענף בעץ אשר נתגלו בו סימני המחלה כל עוד לא נתגלו סימני המחלה באזור הגזע הראשי.

טיפול בגזם או בעץ שנעקר או נגדע

נעקר, נגדע או נגזם עץ שנתגלו בו סימני המחלה, חייב בעל המקרקעין לשרוף את הגזם או את העץ מיד לאחר ביצוע פעולות הגזם או גדיעת העץ או עקירתו.

השם

לצו זה ייקרא ”צו הגנת הצומח (ביעור מחלת הקימלון), תשכ״ז–1966“.

כ״ז בחשון תשכ״ז (10 בנובמבר 1966)

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.