צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור) מתוך 
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ״ה–2024
ק״ת תשפ״ה, 88.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו־(ג) ו־32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 (להלן – החוק), סעיף 95(א) לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 (להלן – חוק המאבק בטרור), סעיף 8(א) לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע״ח–2018 (להלן – חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית), ולעניין תקנה 23א – בתוקף סמכותי לפי סעיף 36 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021 (להלן – חוק עקרונות האסדרה), לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי ועם שר המשפטים ובהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות
בצו זה –
”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;
”איש ציבור זר“ – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל בחמש השנים האחרונות, לרבות בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור הזר או שותף עסקי של אחד מאלה; לעניין זה, :– ”תפקיד ציבורי בכיר“ – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר מפלגה בכיר, חבר ממשלה, קצין צבא או משטרה בכיר, נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית, בעל תפקיד בכיר בארגון בין־לאומי, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;
”אמנה לביטול דרישת האימות“ – אמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות כהגדרת האמנה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז–1977;
”אמצעי תשלום“, ”הנפקה“ של אמצעי תשלום, ”חשבון תשלום“, ”מוטב“, ”משלם“, ”סליקה“ של פעולת תשלום, ”פעולת תשלום“, ”שירות ייזום מתקדם“ – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום;
”ארגון ה־FATF“ (Financial Action Task Force) – הארגון הבין־לאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור;
”ארגון ה־OECD“ – ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי;
”בורסה“ – בורסה לניירות ערך או שוק מוסדר כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות;
”בן משפחה“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך;
”בנק הדואר“ – החברה בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, לפי חוק הדואר, התשמ״ו–1986; לעניין הגדרה זו – ”החברה“, ”השירותים הכספיים“ כהגדרתם בחוק האמור ו”החברה הבת“ כהגדרתה בסעיף 88יא לחוק האמור;
”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);
”גוף מוכר“ – ועד עובדים או נציגות בית משותף;
”הוראות הממונה“ – הוראות שניתנו מכוח סעיף 11יג(ג) לחוק;
”הכרת הלקוח“ – הליך הכרת הלקוח לפי סעיף 2 לצו זה;
”המינהל האזרחי“ – המינהל האזרחי שהקים מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור;
”הממונה“ – כהגדרתו בסעיף 11יג(א)(2) לחוק;
”הרשימות“ – כל אחד מאלה:
(1)
רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה בהודעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן השירות בדרך שנקבעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור, ונותן השירות לא קיבל הודעה על ביטולה;
(2)
רשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית לפי סעיפים 3 או 4 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית;
”חברה מנהלת“ ו”קופת גמל“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”חברת תשלומים“, ”כספים“, ”מתן אשראי אגב פעולת תשלום“ ו”שירותי תשלום“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”חוק הנאמנות“ – חוק הנאמנות, התשל״ט–1979;
”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;
”חוק השקעות משותפות בנאמנות“ – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
”חוק מרשם האוכלוסין“ – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק שירותי תשלום“ – חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;
”חשבון ספק“ – חשבון המרכז חיובים וזיכויים של ספק באמצעות אמצעי תשלום, מכוח הסכם התקשרות עם סולק;
”יחיד“ – מי שאינו תאגיד, או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחקיקה לפי הדין הזר במדינה שבה הוקם מחוץ לישראל או שאינו גוף מוכר;
”כרטיס אשראי“ ו”כרטיס בנק“ – כהגדרתם בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי), לרבות כרטיס שהנפיק תאגיד חוץ שהוא בנק במדינת חוץ;
”כרטיס חיוב“ – כרטיס אשראי, כרטיס בנק או כרטיס תשלום;
”כרטיס תשלום“ – אמצעי תשלום המיועד לביצוע תשלומים, לרכישות מאת ספק או למשיכת מזומנים, בין שניתן לצבור בו ערך כספי ובין שלאו;
”מאגד“ – חברת תשלומים המרכזת חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”מוסד פיננסי“ – תאגיד בנקאי וכל גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק, וכן גוף שהתאגד מחוץ לישראל שנותן שירותים מהסוג שנותנים גופים החייבים בדיווח לפי סעיף 7 לחוק או הפועל כבנק להשקעות או כבית סליקה;
”מוסד ציבורי“ – משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;
”מיופה כוח“ – מי שמקבל השירות ייפה את כוחו לפעול מטעמו, בין שמקבל השירות הוא יחיד ובין שלאו;
”מסמך רשמי“ – תדפיס, מכתב או שיק, הנושא את שם הבנק או את שם חברת האשראי, לפי העניין;
”מספר זהות“ – כל אחד מאלה:
(1)
ביחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2)
ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצאו הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(7) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; אם היחיד הוא תושב האזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס שהנפיק המנהל האזרחי;
(3)
בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;
(4)
בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד או מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(8) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;
(5)
במוסד ציבורי, בגוף מוכר, בשותפות לא רשומה ובתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחקיקה לפי הדין הזר במדינה שבה הוקם – מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות;
”מען“ – כל אחד מאלה:
(1)
ביחיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(1), (2), (7) ו־(8) או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, שם הרחוב, מספר הבית, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם שם המדינה;
(2)
בתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(3), (4) ו־(8), או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל – גם את שם המדינה;
(3)
במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחקיקה לפי הדין הזר במדינה שבה הוקם – המען שמסרו הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחקיקה לפי הדין הזר במדינה שבה הוקם – גם את שם המדינה;
”מקבל שירות“ –
(1)
לעניין שירות תשלום, מתן אשראי אגב פעולת תשלום ושירות המנוי בחלק ב׳ לתוספת השביעית בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, הניתנים באמצעות חברת תשלומים – מי שמקבל אחד או יותר משירותים אלו מחברת התשלומים;
(2)
לעניין סעיפים 3, 15 או 17 במתן אשראי אגב פעולת תשלום – נוסף על פסקה (1), גם מי שמבקש להחזיר את האשראי והוא אינו מקבל האשראי;
”מקבל שירות מזדמן“ – מקבל שירות שבמהלך תקופה של חצי שנה קיבל שירות אצל אותו נותן שירות, בסכום מצטבר שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, למעט במקרה של פעולה בסכום מצטבר העולה על 5,000 שקלים חדשים, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה; לעניין זה – ”סכום מצטבר“ – יראו בכמה פעולות מסוגים שונים הקשורות זו בזו כפעולה אחת;
”מרשם האוכלוסין“ – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין;
”נהנה“ – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1) לחוק;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999;
”נותן שירות“ – חברת תשלומים;
”נותן שירותים פיננסיים“ – כהגדרתו בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים;
”נותן שירותי תשלום“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי או בנק הדואר;
”סולק“ – חברת תשלומים שעיסוקה בסליקה של פעולות תשלום;
”ספק“ – מי שמוכר מקרקעין, מיטלטלין, כסף, שירותים או זכויות דרך עיסוק;
”עורך דין“ – בעל רישיון לעריכת דין בישראל, ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל – גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מאוגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הראשונה; אם מדינת ההתאגדות היא אחת המדינות החברות בארגון ה־OECD – גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין באחת המדינות החברות בארגון ה־OECD;
”פעולה“ – פעולה בודדת, ובכלל זה פעולת תשלום בודדת, פעולת מתן אשראי בודדת, פעולת החזר אשראי בודדת, פעולת המרה בודדת, אלא אם כן נקבע אחרת בצו זה;
”צו איסור הלבנת הון (מפעיל מערכת לתיווך באשראי)“ – צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ט–2019;
”צו איסור הלבנת הון (נותני שירות בנכס פיננסי)“ – צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ח–2018;
”צו איסור הלבנת הון (תאגידים בנקאיים)“ – צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס״א–2001;
”קבוצת נותן השירות“ – תאגיד שהוא בעל שליטה בנותן השירות, תאגיד שבשליטת נותן השירות או בשליטת תאגיד בעל השליטה של נותן השירות;
”קרן“ – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות;
”רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ – כהגדרתו בסעיף 11א לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים;
”שירות“ – שירות תשלום, מתן אשראי אגב פעולת תשלום, שירות המרת כספים אגב שירות תשלום או שירות המנוי בחלק ב׳ לתוספת השביעית לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”שם“ – כל אחד מאלה:
(1)
ביחיד – שם משפחה ושם פרטי הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;
(2)
בתאגיד – שמו הרשום, ואם התאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר;
(3)
בתאגיד שהוקם בחיקוק או בתאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחקיקה לפי הדין הזר במדינה שבה הוקם – השם שנקבע בחיקוק או בחקיקה לפי הדין הזר כאמור;
(4)
בגוף מוכר, בשותפות לא רשומה ובמוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק – שמם כפי שמסרו;
”תאגיד“ – כל אחד מאלה:
(1)
חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2)
גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3)
גוף שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
”תאגיד קשור“ – תאגיד שנותן השירות הוא בעל שליטה בו, או שבעל השליטה בנותן השירות הוא בעל השליטה בו;
”תושב“ – כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
”תושב אזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;
”תושב חוץ“ – יחיד שאינו תושב;
”תקנות העדות“ – תקנות העדות (העתקים צילומיים), התש״ל–1969.
פרק ב׳: חובות הזיהוי
הכרת הלקוח
(א)
הכרת הלקוח כוללת, בין השאר, בירור של הפרטים האלה:
(1)
מקור הכספים שלגביהם ניתנים השירותים;
(2)
מקור החזר האשראי וזיקתו של מקבל האשראי אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי;
(3)
עיסוקו של מקבל השירות;
(4)
מטרת השירות המבוקש ואם סורב בעבר מקבלת שירותים מכל גורם שהוא מסיבות של חשש להלבנת הון או מימון טרור;
(5)
לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל וכן בירור אם הוא איש ציבור זר;
(6)
לגבי איש ציבור זר שנותן השירות סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה – גם מקור משאביו הפיננסיים;
(7)
לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו.
(ב)
נותן שירות לא ייתן שירות, בפעם הראשונה, למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן, בלא שזיהה את מקבל השירות ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח, לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ולמימון טרור; נותן שירות יערוך רישומים של פרטי הכרת הלקוח.
(ג)
במתן שירות למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן, שהוא איש ציבור זר או במקרה שבו הנהנה הוא איש ציבור זר, יפעל נותן השירות לפי הוראות אלה:
(1)
נותן השירות לא ייתן שירות, בפעם הראשונה, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בנותן השירות, או מהאחראי למילוי חובות התאגיד לפי סעיף 8 לחוק ובתנאי שהוא כפוף באופן ישיר להנהלה הבכירה בנותן השירות; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור;
(2)
התברר לאחר מתן שירות כי מקבל השירות או הנהנה הוא איש ציבור זר, לא ייתן לו נותן השירות שירות נוסף עד לקבלת אישור מנושא משרה בנותן השירות או מהאחראי למילוי חובות התאגיד לפי סעיף 8 לחוק ובתנאי שהוא כפוף באופן ישיר להנהלה הבכירה בנותן השירות לפי פסקה (1).
(ד)
בירור היותו של אדם איש ציבור זר, לפי צו זה, יכול שייעשה לפי טופס שיפרסם הממונה שבו ייכללו הפרטים שנקבעו לפי צו זה.
(ה)
נותן שירות לא יפתח חשבונות תשלום בשמות בדויים או חשבונות ממוספרים.
רישום פרטי הזיהוי
(א)
נותן שירות לא ייתן שירות למקבל שירות, בפעם הראשונה, בלא שירשום לגבי מקבל השירות ולגבי מיופה הכוח את פרטי הזיהוי המפורטים להלן, ובלא שיאמת את פרטי הזיהוי אם נדרש לכך לפי סעיף 4, אלא אם כן היו בידיו פרטי זיהוי מאומתים כאמור:
(1)
שם;
(2)
מספר זהות;
(3)
ליחיד – תאריך לידה; לתאגיד – תאריך התאגדות;
(4)
מען.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
רישום פרטי זיהוי לגבי מקבל שירות מזדמן ולגבי מיופה כוח מטעמו יכלול את הפרטים הקבועים בפסקאות (1), (2) ו־(4) בלבד, וייעשה באופן הזה:
(א)
ביצוע פעולה עד לסכום של 500 שקלים חדשים שנותן השירות הגדיר כפעולה בסיכון נמוך – לפי פרטים שמסר מקבל השירות;
(ב)
ביצוע פעולה שאינה פעולה כאמור בפסקת משנה (א) – לפי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4;
(2)
נותן השירות רשאי לתת שירות בלי שאימת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות כמפורט בסעיף 4, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
(א)
מתן השירות הוא בסיכון נמוך בהתחשב במקבל השירות ובפעולה;
(ב)
נותן השירות קיבל לידיו, טרם ביצוע הפעולה, את פרטי הזיהוי כמפורט בסעיף זה;
(ג)
קבלת מסמכי הזיהוי ואימותם כמפורט בסעיף 4 יבוצעו בתוך זמן סביר ממועד הפעולה; הממונה רשאי לפרסם בהוראות רשימה של זמנים סבירים לנסיבות שונות.
(ג)
נותן שירות לא ייתן שירות למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן בלא שירשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2); רישום הפרטים ייעשה לפי ההצהרה כאמור בסעיף 5; אם אין בידי נותן שירות מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם היו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו־(4) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין; האמור בסעיף קטן זה לא יחול אם מצא נותן השירות, בעת מתן שירות, שמדובר במתן שירות לטובת נהנה שלפי הצהרת מקבל השירות לא ניתן לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור, יפנה נותן השירות את תשומת ליבו של מקבל השירות, בכתב, לחובתו למסור לו את פרטי הנהנה מייד עם היוודע זהותו; סעיף קטן זה יחול גם על הוספת נהנה.
(ד)
נותן שירות לא ייתן שירות למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן שהוא תאגיד בלא שירשום לגבי בעל השליטה בתאגיד וכן לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2); רישום הפרטים לגבי בעל השליטה בתאגיד ייעשה לפי ההצהרה כאמור בסעיף 5; רישום הפרטים לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, ייעשה לפי הפרטים שמסר מקבל השירות; אם אין בידי נותן שירות מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם היו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו־(4) וכן את מדינת האזרחות; סעיף קטן זה יחול גם על הוספת מקבל שירות שהוא תאגיד.
(ה)
בעת חתימה של ערב על ערבות לטובת מקבל שירות כלפי נותן השירות, ירשום נותן השירות את פרטי הזיהוי של הערב, המפורטים בסעיף קטן (א)(1), (2) ו־(4), לפי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 4, וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי.
אימות פרטים ודרישת מסמכים
(א)
נותן שירות יאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות, למעט מקבל שירות מזדמן, המפורטים בסעיף 3(א) ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:
(1)
לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של מקבל שירות יחיד שהוא תושב – לפי מסמך זיהוי או העתק מאושר שלו, לעניין אימות לפי מסמך כאמור, העתק מצולם של אחד מהם, לגבי פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; נותן השירות יאמת את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה, או לחלופין, לעניין פרטי הזיהוי שבתעודת זהות, רשאי נותן שירות לאמתם גם עם הפרטים המופיעים במרשם האוכלוסין, ובלבד שהשווה את תאריך הנפקת תעודת הזהות המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים; נותן השירות ישמור תיעוד של אימות כאמור; לעניין פסקה זו, יראו כמסמך זיהוי, כל אחד מאלה:
(א)
תעודת זהות;
(ב)
תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה;
(ג)
רישיון נהיגה תקף הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה;
(ד)
דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי״ב–1952;
(2)
לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של מקבל שירות שהוא יחיד תושב חוץ – לפי דרכון חוץ או תעודת מסע, או לפי העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור, לעניין אימות לפי מסמך כאמור, העתק מצולם של אחד מהם, לגבי פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; אם היחיד תושב אזור, רשאי נותן שירות לרשום את פרטי הזיהוי גם לפי כרטיס שהנפיק המינהל האזרחי, לעניין אימות לפי מסמך כאמור, העתק מצולם שלו, לגבי פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; נותן השירות יאמת את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם וכן מספר זהות, מען או תאריך לידה; נותן השירות ישמור תיעוד של אימות כאמור;
(3)
לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של מקבל שירות שהוא תאגיד הרשום בישראל – לפי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד, נסח עדכני של פרטי התאגיד במרשם המתאים, או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו; לעניין אימות לפי מסמך כאמור, נותן שירות יקבל לידיו וישמור את אחד מהמסמכים האמורים או העתק מצולם שלו;
(4)
לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של מקבל שירות שהוא תאגיד שאינו רשום בישראל – לפי מסמך המעיד על רישומו או העתק מאושר ממסמך כאמור, אם פרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור – לפי אישור של עורך דין; נותן שירות יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמך כמפורט בפסקה (3) לעניין תאגיד; בתאגיד שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו נותן השירות אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; לעניין אימות, נותן השירות ישמור מסמך זה או העתק מצולם שלו;
(5)
לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) של מקבל שירות שהוא מוסד ציבורי או תאגיד מחוץ לישראל שהוקם בחקיקה לפי הדין הזר במדינה שבה הוקם – לפי הצהרת מקבל השירות, ובתאגיד שהוקם בחיקוק – לפי העתק שיקבל נותן השירות מן החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק; נותן שירות יקבל לידיו מסמכים כמפורט בפסקה (3) לעניין תאגיד; לעניין אימות, נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(6)
לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) ו־(4) של מקבל שירות שהוא גוף מוכר – לפי הצהרת המבקש לקבל שירות, לאחר שנותן השירות נוכח לדעת, לפי מסמך, שהמבקש מוסמך לפעול בשם הגוף המוכר; נותן השירות ישמור מסמך זה או העתק מצולם שלו;
(7)
לעניין פרטי זיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של מקבל שירות שהוא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים או מי שמונה לו אפוטרופוס – לפי מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופוסיו; אם האפוטרופוס תושב חוץ – לפי דרכונו של הקטין או לפי העתק מאושר שלו או לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; לעניין אימות, נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(8)
לעניין מתן שירות מחוץ לישראל, רשאי נותן שירות, על אף האמור בפסקאות (2) ו־(4), לרשום את פרטי הזיהוי לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; לעניין אימות לפי מסמך זיהוי כאמור, נותן השירות ישמור בידיו עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 3, רשאי הממונה לתת הוראות ממונה לעניין אמצעים דיגיטליים חלופיים לזיהוי ואימות.
(ג)
לעניין מיופה כוח, יקבל לידיו נותן שירות גם העתק של כתב ייפוי כוח, כתב נאמנות או החלטת האורגן המוסמך בתאגיד, לפי העניין, מאת מקבל השירות המסמיך את מיופה הכוח לפעול מטעמו, הכולל את כל פרטי הזיהוי של מקבל השירות; העתק כתב ייפוי הכוח, כתב הנאמנות או ההחלטה, לפי העניין, יישמר אצל נותן השירות.
(ד)
נותן שירות ישמור את מסמכי הזיהוי באורח נגיש לתקופה של חמש שנים לפחות ממועד סיום מתן השירות או סיום החזר האשראי, לפי העניין, או לתקופה ארוכה יותר אם הממונה דרש ממנו לעשות כן במקרים מסוימים שבהם מסמכי הזיהוי נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק; שמירת מסמכי הזיהוי יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות; לעניין זה, ”מסמכי זיהוי“ – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את נותן השירות להכרת הלקוח לפי סעיף 2(א).
(ה)
נותן שירות ינקוט אמצעים סבירים, לפי רמת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה, לפי העניין, בהתקשרות כאמור בסעיף 3(ג) ו־(ד); לעניין זה, ”נקיטת אמצעים סבירים“ – שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו של נותן השירות.
(ו)
בסעיף זה –
”העתק מאושר“ – העתק מתאים למקור מאומת בידי אחד מאלה:
(1)
הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;
(2)
עורך דין;
(3)
נותן השירות או מי מטעמו, לרבות עובד של תאגיד קשור שלפניו הוצג המסמך המקורי;
(4)
רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות;
(5)
נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל;
”מקבל שירות“ – לרבות מיופה כוח.
הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה
(א)
בעת מתן שירות, בפעם הראשונה, למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן, ידרוש נותן השירות מהמבקש הצהרה, אם הוא פועל בשביל עצמו או בשביל נהנה; הצהיר המבקש כאמור כי הוא פועל בשביל נהנה – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ג) לגבי כל אחד מהנהנים.
(ב)
בעת מתן שירות, בפעם הראשונה, לתאגיד שאינו מקבל שירות מזדמן, ידרוש נותן השירות הצהרה מן התאגיד, על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ד) לגבי בעל שליטה בתאגיד.
(ג)
בעת קבלת הצהרה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), יעדכן נותן השירות את מקבל השירות על חובתו למסור הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים שנכללו בהצהרה שמסר לפי אותם סעיפים קטנים, וידרוש לקבל ממנו הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים כאמור; נותן שירות יתעד את עדכון מקבל השירות כאמור.
(ד)
הצהרות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ייעשו לפי הנוסח שבטופס שבתוספת השנייה, ובלבד שההצהרה תיעשה באופן שבו ניתן לאמת את זהות המצהיר.
(ה)
נותן שירות יבדוק את סבירות ההצהרה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), על פניה.
(ו)
הממונה רשאי לתת הוראות ממונה לעניין אופן מתן ההצהרה כאמור בסעיף קטן (ד).
פטור חלקי לרישום פרטי זיהוי והצהרה של נהנה ובעל שליטה
(א)
האמור בסעיפים 3(ג) ו־5 לגבי רישום נהנה, לא יחול על מקבל שירות שהוא –
(1)
מוסד ציבורי;
(2)
תאגיד בנקאי, גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק שחל לגביו צו מכוח החוק ומכוח חוק המאבק בטרור, קרן או הקדש ציבורי הרשום בפנקס ההקדשות הציבוריים כמשמעותו בסעיף 26(ג) לחוק הנאמנות;
(3)
גוף מוכר;
(4)
גוף המקבל שירות למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שניתן לכך אישור של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק בנותן השירות;
(5)
גוף המקבל שירות למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שהיתרה בחשבון התשלום וכן כל פעולת תשלום אינן עולות על סכום של 50,000 שקלים חדשים;
(6)
תאגיד מסוג אחר שעליו הורה הממונה בהוראות ממונה, לאחר התייעצות עם הרשות המוסמכת.
(ב)
האמור בסעיפים 3(ד) ו־5 לגבי רישום בעל שליטה, לא יחול על מקבל שירות שהוא תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, קופת גמל, חברה מנהלת, מנהל תיקים, קרן, הקדש ציבורי הרשום בפנקס ההקדשות הציבוריים כמשמעותו בסעיף 26(ג) לחוק הנאמנות, חברה בעלת רישיון זירה, חברת תשלומים, נותן שירותים פיננסיים, תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה בישראל או בבורסה במדינה שהיא חברה בארגון ה־OECD או תאגיד מסוג אחר שנקבע בהוראות ממונה.
(ג)
בחברה הנשלטת בידי חברה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו את החברה כאמור בסעיף קטן (ב) כבעל שליטה.
הקלות למקבל שירות בשירות ייזום מתקדם ברמת סיכון נמוכה
(א)
בהתקשרות לשם מתן שירות ייזום מתקדם ברמת סיכון נמוכה לא יחולו הוראות סעיף 8, ועל אף האמור בסעיף 4(א) רשאי נותן השירות לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4 ובלבד שנקט אמצעי נוסף לאימות ולזיהוי מקבל השירות; לעניין זה, ”אמצעי נוסף“ – כל אחד מאלה:
(1)
השוואת פרטי הזיהוי של מקבל השירות עם העתק מסמך זיהוי נוסף, הנושא תמונה ושם או מספר זהות;
(2)
ביצוע זיהוי פנים אל פנים של הלקוח באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי;
(3)
השוואת פרטי הזיהוי של מקבל השירות עם מרשם האוכלוסין והשוואת תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים;
(4)
אמצעי אחר שאישר הממונה בהוראות הממונה.
(ב)
סעיף זה לא יחול אם מקבל השירות הוא ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה.
זיהוי פנים אל פנים
(א)
נותן שירות לא ייתן שירות למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן, בפעם הראשונה, בלא שזיהה את מקבל השירות או את מיופה הכוח, לפי העניין, פנים אל פנים, לפי מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 4; לעניין זה, ”זיהוי פנים אל פנים“ – זיהוי באמצעות אחד מאלה:
(1)
נותן השירות או מי מטעמו;
(2)
בעל רישיון לעריכת דין בישראל;
(3)
נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל;
(4)
רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישות האימות;
(5)
זיהוי אחר שאישר הממונה בהוראות הממונה.
(ב)
נותן שירות ירשום את השם ואת מספר הזהות של האדם שביצע את הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן שירות לבצע זיהוי של מקבל שירות באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי של מקבל השירות, לרבות מקבל שירות מחוץ לישראל, לפי הוראות הממונה.
פטור חלקי והקלות במתן שירות באמצעות מערכת סגורה ומערכת סגורה למחצה
(א)
בסעיף זה –
”בנק מחוץ לישראל“ – תאגיד שהתאגד באחת ממדינות ארגון ה־OECD, ושמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי);
(2)
הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתיתו לפי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לעניין זה באותה מדינה;
(3)
הוא נתון לפיקוח בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור;
”חשבון אחר“ – חשבון בנותן שירותי תשלום או בבנק מחוץ לישראל, שאין בו בעלים נוספים זולת מקבל השירות, ושלפי הצהרת מקבל השירות אין בו נהנים שונים או נוספים על אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי סעיף 5; על אף האמור, אם החשבון הוא בבעלות משותפת של מקבל השירות ובן זוגו, יראו את הדרישה לאי־קיום בעלים נוספים בחשבון כמתקיימת;
”חשבון מקור“ – חשבון בנותן שירותי תשלום, שאין בו בעלים נוספים זולת מקבל השירות ושלפי הצהרת מקבל השירות אין בו נהנים שונים או נוספים על אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי סעיף 5; על אף האמור, אם החשבון הוא בבעלות משותפת של מקבל השירות ובן זוגו, יראו את הדרישה לאי־קיום בעלים נוספים בחשבון כמתקיימת;
”פעולה במערכת סגורה“ – פעולה שבה כספים מועברים מחשבון מקור ומוחזרים אל אותו חשבון המקור בלבד, ולא מבוצעת בהם פעולת תשלום אחרת;
”פעולה במערכת סגורה למחצה“ – כל אחד מאלה:
(1)
פעולה שבה כספים שהועברו באמצעות כרטיס חיוב המשויך לחשבון אחר, מוחזרים לאותו מקבל השירות באמצעות כרטיס החיוב שממנו הועברו הכספים מלכתחילה או לחשבון אחר, או להפך, ולא מבוצעת בהם פעולת תשלום אחרת;
(2)
פעולה שבה כספים שהועברו מחשבון אחר מוחזרים לחשבון אחר, או להפך, ולא מבוצעת בהם פעולת תשלום אחרת.
(ב)
על פעולה במערכת סגורה יחולו הפטורים וההקלות המנויים בסעיף קטן (ד), ובלבד שהתקיימו לגביה כל אלה:
(1)
מקבל השירות אינו קשור למדינה או לטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;
(2)
מקבל השירות אינו איש ציבור זר;
(3)
נותן השירות קיבל ממקבל השירות לצורך זיהוי, העתק מסמך זיהוי הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – מסמך הנושא שם ומספר זהות;
(4)
נותן השירות קיבל לידיו פרטים מלאים של חשבון המקור וכן מסמך רשמי של נותן שירותי התשלום שבו מתנהל חשבון המקור, הכולל את פרטי החשבון של מקבל השירות ובעליו;
(5)
בוצע אימות של זהות מקבל השירות מול מסמכי נותן שירותי התשלום; לעניין זה, ”אימות של זהות“ – בדיקה אם פרטי זיהוי של מקבל השירות לפי סעיף 3(א)(1) ו־(2) הרשומים אצל נותן השירות זהים לפרטי הזיהוי שבמסמך רשמי של נותן שירותי התשלום כאמור בפסקה (4).
(ג)
על פעולה במערכת סגורה למחצה יחולו הפטורים וההקלות המנויים בסעיף קטן (ד), ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ב)(1), (3) ו־(5) וגם תנאים אלה:
(1)
נותן השירות קיבל לידיו את פרטי החשבון האחר, ואם מדובר בשימוש בכרטיס חיוב, גם את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס החיוב שבאמצעותו מועברים הכספים, וכן אחד מאלה, לפי העניין:
(א)
מסמך רשמי של נותן שירותי התשלום שבו מתנהל החשבון האחר הכולל את פרטי החשבון ובעל החשבון;
(ב)
בכרטיס חיוב המשויך לחשבון תשלום – מסמך רשמי של נותן שירותי התשלום הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס החיוב ופרטי בעל הכרטיס, ובלבד שעולה ממנו, בין לבדו ובין בצירוף מסמך רשמי של נותן שירותי התשלום, כי כרטיס החיוב שבאמצעותו מועברים הכספים משויך לחשבון האחר;
(ג)
בכרטיס אשראי שאינו משויך לחשבון תשלום – אישור של המנפיק הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי ואת שמו של בעל כרטיס האשראי;
(2)
נותן השירות זיהה את מקבל השירות באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי של מקבל השירות לפי הוראות הממונה, וזאת אם הערכת הסיכון שביצע נותן השירות לגבי מקבל השירות מעידה כי יש צורך לבצע זיהוי כאמור.
(ד)
על פעולה במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יחולו הפטורים וההקלות האלה:
(1)
על אף האמור בסעיף 8, נותן שירות יהיה פטור מחובת זיהוי פנים אל פנים;
(2)
על אף האמור בסעיפים 4(א) ו־5, נותן שירות רשאי –
(א)
לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4;
(ב)
לאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות כפי שנקבע בסעיף קטן (ב)(5);
(ג)
שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מיופה כוח.
העברות אלקטרוניות
(א)
נותן שירות לא יבצע פעולה באמצעות שירות העברה אלקטרונית אל מחוץ לישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את פרטי המעביר שבפסקאות (1) עד (4) להלן, כמפורט בסעיף קטן (ו), ואת הפרטים שבפסקאות (5) ו־(6) להלן, כפי שנמסרו:
(1)
שם המעביר;
(2)
מספר הזהות של המעביר; אם אין בידי נותן השירות מספר זהותו של המעביר – מספר זיהוי אצל נותן השירות, או תאריך הלידה או תאריך ההתאגדות, לפי העניין, אם הפרטים האמורים ידועים לו;
(3)
המען של המעביר;
(4)
מספר החשבון של המעביר במוסד הפיננסי שממנו בוצעה ההעברה; אם אין בידי נותן השירות מספר חשבון – מספר זיהוי ייחודי אחר, שיאפשר איתור וזיהוי של ההעברה;
(5)
שם הנעבר;
(6)
מספר החשבון של הנעבר, שאליו בוצעה ההעברה; אם אין בידי נותן השירות מספר חשבון – מספר זיהוי ייחודי אחר, שיאפשר איתור וזיהוי של ההעברה;
(ב)
ביצע נותן השירות כמה העברות אלקטרוניות אל מחוץ לישראל, בשביל אותו מעביר במקבץ אחד, על מקבץ זה לכלול את הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי כל אחת מההעברות שבמקבץ; לעניין סעיף קטן זה, ”מקבץ“ – כמה העברות בשביל אותו מעביר לנעברים שונים, בבת אחת.
(ג)
לא יבצע נותן שירות פעולה של העברה אלקטרונית בתוך ישראל, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את הפרטים של המעביר המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (4), כפי שנמסרו.
(ד)
לא יקבל נותן שירות העברה אלקטרונית מחוץ לישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא שבדק את שם הנעבר ומספר זהותו, כמפורט בסעיף קטן (ו).
(ה)
לא יקבל נותן שירות העברה אלקטרונית מחוץ לישראל שנועדה למקבל שירות שהוא מוסד פיננסי בישראל, בלא שהעביר למוסד הפיננסי את הפרטים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), ולעניין פסקה (3), אם קיים; על אף האמור, אם אין לנותן השירות אפשרות טכנית להעביר למוסד פיננסי בישראל את הפרטים כאמור, ישמור נותן השירות את הפרטים לתקופה של חמש שנים.
(ו)
נותן השירות ירשום את פרטי הזיהוי לפי סעיף זה לאחר שבדק את פרטי הזיהוי לפי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4 לצו; לעניין רישום פרט הזיהוי של מספר החשבון שבסעיף קטן (א)(4) – נותן השירות ירשום את מספר החשבון לפי מסמך הכולל את השם ואת מספר החשבון של מקבל השירות.
(ז)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 3 עד 4 לצו.
(ח)
האמור בסעיף זה לא יחול בביצוע פעולה של שירות ייזום מתקדם.
(ט)
סעיף זה לא יחול על העברת כספים לספק עקב פעילות הנובעת מכרטיס חיוב, ובלבד שנותן השירות רשם במסמך ההעברה את פרטי הכרטיס.
(י)
לעניין סעיף זה, ”מסמכי העברה“ – המסמכים הפיזיים או האלקטרוניים הנדרשים לביצוע פעולה באמצעות העברה אלקטרונית, בין שההעברה נעשית באמצעות נותן השירות ובין באמצעות מוסד פיננסי אחר.
מעבר מקבל שירות מזדמן להיות מקבל שירות שאינו מזדמן
(א)
על אף האמור בפרק זה, מקבל שירות מזדמן שהפך למקבל שירות שאינו מזדמן, והוא סווג ברמת סיכון נמוכה להלבנת הון ולמימון טרור, יכול נותן השירות להמשיך לתת לו שירות בסכום מצטבר נוסף של עד 25,000 שקלים חדשים, בתנאי שנותן השירות ישלים את תהליך הזיהוי והאימות של מקבל השירות האמור לפי פרק זה, בתוך 14 ימים מהמועד שבו הפך למקבל שירות שאינו מזדמן, ולמעט במקרה של פעולה שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן השירות רשאי להשלים את תהליך הזיהוי והאימות של מקבל השירות האמור בתוך 30 ימים ובתנאי שניתן לכך אישור מנומק של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק בנותן השירות; נותן השירות ישמור תיעוד של האישור האמור.
הוראות הממונה
על אף האמור בפרק זה, רשאי הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, לפי הסיכון להלבנת הון או מימון טרור, להורות במקרה מסוים על דרכי זיהוי, דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.
ביטול פטורים והקלות
פרק ג׳: חובות בקרה ודיווח
בקרה
(א)
נותן שירות יקיים בקרה על פעולות מקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, ויבדוק כי פעולות מקבל השירות תואמות את אופי הפעילות הרגילה שלו לפי היכרותו עם מקבל השירות, וזאת לפי רמת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור; בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים נותן שירות –
(1)
בקרה שוטפת על הליך של הכרת הלקוח שביצע למקבל השירות, לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לנותן השירות, יבצע נותן השירות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת לפי מידת הסיכון של מקבל השירות ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור לגבי פעולות שביצע מקבל השירות, יבקש נותן השירות ממקבל השירות מידע והסברים לגבי אותן הפעולות, ובמקרה הצורך גם אסמכתאות התומכות במידע ובהסברים שמסר, ויעדכן את רישומי הכרת הלקוח בהתאם;
(2)
בקרה מוגברת –
(א)
על פעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה;
(ב)
על פעילות של איש ציבור זר;
(ג)
על פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.
(ב)
לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, נותן שירות יקיים בקרה מוגברת על פעילות חוזרת של מקבל שירות מזדמן, לרבות פעילות המנויה בסעיף קטן (א)(2)(א) ו־(ב), המעוררת חשש להלבנת הון או מימון טרור.
דיווח של נותן שירות
(א)
נותן שירות ידווח לרשות המוסמכת על פעולות כמפורט להלן:
(1)
ביצוע פעולת תשלום, מתן אשראי אגב פעולת תשלום או קבלת החזר אשראי, בשביל מקבל שירות, בסכום שווה ערך ל־50,000 שקלים חדשים לפחות;
(2)
ביצוע פעולת תשלום, מתן אשראי אגב פעולת תשלום או קבלת החזר אשראי בשביל מקבל שירות, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, בסכום שווה ערך ל־5,000 שקלים חדשים לפחות;
(3)
פעולה של המרת כספים אגב שירות תשלום או פעולה של שירות המנוי בחלק ב׳ לתוספת השביעית בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, בשביל מקבל שירות, בסכום שווה ערך ל־50,000 שקלים חדשים לפחות;
(4)
פעולה של המרת כספים אגב שירות תשלום או פעולה של שירות המנוי בחלק ב׳ לתוספת השביעית בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, בשביל מקבל שירות, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, בסכום שווה ערך ל־5,000 שקלים חדשים לפחות.
(ב)
נותן שירות ידווח לרשות המוסמכת על פעולה הנחזית בעיניו כבלתי רגילה; לעניין זה, ”פעולה“ – לרבות ניסיון לביצוע פעולה; בלי לפגוע בכלליות האמור, יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת השלישית כפעולה בלתי רגילה.
(ג)
אין בדיווח על פעולה לפי סעיף קטן (א) כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף קטן (ב).
(ד)
נותן שירות ידווח לרשות המוסמכת על פעילות של מקבל השירות שעליה דיווח למשטרת ישראל לפי סעיף 6(א)(1) לחוק, לפי סעיף 33(א) לחוק המאבק בטרור או לפי סעיף 6 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית.
(ה)
סעיף קטן (א) לא יחול על סוגי השירותים האלה:
(1)
ייזום מתקדם;
(2)
סליקה של כרטיסי חיוב בעבור ספק.
פטור מדיווח
נותן שירות יהיה פטור מדיווח לפי סעיף 15(א) אם הפעולה נעשתה בידי אחד מאלה:
(1)
מוסד ציבורי;
(2)
תאגיד בנקאי;
(3)
בנק הדואר;
(4)
מבטח;
(5)
נותן שירות אחר;
(6)
קופת גמל וחברה מנהלת בשם קופת גמל שבניהולה;
(7)
חבר בורסה;
(8)
קרן;
(9)
חברה בעלת רישיון זירה.
פרטי דיווח
דיווח לפי סעיף 15 יכלול פרטים אלה:
(1)
לגבי נותן השירות –
(א)
שם;
(ב)
מספר זהות;
(ג)
מען;
(ד)
מספרי טלפון, עד שני מספרים;
(ה)
מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני, אם קיימים;
(ו)
שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים;
(ז)
סוג הרישיון ומספר הרישיון שקיבל נותן השירות לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
(ח)
מען הסניף שבו ניתן השירות, אם קיים;
(2)
לגבי הפעולה המדווחת –
(א)
התאריך והשעה של ביצוע הפעולה כפי שנרשם אצל נותן השירות;
(ב)
סוג הפעולה, ובכלל זה אם הנכס הפיננסי הועבר או התקבל אצל נותן השירות;
(ג)
סוג הנכס הפיננסי שבו נעשית הפעולה;
(ד)
סכום הפעולה במטבע ישראלי;
(ה)
אם בוצעה הפעולה אגב שירות תשלום;
(ו)
סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע ושער המטבע;
(ז)
אם הפעולה בוצעה בחשבון תשלום של מקבל השירות – מספר החשבון; סוג החשבון; סניף שבו מתנהל החשבון, אם קיים; שם החשבון אם קיים; תאריך פתיחת החשבון; לגבי כרטיס חיוב ולגבי חשבון מכוח הסכם התקשרות לסליקת עסקאות או לניכיון עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב – גם פרטי חשבון תשלום בנותן שירותי תשלום שכנגדו נעשית ההתחשבנות בשל הפעילות בכרטיס החיוב, אם קיים;
(ח)
במתן אשראי, פרטי האשראי – ערבים, אם קיימים; המספר הסידורי שהקצה נותן השירות לאשראי, אם הקצה;
(ט)
אם הפעולה נעשית באופן מקוון – כתובת ה־IP שבאמצעותה התחבר מבקש השירות לנותן השירות לצורך ביצוע הפעולה, אם קיימת;
(י)
אם הפעולה נעשית באמצעות יישומון במכשיר נייד – המזהה הבין־לאומי של המכשיר הנייד (IMEI) שבאמצעותו נעשתה פעולה, אם קיים;
(יא)
אם הפעולה נעשית בכרטיס חיוב, גם סוג הכרטיס, שם מותג הכרטיס שהונפק או נסלק, מספר הכרטיס אם קיים או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון תשלום של בעל הכרטיס, אם קיימים;
(יב)
בפעולת סליקה, אם הפעולה נעשתה בחשבון ספק, פרטים אלה לגבי חשבון הספק:
(1)
מספר חשבון ספק אצל סולק;
(2)
שם חשבון ספק, אם קיים;
(3)
תאריך פתיחת חשבון ספק;
(4)
מספר חשבון תשלום של ספק שכנגדו נעשית ההתחשבנות בשל הפעילות באמצעי תשלום, אם קיים;
(יג)
אם ניתן אשראי באמצעות מאגד – גם את הפרטים האלה:
(1)
פרטי הסולק – שם ומספר זהות או מספר רישיון של התאגיד, לפי העניין; בפסקת משנה זו, ”סולק“ – חברת תשלומים או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שעיסוקם בסליקה;
(2)
פרטי הספק – שם, מספר זהות, מען; ליחיד – תאריך לידה; לתאגיד – תאריך ההתאגדות;
(3)
פרטי כרטיס החיוב – סוג הכרטיס, מספר הכרטיס אם קיים או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון תשלום של בעל הכרטיס, אם קיימים;
(יד)
בוצעה פעולה באמצעות העברה אלקטרונית – שם מקבל השירות, מספר זהותו ומענו, וכן שם הנעבר או המעביר, לפי העניין, אם אינו מקבל השירות, וכן מספר זהותו ומענו, אם קיימים, מספר המוסד הפיננסי, מספר הסניף, מספר IBAN, אם קיים, ומספר חשבון התשלום במוסד הפיננסי שאליו מתבצעת ההעברה, אם קיים; ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה – ייכללו בדיווח הפרטים האמורים, ולגבי שם המעביר או הנעבר, לפי העניין, מספר זהותו ופרטי חשבונו במוסד הפיננסי, כפי שנמסרו;
(טו)
בדיווח לפי סעיף 15(ב) – תיכלל גם סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה, ויצורפו לו אסמכתאות לביצוע הפעולה; דיווח לפי סעיף 15(ב) על פעולה שמבצעה אינו מקבל שירות יכלול את הפרטים הנדרשים בפסקה (3) גם לגבי מבצע הפעולה, אם היו מצויים בידי נותן שירות;
(3)
לגבי מקבל השירות –
(א)
שם;
(ב)
מספר זהות;
(ג)
מען;
(ד)
כתובת דואר אלקטרוני, אם קיים;
(ה)
מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם קיימים;
(ו)
ליחיד – תאריך לידה; לתאגיד – תאריך התאגדות;
(ח)
מעמד מקבל השירות – תושב או תושב חוץ, תאגיד ישראלי או תאגיד חוץ;
(ט)
המדינה שבה הונפק מסמך הזיהוי;
(4)
לגבי נהנים ובעלי שליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים לפי סעיף 3(ג) ו־(ד);
(5)
לגבי מיופה כוח, אם קיים, שם, מספר זהות, ליחיד – תאריך לידה, לתאגיד – תאריך התאגדות ומען;
(6)
בסעיף זה, ”נכס פיננסי“ – מזומן, כרטיס חיוב או העברה אלקטרונית.
איסור גילוי ועיון
(א)
נותן שירות לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי־קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 15(ב), וכן לא יגלה את עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, את עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או את תוכנו של אחד מאלה, וכן לא יאפשר מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה; על אף האמור, נותן שירות יגלה מידע או יאפשר מתן עיון כאמור למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל נותן השירות או אצל תאגיד בקבוצת נותן השירות אשר חל עליו משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט.
(ב)
התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או אמיתות מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 14(א), התעורר חשש להלבנת הון ולמימון טרור כאמור בסעיף 14(ב), או נעשתה פעילות הנחזית להיות בלתי רגילה כאמור בסעיף 15(ב), ונותן השירות סבור כי ביטול פטורים או הקלות לפי סעיף 13 או ביצוע בקרה להליך הכרת הלקוח לפי סעיף 14, לפי העניין, יובילו להפרת חובתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא שלא לעשות כן, וידווח לרשות המוסמכת על החשש כאמור.
פרק ד׳: בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות
חובת בדיקה אל מול רשימות
נותן שירות יבדוק אל מול הרשימות –
(1)
אם מצויים בהן שם או מספר זהות של מקבל שירות, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה שפרטיו מצויים במאגר המידע הממוחשב שהוקם לפי סעיף 21(א); בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימות;
(2)
אם מצויים בהן שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1); בפסקה זו –
”פעולה“ – העברה של כספים מישראל לחוץ לארץ או לאזור, או העברה של כספים מחוץ לישראל או מהאזור לישראל;
”צד לפעולה“ – מי שהוא אחד הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות נותן השירות.
פרק ה׳: שונות
קביעת מדיניות
נותן שירות יחליט על מדיניות, כלים וניהול סיכונים בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו לעניין צו זה, לרבות בנושאים אלה:
(1)
הליך של הכרת הלקוח, זיהוי, דיווח וניהול רישומים;
(2)
מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בייחוד אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.
ניהול רישומים ושמירתם
(א)
נותן שירות יקיים מאגר מידע ממוחשב של כל הפעולות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים לפי צו זה של מקבלי שירות, מיופי כוח, נהנים ובעלי שליטה.
(ב)
נותן שירות ישמור באורח נגיש פרטי כל פעולה כספית שבוצעה במסגרת מתן שירות; לגבי כל פעולה יישמרו בין השאר הפרטים האלה:
(1)
תאריך ביצוע הפעולה;
(2)
סוג הפעולה;
(3)
סכום הפעולה;
(4)
המטבע שבו בוצעה הפעולה;
(5)
כתובת IP, אם קיימת;
(6)
מספר המזהה הבין־לאומי של המכשיר הנייד (IMEI), אם קיים;
(7)
מסמך ההוראה לביצוע פעולה והתכתבות עסקית הנלווית לה בין נותן השירות לבין מקבל השירות;
והכול למשך חמש שנים לפחות ממועד סיום מתן השירות או החזר האשראי, לפי העניין; שמירת המסמכים תיעשה באופן שיאפשר גם שחזור של עסקה בודדת; לעניין סעיף זה, ”התכתבות עסקית“ – מסמכי הפעולה, הוראות שניתנו בקשר לפעולה במהלך ההתקשרות העסקית, הוראות בקשר לתנאי ההתקשרות ובירור בקשר לפעילות מקבל השירות באותה הפעולה.
(ג)
נותן שירות ישמור על כל מסמך הוראה בקשר לביצוע פעולה שעליה דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו, לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
שמירת מסמכים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות; בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה כאמור באותם סעיפים קטנים, ישמור נותן השירות את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה.
(ה)
נותן שירות ישמור תיעוד בכתב של הליך הבקרה כאמור בסעיף 14 ושל ממצאיה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב).
(ו)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), נותן שירות ישמור את המסמכים האמורים שם אף מעבר לתקופה של חמש שנים אם הממונה דרש ממנו לעשות כן, וזאת במקרים מסוימים שבהם המסמכים האמורים נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק או חוק המאבק בטרור.
מסירת מסמכים, ידיעות והסברים
נותן שירות ימסור, לפי דרישה, לממונה או למי שהממונה הסמיך לכך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.
תחולה
צו זה לא יחול על חשבון תשלום ואמצעי תשלום שהוא אחד מאלה:
(א)
כרטיס תשלום שהיתרה הצבורה האפשרית בו מוגבלת לשווה ערך של עד 1,000 שקלים חדשים וסכום הטעינה המצטבר בשנה אחת בו לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים;
(ב)
כרטיס תשלום שהיתרה הצבורה האפשרית בו מוגבלת לשווה ערך של עד 5,000 שקלים חדשים וסכום הטעינה המצטבר בשנה אחת בו לא יעלה על 20,000 שקלים חדשים, ובלבד שהפעילות בו מתאפיינת ברמת סיכון נמוכה וכן מתקיימים התנאים האלה:
(1)
לא ניתן להטעין את הכרטיס במזומן ולא ניתן למשוך באמצעותו מזומן;
(2)
הכרטיס אינו מאפשר ביצוע פעולות תשלום מחוץ לישראל;
(3)
הכרטיס יוגדר לשימוש בקבוצה סגורה של בתי עסק שיאשר האחראי למילוי חובות התאגיד לפי סעיף 8 לחוק בחברת התשלומים המנפיקה את כרטיס התשלום.
בחינה תקופתית
הממונה יבצע בחינה תקופתית ראשונה של צו זה לפי סעיף 36 לחוק עקרונות האסדרה לא יאוחר מעשר שנים מיום תחילתו.
תחילה והוראות מעבר
(א)
תחילתו של צו זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), שישה חודשים מיום פרסום הוראות הממונה לפי סעיפים 4(ב) ו־8(ג) (להלן – יום התחילה).
(ב)
תחילתו של סעיף 15(א) שישה חודשים מהמועד הקובע; עד לתחילתו יחולו ההוראות האלה:
(1)
נותן השירות יודיע לממונה ולרשות המוסמכת, טרם קבלת רישיון שירותי תשלום, לפי איזה סעיף להלן בכוונתו לדווח לרשות המוסמכת:
(א)
(ב)
(ג)
(2)
על נותן השירות יחולו ההוראות שבחר כאמור בפסקה (1).
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין נותן שירות שנתן שירותי תשלום בישראל ערב כניסתו לתוקף של צו זה –
(1)
לעניין נותן שירות כאמור שהיה בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או בעל רישיון סליקה כמשמעותו בסעיף 36יא לחוק הבנקאות (רישוי) כנוסחו ערב תחילתו של חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, יראו בהכרת הלקוח, רישום פרטי זיהוי, אימות פרטים ודרישת מסמכים, הצהרה על נהנה ובעל שליטה וכן זיהוי פנים אל פנים שבוצעו לפני יום התחילה, לפי סעיפים 2 עד 6 לצו איסור הלבנת הון (נותני שירות בנכס פיננסי), לפי סעיפים 2 עד 6 לצו איסור הלבנת הון (תאגידים בנקאיים) או לפי סעיפים 2 עד 6 לצו איסור הלבנת הון (מפעיל מערכת לתיווך באשראי), כאילו בוצעו לפי סעיפים 2 עד 8 לצו זה;
(2)
מיום תחילתו של צו זה ועד 12 חודשים מיום התחילה או מיום קבלת הרישיון, לפי המאוחר (להלן – יום התחילה המאוחרת), יראו נותן שירות כאמור שלא היה בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או בעל רישיון סליקה כמשמעותו בסעיף 36יא לחוק הבנקאות (רישוי) כנוסחו ערב תחילתו של חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, כמי שמקיים הוראות סעיפים 2 עד 8 לצו זה, בתנאי שלגבי שירות שניתן לפני יום התחילה המאוחרת, נותן השירות יפעל להשלמת דרישות הצו בתוך זמן סביר לאחר ביצוע פעולה חדשה, למעט פעולה של משיכת היתרה הקיימת, פירעון חוב או סגירת חשבון; לעניין זה, ”פעולה חדשה“ – פעולה שביצע נותן השירות מיום התחילה המאוחרת ואילך, לבקשת מקבל השירות; על אף האמור בפסקה זו, רשאי הממונה, לגבי נותן שירות מסוים אשר ערב יום תחילתו של צו זה חל עליו משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור לפי הדין הזר, לקבוע כי יראו אותו כמי שמקיים את הוראות סעיפים 2 עד 8 לצו זה לגבי מי שהיה מקבל שירות לפני יום התחילה המאוחרת, אם מצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לפגוע בהוראות סעיף קטן (ב), נותן שירות הבוחר להחיל על עצמו צו זה מיום פרסומו, יוכל לעשות כן ובלבד שהודיע על כך לממונה ולרשות המוסמכת.
(ה)
בסעיף זה, ”המועד הקובע“, אחד משני אלה, לפי המוקדם שבהם –
(1)
שלוש שנים מיום התחילה;
(2)
כניסתו לתוקף של צו איסור הלבנת הון אחר שייקבע מכוח החוק ויחול על נותן שירות.
תוספת ראשונה
(ההגדרות ”מקבל שירות מזדמן“ ו”עורך דין“ בסעיף 1, סעיפים 7(ב), 9(ב)(1), 11, 14(א)(2)(א), 15(א)(2) ו־(4), 17(2)(יד) והתוספת השלישית)
רשימת המדינות והטריטוריות
מדינה או טריטוריה, כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת, מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה־FATF, ארגון Moneyval או ארגונים בין־לאומיים אחרים פרסמו לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור, הכול כפי שפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת; ראש הרשות המוסמכת רשאי לקבוע כי סעיף 15(א)(2) ו־(4) לצו לא יחולו לגבי חלק מהמדינות והטריטוריות המפורטות בפסקה זו לעיל; קביעות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.
המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג׳יריה, אפגניסטן, הממלכה של ירדן, הרשות הפלסטינית, לבנון, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, טורקיה, מרוקו, סודן, סומליה, סוריה, סעודיה, עירק, פקיסטן, צפון קוריאה, רצועת עזה, תוניס ותימן, ובלבד שלא מדובר בפעולה אסורה לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939.
תוספת שנייה
(סעיף 5(ד))
נוסח הצהרת מקבל שירות
(סעיף 5(ד))
נוסח הצהרת מקבל שירות
נוסח הצהרת מקבל שירות
אני (שם מלא) . . . . . . . . . .
(1)
□
אני מבקש לקבל את השירות בשביל עצמי בלבד.
(2)
□
אני מבקש לקבל את השירות בשביל נהנה.
(3)
□
קיים נהנה, ואולם פרטי הזיהוי שלו טרם ידועים;
הסיבה לכך: . . . . . . . . . .
אני מתחייב למסור את פרטי הנהנה מייד עם היוודע זהותו;
(4)
□
השירות ניתן לגוף מוכר כהגדרתו בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ״ד–2024.
(5)
□
השירות מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים, והיתרה בחשבון התשלום בסוף כל יום עסקים וכן כל פעולת תשלום לא תעלה על סכום של 50,000 שקלים חדשים.
(6)
□
השירות מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים (כפוף למתן אישור של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000).
(7)
□
הנהנים מהשירות שניתן בשבילי הם:
* נדרש אם אין לנותן שירות מספר זהות לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו.
לגבי מקבל שירות שהוא תאגיד:
(8)
□
אין בעל שליטה בתאגיד.
(9)
□
בעלי השליטה בתאגיד הם:
* נדרש אם אין לנותן שירות מספר זהות לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו.
אני מתחייב להודיע לנותן השירות, בכתב, בהקדם האפשרי, על כל שינוי בפרטים שמסרתי לעיל; ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי־מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי סעיף 7 לחוק, מהווה עבירה פלילית.
תוספת שלישית
(סעיף 15(ב))
רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי הצו
פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 15(א) לצו;
פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי;
סירוב מקבל שירות לספק מסמכי זיהוי לאחר שהתבקש לעשות כן, בלא הסבר סביר;
פעולה בעלת היקף כספי או מורכבות גבוהים, בלא הסבר סביר;
הבקשה לביצוע הפעולה היא של מי שאינו מקבל השירות, בלא הסבר סביר;
החזר אשראי בידי מי שאינו מקבל השירות, בלא הסבר סביר;
נראה כי מקבל השירות פועל בשביל נהנה, בלי שהצהיר על כך;
נראה כי הפעולה המבוקשת חסרת היגיון עסקי או כלכלי לפי היכרותו עם מקבל השירות;
נותן השירות לא הצליח לבצע הליך הכרת הלקוח לפי סעיפים 2 עד 4 לצו, בשל התנהגות של מקבל השירות שלא ניתן לה הסבר סביר;
פעולות בלתי אופייניות למקבל השירות או פעולות אחדות לאותו יעד או מאותו מקור, והכול בלא סיבה נראית לעין;
מקבל השירות מגלה אדישות בנוגע לתנאי השירות, ובכלל זה סיכונים, עמלות, עלויות, ריביות וכדומה;
נראה כי קיימת זיקה בין פעולות שונות, בלא הסבר סביר;
פעולה שמעורב בה ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948, או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור, וכן פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור;
פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעולה של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור;
העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לצו, או אל גופים כאמור;
הצהרה שניתנה לפי הצו שנחזית להיות בלתי נכונה;
פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח, שלפי ידיעת נותן השירות נמצא בקשר עם יחיד או עם גוף במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;
פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות המוצהרת של הארגון, אם הפעילות המוצהרת של הארגון ידועה לנותן השירות;
רצף פעולות של אותו מקבל שירות שנראה כי מטרתן לעקוף את חובת הדיווח;
החזר אשראי בסכום מהותי בסמוך למועד קבלתו, בלא סיבה נראית לעין;
קבלה או החזר אשראי בסכום מהותי במזומן, בלא סיבה נראית לעין;
פעולה של מקבל שירות שהצהיר כי הנהנה אינו ידוע ולא עדכן את ההצהרה בתוך 60 ימים ממתן השירות;
קיים חשש כי מקור הכספים הוא ברכוש אסור;
כתובת ה־IP אינה תואמת את המידע בדבר מאפייני מקבל השירות, מעבר תכוף בין כתובות IP או שימוש באמצעים להסוואת אזור ההתחברות או כתובת ה־IP, והכול בלא הסבר סביר;
לפי כתובת ה־IP אזור ההתחברות הוא במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לצו, בלא הסבר סביר;
פעילות שבעטיה החליט נותן השירות לסרב לספק שירות או להפסיק לספק שירות ממניעים של איסור הלבנת הון או איסור מימון טרור;
שימוש במספר רב של אמצעי תשלום בחשבון תשלום בלא הסבר סביר;
ריבוי זיכויים בסכום כולל מהותי, בלא הסבר סביר;
העברות תכופות בהיקף משמעותי בין יחידים הנחזים כלא קשורים בלא הסבר סביר;
יחיד הפועל באמצעות חשבונות תשלום רבים בלא הסבר סביר;
ביצוע פעולות מרובות בחשבון תשלום בפרק זמן קצר לאחר תקופה שבה הפעילות בחשבון התשלום הייתה מועטה, ללא הסבר סביר;
נראה כי מקבל השירות פועל מול זירת מסחר בנכסים וירטואליים שאינה מפוקחת או הממוקמת במדינה או טריטוריה בסיכון.
כ״ו באלול התשפ״ד (29 בספטמבר 2024)
- בצלאל סמוטריץ׳
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.