צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) מתוך

צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) (מס׳ 1665), התשע״א–2010

קמצ״ם, 237, 6325 (צו 1665), 6331 (צו 1666); קמצ״ם, 238, 6451 (צו 1673), 6464 (צו 1682); קמצ״ם, 240, 6881 (צו 1719); קמצ״ם, 241, 7051 (צו 1733); קמצ״ם, 243, 7254 (צו 1746), 7271 (צו 1752); קמצ״ם, 244, 7453 (צו 1763); קמצ״ם, 246, 8259 (צו 1775), 8295 (צו 1794); קמצ״ם, 252, 9434 (צו 1826); קמצ״ם, 255, 10697 (צו 1980); קמצ״ם, 256, 11225 (צו 2045); קמצ״ם, 260, 11887 (צו 2094); קמצ״ם, 265, 12463 (צו 2154); קמצ״ם 267, 13362 (צו 2184).

בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה״ל באזור, והואיל והדבר נחוץ לשם שמירה על בטחון האזור והסדר הציבורי, הנני מצווה בזה לאמור:

תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

פרק ב׳: נקודות מעבר

פרק ג׳: סמכויות בנקודות מעבר

פרק ד׳: עבירות ועונשין

פרק ה׳: שונות

התוספת הראשונה: רשימת נקודות המעבר

התוספת השנייה

התוספת השלישית: רשימת נקודות המעבר באזור שהועברו לאחריות רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון

פרק א׳: הגדרות

1.

הגדרות

בצו זה –

”הוצאות תפיסה ואחזקה“ – הוצאות תפיסה, לרבות הוצאות הובלה למגרש, וכן הוצאות האחזקה, לרבות הוצאות ביטוח ושמירה, בסכום שייקבע על ידי הממונה;

”כוחות הביטחון“ – צה״ל, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי;

”מאבטח“ – מי שהוסמך כמאבטח, לפי הוראות סעיף 7 לחוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור, התשס״ה–2005, כפי תוקפו בישראל מעת לעת;

”מגרש“ – מקום שנקבע ע״י הממונה כמקום לאחזקת טובין שנתפסו בנקודות מעבר;

”הממונה“ – מפקד צבאי, או מי שנתמנה לכך על ידי הרשות המוסמכת לעניין צו זה, כולו או מקצתו;

”מנהל מעבר“ – מי שנתמנה לכך על ידי הממונה;

”מפקח מעברים“ – אחד מאלה:

(א)

עובד ציבור שהוסמך בישראל לשמש כבודק כהגדרתו בחוק ליישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996, כפי תוקפו בישראל מעת לעת, או;

(ב)

עובד ציבור שהוסמך לשמש כמפקח מעברים ע״י הרשות המוסמכת;

ובלבד שעמד בתנאים המפורטים להלן:

(1)

משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 יום ממועד מסירת פרטי המפקח, כי אינה מתנגדת למינויו כמפקח מטעמים הנוגעים לשלום הציבור וביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שקבעה הרשות המוסמכת;

(3)

הוא קיבל הכשרה מתאימה, בתחום הסמכויות שנתונות לו לפי צו זה, בהסכמת הרשות המוסמכת;

”נקודת מעבר“ – כמשמעותה בסעיף 2(א);

”צו בדבר הוראות ביטחון“ – הצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009;

”צו בדבר העברת טובין“ – צו בדבר העברת טובין (יהודה ושומרון) (מס׳ 1252), התשמ״ח–1988;

”הרשות המוסמכת“ – מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה ושומרון, ראש המינהל האזרחי או מי שנתמנה על ידי מי מהם כרשות מוסמכת לעניין צו זה.

פרק ב׳: נקודות מעבר

2.

הכרזה על נקודות מעבר [תיקון: 1673]

(א)

האתרים המפורטים בתוספת הראשונה הם נקודות מעבר המשמשות למעבר בין שטח ישראל לבין האזור.

(ב)

הרשות המוסמכת רשאית לשנות את התוספת הראשונה, להוסיף עליה או לגרוע ממנה.

(ג)

הרשות המוסמכת רשאית לייחד, בהודעה בכתב, נקודות מעבר לשם מעברם של בני אדם, טובין או סוגי טובין ולקבוע כל הסדר הקשור למעבר בהן.

(ד)

ניתנה הודעה בדבר ייחוד נקודת מעבר כאמור בסעיף קטן (ג), לא יעבור אדם, ולא יביא או יוציא טובין בניגוד לאמור בהודעה ולא יימצא בתחומי נקודת המעבר שלא לצורך לו יוחדה נקודת המעבר, אלא בהיתר מאת הממונה.

(ה)

הרשות המוסמכת רשאית לתת כל הוראה לפיה אדם מסוים, חבר בני אדם, או טובין מסוימים לא יעברו בנקודת מעבר מסוימת, או להתנות מעבר זה בתנאים.

(ו)

ראש רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון יהיה רשאי למנות ממונה על המעברים המפורטים בתוספת השלישית, וכן להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ה) ולקבוע הסדרים בנוגע למעברם של בני אדם וטובין במעברים אלו.

פרק ג׳: סמכויות בנקודות מעבר

3.

מנהל מעבר

מנהל מעבר יהיה אחראי על פעולתו התקינה של המעבר, ועל תיאום פעילות כלל הגורמים המוסמכים לפעול במעבר.

4.

כללי התנהגות

הממונה רשאי, באישור הרשות המוסמכת, לקבוע בהודעה כללי התנהגות בתחום נקודות המעבר, כולן או מקצתן (להלן: ”כללי ההתנהגות“).

5.

סמכויות מפקחי מעברים [תיקון: 1666]

(א)

לשם שמירה על הסדר הציבורי ופעילותה התקינה של נקודת המעבר ולשם אכיפת הוראות הצווים שבתוספת השנייה ותחיקת המשנה מכוחם, בנקודת מעבר או בשטח הסמוך לה, רשאי מפקח מעברים –

(1)

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודה רשמית המזהה אותו וכן כל מסמך הנוגע לזיהוי הטובין;

(2)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור כל ידיעה ומסמך הנוגעים במישרין למעבר בנקודת המעבר או לטובין אותם מבוקש להעביר בנקודת המעבר;

(3)

לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת לשם בדיקת עמידת הטובין בהוראות שנקבעו לפי כל דין ותחיקת הביטחון;

(4)

לערוך חיפוש על גופו של אדם, בכלי תחבורה, במטען, או בטובין אחרים בעת כניסה לנקודת המעבר;

(5)

למנוע מעבר אדם, טובין, כלי רכב או ציוד נלווה אחר במעבר, אשר קיים יסוד סביר לחשד כי מעברם בנקודת המעבר מנוגד להוראות הצווים שבתוספת השנייה, לאחר שנתן לאותו אדם להשמיע טענותיו לעניין זה;

על החלטה בדבר מניעת מעבר, ניתן יהיה להגיש ערר, בתוך 7 ימים, בפני מי שיוסמך על ידי לשם כך;

(6)

להרחיק מנקודת מעבר, לאחר התראה אשר ניתנה בשפה המובנת לאדם ואשר לא היה בה כדי להביא לשינוי בהתנהגותו, תוך שימוש בכוח סביר שאין בו כדי לגרום חבלה, כל אדם המסרב להישמע לכללי ההתנהגות, כל עוד הוא מסרב להישמע לכללי ההתנהגות;

(7)

להרחיק מנקודת המעבר, לפרק זמן שלא יעלה על שלוש שעות, לאחר התראה אשר ניתנה בשפה המובנת לאדם ואשר לא היה בה כדי להביא לשינוי בהתנהגותו, כל אדם שהתנהגותו מהווה הפרעה לסדר הציבורי או לפעולתה התקינה של נקודת המעבר או שסירב לדרישות מפקח מעברים בהתאם לסמכויות המוקנות בצו זה;

סירב אדם להתרחק מהמקום, רשאי מפקח להשתמש לצורך הרחקתו בכח סביר.

(ב)

לעניין פסקאות (1), (2) ו־(4) לסעיף קטן (א), יהיו גם למאבטח הסמכויות המוקנות למפקח מעברים.

(ג)

התעורר יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה, רשאי מפקח מעברים –

(1)

לתפוס טובין, מסמך או חפץ שיש יסוד סביר לחשד כי נעברה בהם עבירה או שעומדים לעבור בהם עבירה או כי שימשו כאמצעי לביצוע עבירה או שעשויים לשמש כראייה בהליך משפטי בשל עבירה, ולתת הוראות למי שהטובין נתפסו ממנו או למי שטוען לבלעות בהם להוביל את הטובין למקום שיורה או לעשות בהם כל פעולה אחרת;

בעליהם של טובין, מסמכים או חפצים שנתפסו לפי סעיף זה (להלן – ”הטובין“), או מי שהחזיק טובין בעת תפיסתם, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת ואחזקת הטובין;

(2)

ליטול היתר מאדם, בהתקיים חשד סביר לכך שאותו אדם הפר הוראות כל דין או תחיקת בטחון, לרבות הוראות בדבר יבוא, יצוא או תקינה, תוך שישמו בהיתר שניתן לפיהם;

נטל מפקח המעברים היתר כאמור בסעיף קטן (ג), יתן לאדם ממנו נלקח ההיתר אישור על נטילת ההיתר וזימון להופיע בתוך שלושים ימים, במועד שיקבע, בפני הרשות המוסמכת או מי שהוסמך על ידה לשם כך, לצורך החלטה בדבר המשך תוקפו של ההיתר.

(ד)

היה למפקח יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה כאמור בסעיף 6, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי מפקח המעברים לעכבו, עד לבואו של שוטר. על עיכוב בהתאם להוראות סעיף זה, יחולו הוראות סימן ב׳ בפרק ג׳ לצו בדבר הוראות בטחון.

(ה)

בהפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יפעיל מפקח המעברים את סמכויותיו, בהתייעצות עם הגורם המקצועי הנוגע בדבר ובהתאם להנחייתו, כמפורט בהנחיות הרשות המוסמכת. הרשות המוסמכת רשאית לפטור סוגי מפקחים מחובת התייעצות.

(ו)

מפקח או מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי צו זה, אלא בהתקיים כל אלה:

(1)

הוא בעת מילוי תפקידו;

(2)

הוא לובש מדי מפקח או מאבטח, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה או צבא, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(3)

יש בידו תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.