צוואת המחבר לסידור שער השמים (של"ה)
והא לך צוואת המחבר עריכה
בעניין הדפסת הסידור הזה בעזרת הש"י יתעלה זכרו:
אתם בני יצ"ו, הנני גוזר בתוקף צווי בתוקף כבוד ומורא אב, שלא לשנות ח"ו. באשר שבאתי לרושלים ע"ה תוב"ב בערב שבת פרשה "וזה שער השמים". ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקדוש הזה. כדי שיהיה נדפס שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל. ומתחילה עלה במחשבתי להיות זה הפירוש נדפס בלבדו זולת הסידור, ביען סידורים – מלאים כל הארץ כבודם. ולפי מחשבה זו סידרתי עניין החיבור, כפי עניין חיבור המחובר בפני עצמו. אכן עתה נחמתי את אשר עשיתי ואמרתי אל לבי כי לא נגמר במלואו וטובו ולא נאמר בו כי טוב. על כן עלתה בהסכמה להיות נדפס גוף הסידור טוב ויפה, וחיבורי שהוא פירוש הסידור סביב סביב לו, ואז נאמר בו כי טוב ב' פעמים. ועל דבר זה אני מצווה בתוקף צווי ולא ישונה. כאשר אני מצווה וצריך אני לרשום הן מגוף הסידור הן מסידור קידום ואיחור, ותשנו בקצת לפי מה שבא כתוב ומסודר לפי מחשבה הראשונה. בגוף הסידור יהיה נדפס בדקדוק התיבות והאותיות והנקודות, כפי המקומות אשר ארשום. עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, רק המקומות אשר ארשום בשובי את שבותי לעיניכם אמר ה', להיות נדפס כפי מה שהוא בסידור ספרדיים. דהיינו מן יהי רצון מלפניך וכו' עד איזהו מקומן. ואח"כ איזהו מקומן וכו'. מזכירין שם של ע"ב היוצא מהגבורה אצל הזכרת הקדשים ששחיטתן בצפון, קודם אביי הוי מסדר וכו', וביום השבת ובראשי חדשיכם, ובצדו שם של ע"ב יורשם מה שכתוב למעלה. ואכתוב בצדו (הגה"ה) זה הסדר של פרשת התמיד. והזכרת הקטורת הוא מצוה רבה לומר כן בשחרית. וגם קודם תפילת מנחה כמבואר בזוהר. וכן מנהג ספרדיים והכי נהוג. וטוב לומר גם כן הזכרת הקטורת אחר התפילה כמנהג הספרדיים, כמבואר בזוהר.
יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלַךְ יְיָ יִמְלוֹךְ לעולם ועד. ככה נדפסים הנקודות, ולא כמו שהוא בסידור מוהר"ר שבתי שנדפס מלך מַלַךְ, רק יהיה נדפס בקמ"ץ פתח, אבל כשמוזכר מלך במקומות אחרות יהיה נדפס כמו שהוא בסידור ר' שבתי.
אצל מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל וכו' וכל המזמורים של שבת, תמצא פירושם בסדר שבת. אבל בהדפסה יודפס בכאן סביב המזמורים. ופירוש של ויהי נועם בקריאת שמע שעל המטה יודפס בכאן. ולקמן בהגיעך לקריאת שמע שעל המטה תרשום "תמצא לעיל במזמורים של שבת". ופירוש של מזמור שיר ליום השבת תמצאנו לקמן בקבלת שבת, רק בכאן תרשום אצלו "תמצא ביאורו לקמן בסדר קבלת שבת".
אצל "מהללים לשם תפארתך" [יהיה נדפס] "ויברכו שם כבודך" וכו' וכתוב בצדו הגה"ה: אמר המחבר וכן הוא נוסח אמיתי לפי המתבאר בזוהר, וכן הוא נוסח סידור ספרדיים, וכן הם סדר הפסוקים, כי מן "ויברך דוד" עד "לשם תפארתך" הוא בדברי הימים א' סימן כ"ט, ומן "ויברכו שם כבודך" עד "במים עזים" הוא הוא בספר נחמיה סימן ט', ובזה הפסוק של "ויברכו שם כבודך" נתחבר פסוקי נחמיה עם פסוקי דברי הימים, ומישך שייכי להדדי, כי במה דמסיים שם "ומהללים לשם תפארתך" מתחיל כאן "ויברכו שם" וכו'.
(להדפיס נפילת אפים בזה הסדר): "רחום וחנון חטאתי לפניך, מלא רחמים רחם עלי וקבל תחנוני", ובזה ימלא רוחב הדף. "ה' אל באפך תוכיחני" וכו' עד "יבושו רגע" וכו'. ואח"כ יודפס ב' עמודים, א' נוסח אשכנזים וא' נוסח ספרדיים, ויכתוב עליהם (זהו נוסח ספרדי וכן הוא בזוהר והכי נהוג. "לדוד אליך ה'" וכו' עד "יפדה את ישראל מכל עונותיו". "ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו, זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה" וכו'). להדפיס נוסח "שומר ישראל" כך. (והיא כמו שהדפסנו אותו) (הגה"ה) כן הוא נוסח ספרדיים והכי נהוג.
בנוסח תפילת שבת בברכת אלקינו ואלקי אבותינו רצה במנוחתנו וכו' איתא בסידור מהור"ר הירץ "וינוחו בו ישראל מקדשי שמך" (לדפוס נוסחא זו. הגה"ה: אמר המחבר: זאת נוסחא של "וינוחו" היא עיקר וכן הוא במנהגים, וכן הוא בסידור ספרדיים והכי נהוג).
בתפילות ראש השנה ויום כיפור אצל "ברוך אתה ה' עושה השלום": (הדפסנו כמו שצוה המחבר). במערבית של לילי יום טוב, אצל "ברוך אתה ה' מלך צור ישראל וגואלו". (הדפסנו כמו שצוה המחבר).
לדפוס אחר תפילת ערבית סדר קריאת שמע דלילה עם הפירוש כמו שהוא לקמן, ובנקודות אמיתיות יהיה נקוד על פי הדקדוק. לדפוס אחר זה תפילות הרמב"ן לליל החיבור. לדפוס אחר זה חלמא טבא חזאי וכו'. לדפוס אחר זה קבלת שבת של מהרמ"ק כמו שהוא לקמן אחר "אתה קדשת" וכו'.
עתה אתחיל לדפוס סדר הדפסת פירושי. מתחילה ההקשמה המתחלת אמר ישעיה וכו' עד ועתה אתחיל לפרש בעזרת השם ית' ויתעלה. ואז יתחילו לדפוס נוסח הסדור ע"פ הדקדוק ופירושו סביב סביב. ואני ברוב חסדיך אבא וכו' מה טובו וכו', לדפוס סביבו כמו שהוא לקמן פירושי. לדפוס הכל כפי מחשבתי המקומות אשר ארשום לקמן באריכות ובפנים.