צו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון)
צו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון) מתוך 
צו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1729), התשע״ד–2013
קמצ״ם 241, 7035 (צו 1729); קמצ״ם, 246, 8294 (צו 1793).
בתוקף סמכותי מכוח הוראות סעיף 2ג לצו בדבר קובץ המנשרים (יהודה והשומרון) (מס׳ 111), התשכ״ז–1967, ובהסכמת מפקד כוחות צה״ל באזור, הנני קובע בזאת את הצו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1729), התשע״ד–2013.
צו זה בא במקום הצווים הבאים:
א. צו בדבר פרשנות (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 130), תשכ״ז–1967;
ב. צו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס׳ 1) (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 160), תשכ״ח–1967;
ג. צו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס׳ 2) (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 161);
ד. הוראות מכוח צו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס׳ 2) (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 161), תשכ״ח–1967;
ה. צו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס׳ 3) (אזור הגדרה המערבית) (מס׳ 187), תשכ״ח–1967;
ו. צו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס׳ 5) (יהודה והשומרון) (מס׳ 224), תשכ״ח–1968;
ז. צו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס׳ 6) (יהודה והשומרון) (מס׳ 946), התשמ״ב–1981.
תוכן עניינים
פרק א׳ – הגדרות ועקרונות
מלים וניבים [תיקון: 1793]
בתחיקת בטחון יתפרשו כל מלה וניב שבסעיף זה כאמור בצידם להלן, כל עוד לא נאמר אחרת בתחיקת הבטחון וכל עוד אין בגוף הענין, או בהקשר, דבר הסותר אותה משמעות או שאינו מתיישב עמה, וכל שינויי צורה דקדוקיים שלהם וכל ניב כיוצא בהם יתפרשו על דרך זו:
(1)
”אדם“ – לרבות תאגיד, או חבר בני אדם שאינו מאוגד.
(2)
”אוייב“ – לרבות פורעים מזויינים או מורדים מזויניים, או כל מי שמשתתף בפעולה מזויינת נגד צה״ל.
(2א)
אזור A – כהגדרתו בסעיף XI להסכם הביניים.
(2ב)
אזור B – כהגדרתו בסעיף XI להסכם הביניים.
(2ג)
אזור C – כהגדרתו בסעיף XI להסכם הביניים.
(3)
”אחראי“ – בכלי טיס, בכלי רכב או בכלי שיט – לרבות מי שבידו אותה שעה חזקה או שליטה על כלי כאמור, או מי שממונה עליו אותה שעה.
(4)
”אניה“ – כלי המשמש בשיט ואינו מונע במשוטים בלבד.
(5)
”ביטול“ – של תחיקת בטחון או של דין, לרבות ביטול של חלק מהם, ולרבות הוראה שעל פיה או מכוחה חדלים הם, או חלק מהם, להיות בני־תוקף.
(6)
”בית“ – לרבות כל מבנה או מקום המשמש, או שנועד לשמש, למגורי אדם, בין מעל לפני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע.
(7)
”בכתב“ – לרבות בכל דרך אחרת של הצגת אותיות, ספרות או סימנים בצורה הנראית לעין או הניתנת לפענוח חזותי.
(7א)
”גיל“ – מספר שנותיו וחלקי שנותיו של אדם, לפי הלוח הגרוגוריאני; אולם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר –
(1)
יראו אדם כמי שנולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד;
(2)
יראו אדם כמי שנולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
(8)
”דין“ – מעשה חקיקה של רשות מחוקקת שהיה בר־תוקף באזור ערב היום הקובע; לרבות כל הוראה מכוחו של מעשה חקיקה כאמור ולמעט תחיקת בטחון.
(9)
”האזור“ – אזור הגדה המערבית.
(9א)
”האתרים הצבאיים“ – כמשמעותם בהסכם הביניים.
(10)
”היום הקובע“ – כ״ח באייר תשכ״ז (7 ביוני 1967).
(10א)
”היועץ המשפטי“ – קצין שנתמנה על־ידי הפרקליט הצבאי הראשי להיות יועץ משפטי של מפקד האזור או של מפקד צבאי.
(10ב)
”הישובים“ – כהגדרתם בסעיף XII להסכם הביניים.
(10ג)
”המועצה הפלסטינית“ – המועצה הפלסטינית כמשמעותה בהסכם הביניים, ועד לכינונה – הרשות הפלסטינית כמשמעותה בהסכם זה.
(10ד)
”הסכם הביניים“ – הסכם הביניים הישראלי־פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל ובין אש״פ ביום ד׳ בתשרי התשנ״ו (28 בספטמבר 1995), כולל נספחיו והמפות המצורפות אליו וכן כל הסכם או הסדר אחר הנובע מהסכם זה או הנעשה ליישומו.
(11)
”חזקה“ – החזקת דבר על־ידי אדם בפיקוחו או בהשגחתו, וכולל פיקוח על כל דבר הנתון ברשותו של אדם אחר, או פיקוח על דבר הנמצא במקום כלשהו, בין שהמקום שייך לאותו אדם ובין שהוא תפוס על־ידו ובין שאינו שייך לו או אינו תפוס על־ידו, אולם –
(אא)
אם היו שני בני־אדם או יותר, ואחד או אחדים מהם מחזיקים באיזה דבר או משגיחים עליו, ייחשב כאילו נמצא הדבר בהשגחתו ובהחזקתו של כל אחד מהם;
(בב)
המחזיק במקום שבו נמצא או היה מצוי דבר, יראו אותו כאילו הוא מחזיק או החזיק באותו דבר, כל עוד לא הוכיח את ההיפך.
(12)
”חייל“ – אדם הנמנה עם צה״ל.
(12א)
”חלוט“, לענין פסק דין או החלטה של בית משפט – שאין עליהם עוד ערעור או ערר או השגה כיוצא בהם.
(13)
”חתימה“ – באדם שאינו יכול לכתוב את שמו – לרבות טביעת אצבע.
(14)
”יבוא“ – הבאה או גרם הבאה לאזור, ביבשה, בים או באויר.
(14א)
”יום“ – תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו.
(15)
”יצוא“ – הוצאה או גרם הוצאה מהאזור, ביבשה, בים או באויר.
(16)
”כלי טיס“ – מטוס, הליקופטר, דאון, כדור פורח, מרחפה, רחפן או כלי אחר העשוי לטוס.
(17)
”כלי רכב“ – רכב יבשתי או אמפיבי המונע בכוח מכאני מכל סוג ובכל צורה, או הנגרר על־ידי רכב כאמור, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים או תלת־אופן; בין שהרכב משמש – או נועד לשמש – להובלת משא או להולכת נוסעים, ובין שהוא משמש – או נועד לשמש – לעבודות חקלאות, לסלילת דרכים או לכל עבודה אחרת; בין שהרכב נע על גלגלים ובין שהוא נע על זחלים.
(18)
”כלי שייט“ – אניה, ספינה, סירה, או כלי אחר העשוי לשוט.
(19)
”מטלטלין“ או ”טובין“ – כל נכס למינהו, לרבות כל חזקה, זכות או טובת הנאה בו, ולמעט מקרקעין.
(20)
”מכר“ – לרבות חליפין, מיר, הצעה למכירה או הצגה למכירה.
(21)
”מפקד צבאי“ – כמשמעותו בצו בדבר הוראות בטחון, ולרבות מי שהוקנו לו סמכויות של מפקד צבאי לפי הצו האמור.
(22)
”מקרקעין“ – לרבות כל אחד מן המפורטים להלן, בין שיש לציבור ובין שיש ליחיד זכות בו:
(אא)
קרקע מכל סוג;
(בב)
דרכים או מסילות ברזל;
(גג)
נמלים;
(דד)
שדות תעופה;
(הה)
כל מבנה, עץ, צמח, או דבר אחר, המצוי במקרקעין כחלק בלתי נפרד מהם, או המחובר למקרקעין, בין שהוא מצוי או מחובר כאמור בדרך קבע, ובין בדרך ארעי, בין עליהם ובין בתוכם, זולת מחוברים הניתנים להפרדה;
(וו)
כל חלק מהים או מהחוף;
(זז)
כל מקור מים, עילי או תחתי, טבעי, מוסדר או מותקן ולרבות מיקווה, מאגר, בור, באר, תעלה או ביב;
(חח)
מכרות או מחצבים למיניהם, הנמצאים במקרקעין, עליהם, בתוכם או מתחת להם;
(טט)
כל חזקה, זכות או טובת הנאה במקרקעין.
(23)
”עבור“ או ”הפר“ – לענין הוראה, דרישה, רשיון או תנאי שנקבעו בתחיקת בטחון – אף אי־קיום במשמע.
(24)
”עבירה“ – מעשה, נסיון או מחדל, שדינם ענישה לפי תחיקת בטחון או מכוחה.
(25)
”עונש“ – לענין עבירה – קנס, מאסר או עונש מוות.
(26)
”פרסם“ – כולל להפיץ, לספק, לחלק, למסור, להודיע או להמציא לאדם כל שהוא.
(27)
”צה״ל“ – צבא הגנה לישראל, וכן כוחות מזויינים אחרים הפועלים בשיתוף עמו או תחת פיקודו.
(28)
”צוות“, לענין כלי טיס, כלי רכב או כלי שיט – כל העוסק בתיפעולו, בניווטו, בתחזוקתו, או בכל תפקיד, עיסוק, מקצוע, מלאכה או שירות בו.
(28א)
”קובץ מנשרים“ – כהגדרתו בצו בדבר קובץ מנשרים (יהודה והשומרון) (מס׳ 111), התשכ״ז–1967.
(29)
”קצין“ – קצין בצה״ל.
(30)
”רחוב“ או ”דרך“ – לרבות כביש, שדרה, סימטה, משעול לרוכבים או לרגלים, ככר, חצר, טיילת, מבוי, מיפלש, מעבר תת־קרקעי, גשר, או כל מקום פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו, או שהציבור נכנס אליו או רשאי להיכנס אליו.
(31)
”רכבת“ – כולל רכבת כבלים, רכבת תחתית, קטר, קרון, קרונית או פלטפורמה, מונעים, נגררים או נדחפים, בכוח קיטור, דלק, חשמל, או בכל דרך מכאנית אחרת, ולרבות תחנה, מסילה, גשר, כבל, בית־מלאכה, מחסן, מוסך, וכל מקום, מבנה או מיתקן, המשמשים – או שנועדו לשמש – לצרכי רכבת, לתיפעולה, לתחזוקתה, או לכל תפקיד, עיסוק, מקצוע, מלאכה או שירות הכרוכים בצרכים כאמור.
(32)
”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, ועד מקומי או איגוד רשויות מקומיות, שנתכוננו מכוח דין או מכוח תחיקת בטחון.
(33)
”רשיון“ – רשיון, היתר, הסמכה, הרשאה, הסכמה או פטור, שניתנו מכוח תחיקת בטחון.
(33א)
”שטחי המועצה“ – השטחים באיזור הכלולים מעת לעת בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה הפלסטינית לפי הסכם הביניים.
(34)
”שירותים חיוניים“ – שירותים הדרושים לאחד מאלה:
(אא)
בטחון ישראל או צה״ל;
(בב)
שמירה על בטחון הציבור באזור, או על שלומו;
(גג)
קיום הסדר הציבורי באזור;
(דד)
מילוי צרכיו הכלכליים, הרפואיים או הרוחניים החיוניים של הציבור באזור.
(35)
”שכירות“ – לרבות שכירות משנה.
(36)
”שנה“ ו”חודש“ – למנין הלוח הגריגוריאני.
(37)
”שנת כספים“ – תקופה מאחד בינואר של שנה פלונית עד שלושים ואחד בדצמבר של אותה שנה; על אף האמור ברישא של סעיף זה, תחול הגדרה זו גם על הדין.
(38)
”תאגיד“ – לרבות חבר תאגידים.
(39)
”תחיקת בטחון“ – מינשר, צו, הודעה, מודעה, דרישה, רשיון, מינוי, או כל מסמך אחר, שניתנו על־ידי מפקד כוחות צה״ל באזור, על ידי מפקד צבאי, או על־ידי רשות אחרת שפעלה מכוחם, מטעמם, או באישורם, בין לפני תחילתו של צו זה ובין לאחריה.
(40)
”תקנה“ – הוראה שניתנה מכוח דין או תחיקת בטחון והיא בת־פעל תחיקתי.
פירוש המונח ”אזור יהודה והשומרון“
המונח ”אזור יהודה והשומרון“ יהיה זהה במשמעותו לכל צורך לרבות לענין כל דין או תחיקת בטחון, למונח ”אזור הגדה המערבית“.
שינוי תואר
(א)
בכל מקום בתחיקת בטחון בו נאמר ”מפקד האזור“, ייקרא ”מפקד כוחות צה״ל באזור“.
(ב)
למען הסר ספק, כל סמכויות השלטון, החקיקה, המינוי, והמינהל שהיו מוקנות למפקד האזור מוקנות בזה למפקד כוחות צה״ל באזור.
מספר ומין
כל האמור בתחיקת בטחון בלשון יחיד, אף הרבים במשמע, וכן להיפך, וכל האמור במין זכר, אף מין נקבע במשמע; והוא כשאין באותה תחיקה הוראה מפורשת אחרת, ואין בגוף הענין, או בהקשר, דבר שאינו מתיישב עם משמעות זו.
”או“, ”אחר“, ”בדרך אחרת“
המילים ”או“, ”אחר“, או ”בדרך אחרת“, כשהן באות בתחיקת בטחון ואין כוונה אחרת משתמעת – להבדיל הן באות ולא להקיש, אלא אם יש בצידן המלה ”דומה“ או מילה אחרת שמשמעה היקש.
”עד...“
הביטוי ”עד...“ לענין זמן או לענין מובאה – משמעו עד ועד בכלל.
”לפי“
הביטוי ”לפי“, לענין דין פלוני או תחיקת בטחון פלונית או ביטוי כיוצא בו – משמעו גם לפי תקנות שהותקנו מכוחו של הדין או תחיקת הבטחון, בהתאמה.
חישוב הזמן
בחישוב הזמן לענין תחיקת בטחון ינהגו כאמור להלן, אם אין כוונה אחרת משתמעת:
(1)
מקום שנקוב מספר ימים שעברו או שיעברו לאחר מעשה פלוני או אחר מאורע פלוני – יום המעשה או יום המאורע לא יבוא במספר הימים;
(1א)
מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין;
(1ב)
תקופה קצובה במספר חדשים או שנים לאחר אירוע פלוני תסתיים בחודש האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע, ואם היה החודש חסר אותו יום – ביום האחרון של החודש;
(2)
מקום שנקבעה תקופה, לא תופסק ולא תושפע מכוח העובדה שהיום האחרון לתקופה הוא יום מנוחה, פגרה או שבתון על־פי הוראות דין או תחיקת בטחון, או יום מנוחה של אחת הדתות.
מקום שלא נקבע זמן
מעשה שלא נקבע, או שלא ניתן, זמן לעשייתו, בתחיקת בטחון, יש לעשותו בכל המהירות הראויה ולחזור ולעשותו כל אימת שנוצרו המסיבות שנקבעו לעשייתו.
מדידת מרחק
מדידת מרחק, לענין תחיקת בטחון, היא בקו ישר על־פני מישור אופקי, אם אין כוונה אחרת משתמעת.
תחולת הגדרות
מלה או ניב שהוגדרו בתחיקת בטחון והובאו בתחיקת בטחון אחרת שניתנה מכוחה, משמעותם בתחיקה האחרת כמשמעותם בתחיקה המגדירה, כל עוד אין בגוף הענין, או בהקשר, דבר הסותר אותה משמעותה או שאינו מתיישב עמה.
פרק ב׳ – עדיפות ותחולה
עדיפותה של תחיקת בטחון
(א)
תחיקת בטחון עדיפה על כל דין, אף אם לא בטלה אותו במפורש.
(ב)
תחיקת בטחון, שניתנה על־ידי מפקד כוחות צה״ל באזור, עדיפה על תחיקת בטחון שניתנה על־ידי מפקד צבאי או על־ידי רשות אחרת הפועלת מטעם מפקד כוחות צה״ל באזור, אף אם לא ביטלה אותה במפורש.
(ב1)
תחיקת ביטחון של מפקד כוחות צה״ל באזור או של מפקד צבאי עדיפה על תחיקת ביטחון, שניתנה על ידי אחר, מכוח סמכות שהוענקה לו מכוח סעיף 17(ג).
(ג)
הוראות צו זה באות להוסיף על הוראות כל תחיקת בטחון או כל דין ולא לגרוע מהן, כפוף לסעיפים קטנים (א) ו־(ב).
(ד)
הסמכויות שבצו זה באות להוסיף על הסמכויות שיש למפקד כוחות צה״ל באזור, למפקד צבאי או לכל רשות אחרת הפועלת מטעם מפקד כוחות צה״ל באזור, ולא לגרוע מהן, כפוף לסעיפים קטנים (א) ו־(ב).
(ה)
תחיקת בטחון לא תתפרש כגורעת מהזכויות, מהכוחות, מהסמכויות ומהחסינויות הקיימים בידי מפקד כוחות צה״ל באזור, הנובעות משלטון צה״ל באזור, אלא אם נאמר בה אחרת.
(ו)
הטלת חובה בתחיקת בטחון אין בה כדי לפטור מקיום חובה על־פי דין, או על־פי תחיקת בטחון אחרת, אלא במידה שנקבע אחרת בתחיקת בטחון וכפוף לסעיף קטן (ב).
(ז)
מתן רשיון לפי תחיקת בטחון, לגבי איסור, הגבלה או פיקוח, אינו פוטר מהחובה לקבל רשיון לפי דין או תחיקת בטחון אחרת הדורשים זאת, אלא במידה שנקבע אחרת בתחיקת בטחון, וכפוף לסעיף קטן (ב).
תחולתה של תחיקת בטחון
תחיקת בטחון שניתנה על־ידי מפקד כוחות צה״ל באזור תחול בכל האזור, אלא אם נאמר בה אחרת.
מתן תוקף
על אף האמור בכל דין, לא ייפסלו כל פעולה או מסמך בתהליך שיפוטי, מעין שיפוטי או מנהלי רק בשל כך שנעשו בשפה העברית.
תחילה
(א)
שעת תחילת תקפה של תחיקת בטחון היא בשעה 00.01 של יום תחילתה.
(ב)
תחיקת בטחון שאין תחילת תקפה עם נתינתה, והיא מעניקה סמכות להתקין תקנות או לעשות מינוי או כל דבר למען מטרת תחיקת הבטחון, אפשר להשתמש באותה סמכות – אם אין כוונה אחרת משתמעת – בכל שעה לאחר ניתנתה של תחיקת הבטחון, במידה שהדבר נראה דרוש או ראוי כדי להפעיל את תחיקת הבטחון ביום תחילת תקפה; ואולם כל תקנה וכל מינוי וכל דבר שנעשו בכוח אותה סמכות לא יהיה להם תוקף עד יום תחילת תקפה של תחיקת הבטחון, אלא אם הייתה כוונה אחרת משתמעת מתוך תחיקת הבטחון, או אם היו התקנה, המינוי או הדבר דרושים להפעלת תחיקת הבטחון.
הדין ותחיקת הבטחון הם כמפורסמות
כל דין ותחיקת בטחון הם מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אם אין הוראה אחרת משתמעת.
חוק נסתר
(א)
בסעיף זה –
(1)
”העתון הרשמי“ – כמשמעותו בפקודת הפירושים, 1945;
(2)
”חוק נסתר“ – מעשה חקיקה כל שהוא, שדימו לחוקקו לגבי האזור בתקופה שבין ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) ובין ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) ושלא פורסם בעתון הרשמי, למרות היותו נמנה עם סוג מעשי החקיקה שפרסומם בעתון הרשמי היה, עובר לאותה תקופה, חובה או מנהג.
(ב)
כדי להסיר ספק, נאמר בזה כי חוק נסתר אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף.
תחיקת שעת חירום
(א)
בסעיף זה – ”תחיקת שעות חירום“ – כמשמעותה בתקנה 3 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
(ב)
לשם הסרת ספק מובהר בזה, כי תחיקת שעת חירום איננה מתבטלת מכללא על ידי תחיקה מאוחרת שאיננה תחיקת שעת חירום.
(ג)
תחיקת שעת חירום מתבטלת רק על ידי חקיקה הקובעת מפורשות, ותוך אזכור שמה, את דבר ביטולה.
(ד)
תחיקת שעת חירום אשר היתה בתוקף באזור אחרי יום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) תמשיך לעמוד בתוקפה מן היום הקובע ואילך, כאילו חוקקה כתחיקת בטחון, אלא אם בוטלה מפורשות ותוך אזכור שמה כאמור בסעיף 2(ב) [צ״ל: בפסקה (ג)], לפני היום הקובע או אחריו.
פרק ג׳ – ביטולים
סמכות שינוי או ביטול
הסמכות ליתן תחיקת בטחון תתפרש ככוללת את הסמכות לבטלה, לשנותה, או להפסיקה לשעה.
ביטול של תחיקת בטחון מבטלת
בוטלה תחיקת בטחון שהיא גופה מבטלת דין או תחיקת בטחון, אין ביטול אחרון מחייה את הדין או את תחיקת הבטחון שבוטלו קודם לכן, אלא אם הוסיפו לביטול האחרון מילים המחייות אותם.
ביטול ותמורתו
תחיקת הבטחון שביטלה דין או תחיקת בטחון וקבעה תחתיהם הוראות אחרות, הדין או תחיקת הבטחון שבוטלו יעמדו בתוקפם עד תחילתן של ההוראות שבאו תחתיהם; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
פועלו של ביטול
(א)
תחיקת בטחון שביטלה דין או תחיקת בטחון וחזרה וחוקקה אותה הוראה, בשינויים או בלי שינויים, כל מקום בדין, או בתחיקת בטחון אחרת, המאזכר את ההוראה שבוטלה, יתפרש כמאזכר את ההוראה שחזרו וחוקקוה כאמור; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
(ב)
תחיקת בטחון המבטלת דין או תחיקת בטחון, אין כוחו של הביטול יפה –
(1)
להשפיע על פעולה קודמת של הדין או של תחיקת הבטחון המבוטלים, או על מה שנעשה או נגרם כשורה לפיהם;
(2)
להשפיע על זכות או על זכות־יתר שנרכשה או שנולדה לפי הדין או לפי תחיקת הבטחון המבוטלים, או על התחייבות, על חבות או על אחריות שחלו לפיהם;
(3)
להשפיע על עונש, חילוט או ענישה הצפויים בשל עבירה שנעברה על הדין או על תחיקת הבטחון המבוטלים;
(4)
להשפיע על חקירה, על הליך משפטי או על סעד משפטי, בענין זכות, זכות־יתר, התחייבות, חבות, אחריות, עונש, חילוט או ענישה, כאמור; ומותר לפתוח בחקירה, או בהליך, או בסעד, או להמשיך בהם, או לבצע אותם, ומותר להטיל את העונש, החילוט או הענישה, כאילו לא ניתנה תחיקת הבטחון המבטלת;
והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת.
פועלו של ביטול לגבי תקנות ומינויים
מקום שתחיקת בטחון ביטלה דין או תחיקת בטחון, וקבעה תחתם הוראות אחרות, הרי תחיקת בטחון, תקנות או רשיונות שניתנו ומינויים שנעשו מכוחם של הדין או תחיקת הבטחון המבוטלים, והיה להם תוקף בשעת הביטול, יעמדו בתקפם, במידה שאינם סותרים את הוראות תחיקת הבטחון המבטלת, עד שיבוטלו או עד שיוחלפו בתקנות, ומינויים שנעשו לפי תחיקת הבטחון המבטלת, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
פרק ד׳ – סמכויות
מינוי, מתן סמכות, הטלת חובה, בנקיבת שם, או בנקיבת שם התפקיד או המישרה
(א)
מינוי, מתן סמכות או הטלת חובה, לענין תחיקת בטחון או מכוחה, יכול שייעשו אם בנקיבת שם ואם בנקיבת שם תפקיד או מישרה.
(ב)
מקום שתחיקת בטחון מדברת בנושא תפקיד או מישרה בנקיבת שם תפקידו או מישרתו, הרי זה בא לרבות את מי שממלא אותה שעה תפקיד או מישרה כאמור, חלקם או מקצתם, ואת מי שנתמנה להיות ממלא מקומו של נושא תפקיד או מישרה כאמור.
(ג)
סמכות שניתנה בתחיקת בטחון או מכוחה לנושא תפקיד פלוני או מישרה פלונית באשר הוא נושא אותו תפקיד או אותה מישרה, וכן חובה שהוטלה בדרך זו, יהא מוסמך או שחוייב כאמור מי שנושא אותה שעה את התפקיד או המישרה, או ממונה לפעול במקומו; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
המוסמך למנות מוסמך להשעות ולהעביר
הרשות שהוסמכה על־פי תחיקת בטחון או מכוחה לעשות מינוי, תהא מוסמכת להעביר או להשעות מתפקידו או ממישרתו, ולשוב ולמנות או להחזיר לתפקידו או למישרה כל אדם, שבידו מינוי לתפקיד או מישרה כאמור.
סמכות מינוי גוף
הסמכה למנות גוף של מספר חברים – משמעה גם הסמכה למנות לו יושב ראש ולמנות ממלא מקום לכל חבר שלו.
שימוש בסמכות או במילוי חובה
סמכות שניתנה בתחיקת בטחון או מכוחה, או חובה בה או מכוחה, אפשר להשתמש ולחזור ולהשתמש באותה סמכות, ויש למלא ולחזור ולמלא אותה חובה, מזמן לזמן, ככל שיידרש לפי הנסיבות; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
סמכות לפטור
הסמכה ליתן פטור, הקלה, הנחה וכיוצא באלה – משמעה הסמכה ליתן אותם אף במקצת או בתנאים.
סמכות בהשגה ובערר
הסמכה לדון ולהכריע בערר או בהשגה אחרת על החלטה של רשות – משמעה גם הסמכה לאשר את ההחלטה בשינויים או בלא שינוי, לבטלה ולהחליט החלטה אחרת במקומה או להחזיר את הענין עם הוראות לרשות שהחליטה.
הקניית סמכויות למפקד כוחות צה״ל באזור
(א)
מקום שתחיקת בטחון מדברת במפקד צבאי, או ברשות אחרת הפועלת מטעם מפקד כוחות צה״ל באזור, יחולו הוראות אלה:
(1)
רשאי מפקד כוחות צה״ל באזור להשתמש בכל סמכות או למלא כל תפקיד הנזכרים בה;
(2)
כל פעולה בידי מפקד כוחות צה״ל באזור, תוך שימוש בסמכות או במילוי תפקיד כאמור, כוחה עדיף על פעולה קודמת של מפקד צבאי או של רשות אחרת כאמור, אף אם לא ביטלה אותה במפורש.
(ב)
שימוש בסמכות, או מילוי תפקיד, לפי סעיף קטן (א), לא יתפרש כשולל באורח כללי את הסמכות או התפקיד ממי שהיו בידיו, אלא אם מפקד כוחות צה״ל באזור הורה על כך במפורש.
(ג)
מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי להעניק, בכתב, לאחר את סמכויותיו של מפקד צבאי, כולן או מקצתן.
אצילת סמכויות
(א)
מקום שתחיקת בטחון מדברת בסמכות או בתפקיד של מפקד כוחות צה״ל באזור, רשאי יהיה מפקד כוחות צה״ל באזור לאצול בכתב לאדם אחר מסמכויותיו או מתפקידיו, למעט הסמכות להוציא מנשרים וצווים שיחולו על האזור כולו.
(ב)
מפקד כוחות צה״ל באזור רשאי להסמיך בכתב כל רשות הפועלת מטעמו וכן כל אדם שנאצלו לו סמכויות מפקד כוחות צה״ל באזור, בהתאם לסעיף קטן (א), לאצול סמכויות אלה לאדם אחר.
פירושו של מתן סמכות
(א)
מי שניתנה לו בתחיקת הבטחון הסמכות לעשות דבר או לכפות עשייתו, נתונות לו ממילא גם כל הסמכויות הדרושות במידה סבירה כדי לאפשר לו את העשייה או את כפיית העשייה.
(א1)
הסמכה לעשות דבר או לדון בענין פלוני או להכריע בו – משמעה גם הסמכה לקבוע נוהל עבודה וסדרי דיונים ככל שאלה לא נקבעו בתחיקת הבטחון.
(ב)
קביעת תנאים
הסמכות ליתן תחיקת בטחון תתפרש ככוללת את הסמכות לקבוע או להוסיף תנאים, לבטלם, לשנותם או להפסיקם לשעה.
סמכות הצגה
חייל, הפועל במילוי תפקידו, רשאי – לשם קיום שירותים חיוניים – להציג או לגרום שתוצג כל מודעה, בכל מקום, לרבות בכלי טיס, בכלי רכב או בכלי שיט.
כניסה ושימוש בכוח
ניתנה סמכות בתחיקת בטחון, רשאי מי שהוסמך כאמור, וכל אדם אחר הפועל לפי הוראותיו להיכנס בכל זמן לכל מקום, לרבות כלי טיס, כלי רכב, או כלי שיט, ולהשתמש לשם כך ולשם ביצוע הסמכות, בכוח סביר במידה הדרושה לפי הנסיבות, כלפי אדם, מקרקעין או מטלטלין.
שמירת סמכויות וחובות
מתן סמכות או הטלת חובה לפי תחיקת בטחון אחת, אין בהם כשהם לעצמם כדי לגרוע מסמכות שניתנה או חובה שהוטלה לפי דין אחר או תחיקת בטחון אחרת.
פרק ה׳ – הוראות שונות
כוחו של הרוב
(א)
כל דבר שעשייתו מוטלת לפי תחיקת בטחון או מכוחה על מספר בני־אדם שהם יותר משניים – עשייתו כשורה אם נעשתה בידי רובם; והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מחובתו, מחבותו או מאחריותו של אדם לפי תחיקת בטחון או מכוחה.
פירוש אזכורים
כל מקום בדין או בתחיקת בטחון המאזכר דין או תחיקת בטחון, או חלק, פרק, סימן, כותרת, סעיף או חטיבה אחרת מכל דין או תחיקת בטחון, הכוונה היא לנוסח המתוקן כפי תוקפו באזור אותה שעה; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
סטייה מטופס
טופס שנקבע בתחיקת בטחון – סטייה קלה ממנו, שאין בה כדי לפגוע בעיקר או להטעות, אינה פוסלת את הנעשה לפיו.
פרסום ברבים
(א)
בסעיף זה – ”העתון הרשמי“ – כמשמעותו בדין.
(ב)
כל הוראה בדין המדברת בפרסום בעתון הרשמי, בין כרשות ובין כחובה, וכן על מנהג לפרסם כאמור, יתפרשו כמדברים בפרסום ברבים בדרך המספיקה, לדעת מפקד כוחות צה״ל באזור, להביאה לידיעת הנוגעים בדבר.
(ג)
לצורך סעיף זה יראו כדרך מספיקה לפרסום ברבים כל אחת מדרכי הפרסום דלקמן:
(1)
פרסום באמצעות הרדיו;
(2)
הדבקה בבתי המשפט באזור;
(3)
הדבקה במשרדיהם של מפקדי הנפות;
(4)
במקרה של פרסום המתייחס לתושבי עיר או כפר – הדבקה במשרדי העיריה או בביתו של המוכתר, הכל לפי הענין.
תחילת תוקף
כל הוראה בדין המדברת בפרסום בעתון הרשמי, בין כרשות ובין כחובה, וכן על מנהג לפרסם כאמור, יתפרשו כמדברים בפרסום ברבים בדרך המספיקה, לדעת מפקד כוחות צה״ל באזור, להביאה לידיעת הנוגעים בדבר.
תיקונים עקיפים
טבלת הטמעה
| שם הצו המוטמע | מס׳ הסעיף | מס׳ הסעיף בנוסח המשולב |
|---|---|---|
| צו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס׳ 1) (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 160), תשכ״ח–1967 | 1 | 9ד(א) |
| 2 | 9 | |
| צו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס׳ 2) (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 161), תשכ״ח–1967 | 1 | 24ב(א) |
| 2 | 24ב(ב) | |
| הוראות מכוח צו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס׳ 2) (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 161), תשכ״ח–1967 | 24ב(ג) | |
| צו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס׳ 3) (אזור הגדרה המערבית) (מס׳ 187), תשכ״ח–1967 | 1 | 1א |
| צו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס׳ 5) (יהודה והשומרון) (מס׳ 224), תשכ״ח–1968 | 1 | 9ה(א) |
| 2(1) | 9ה(ב) | |
| 2(2) | 9ה(ג) | |
| 3 | 9ה(ד) | |
| צו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס׳ 6) (יהודה והשומרון) (מס׳ 946), התשמ״ב–1981 | 1 | 1ב(א) |
| 2 | 1ב(ב) |
ה׳ בטבת התשע״ד (8 בדצמבר 2013)
- דורון בן ברק, אל״ם
היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.