צוואות השבטים/צוואת יהודה
צוואת יהודה הבן הרביעי ליעקב וללאה
עריכהפרק א
עריכהא: העתקת דברי יהודה אשר דבר אל-בניו לפני מותו
ב: ויהי כאשר נאספו ויבאו אליו ויאמר אליהם שמעו בני אל-יהודה אביכם
ג: אנכי נולדתי בן רביעי ליעקב אבי ולאה אמי קראה שמי יהודה כי אמרה אודה את-יי כי נתן לי גם-בן רביעי
ד: ואנכי חרוץ הייתי בנעורי ואשמע בקול אבי לכל-דבר
ה: ואכבד את-אמי ואת-אחות אמי
ו: ויהי כאשר גדלתי ואהי לאיש ויברכני אבי ויאמר מלך תהיה ובכל תצליח
פרק ב
עריכהא: ויתן יי לי חן בכל-מעשי בשדה ובבית
ב: ידעתי כי-דלקתי יחד עם-האילה ואצודה ואעש מטעמים לאבי ויאכל
ג: ואת-הצבי תפשתי במרוצתי וכל-אשר בשדות צדתי
ד: ואך את-הארי ואציל גדי מפיו ואת-הדב תפשתי ברגלו ואשליכהו אל-הפחת וישבר
ה: ואחרי חזיר-היער רדפתי ואצודהו במרוצתו ואקרעהו
ו: ובחברון קפץ נמר על-הכלב ואחז בזנבו ואשליכהו אל-הסלע וישבר לשנים
ז: ואת-שור-הבר מצאתי והוא בער בשדות ואתפשהו בקרניו ואסובבהו סביב ואהם אותו ואשליכהו ואהרגהו
פרק ג
עריכהא: ויהי כאשר באו שני מלכי כנען והמה משרינים על-מקננו ועם-רב אתם וארוץ אנכי לבדי אל-מלך חצור ואכהו על-שריוני רגליו ואורידהו ארצה וככה הרגתיו
ב: ואת-המלך השני מלך תפוח אשר ישב על-סוסו הרגתי ובכן פזרתי את-כל-עמו
ג: ואת-מלך אחר איש ענק ראיתי והוא יושב על-סוסו ומורה חצים מלפניו ומאחריו ואקח אבן ששים ליטרא משקלה ואור בסוס ואהרגהו
ד: ואלחם באחר שתי שעות ואשבר את-מגנו לשנים וארוצץ את-רגליו ואהרגהו
ה: ויהי כאשר פשטתי את-שריונו והנה תשעה אנשים מחבריו באו להלחם אתי
ו: ואקח את-בגדי על-זרועי ואקלע בהם אבנים ואהרג ארבעה מהם ויתרם נסו
ז: ויעקב אבי הרג את-בעל שילה מלך כל-המלכים איש ענק ארכו שתים עשרה אמה
ח: ויפל עליהם פחד ויחדלו להלחם בנו
ט: ועל-כן היה אבי בלי-פחד במלחמותיו כאשר הייתי אנכי עם-אחי
י: כי ראה בחלומו על-אדותי כי מלאך הגבורה הולך בעקבותי למען לא אכשל
פרק ד
עריכהא: ואחרי-כן קמה עלינו בנגב מלחמה גדולה מאשר בשכם ואערך מלחמה יחד אני ואחי וארדף אלף איש ואהרג מאתים מהם וארבעה מלכים
ב: ואדלג על-החומה ואהרג עוד ארבעה מלכים
ג: וככה לכדנו את-חצור ונקח את-כל-שללם
פרק ה
עריכהא: ממחרת באנו אל-סרטן עיר חזקה ובצורה אשר יושביה אמרו להרגנו
ב: ואני וגד קרבנו אליה מן-המזרח וראובן ולוי מן-המערב
ג: וכאשר חשבו האנשים אשר על-החומה כי לבדנו אנחנו ויערכו לנגדנו
ד: ואחי עלו מכל-עבר חרש ביתדות על-החומה ויבואו העירה והמה לא ידעו
ה: ונך אותם לפי חרב ואשר על-החומה נסו ויבאו אל-המגדלים ונצת את-המגדלים ונלכדם אתם
ו: ויהי כאשר הלכנו משם ויתנפלו אנשי תפוח על-שללנו ונתנהו ביד בנינו ונלחם אתם עד תפוח
ז: ונהרג אותם ונשרף את-העיר וכל-אשר בתוכה בזונו
פרק ו
עריכהא: ויהי כאשר היינו על-מימי כזבא ויבאו עלינו אנשי ארבל למלחמה
ב: ונלחם אתם ונרדפם ואת-אנשי שילח מרעיהם הרגנו ולא היה להם מפלט מאתנו לצאת לקראתנו
ג: וביום החמישי באו עלינו אנשי מכיר לשלל שלל ונצא לקראתם וננצח אותם בחרב חדה ונהרגם טרם יעברו במעברה
ד: וכאשר באנו העירה ותשלכנה נשיהם אבנים בנו מראש ההר אשר עליו היתה העיר
ה: ונחבא אני ושמעון מאחרי העיר ונלכד את-מעלות ההר ונהרס גם את-העיר הזאת
פרק ז
עריכהא: ויגד לנו ממחרת כי מלך געש יוצא לקראתנו בעם רב
ב: ואני ודן התחפשנו לאמורים ונבא אל-תוך עירם כבעלי ברית
ג: וברדת הלילה ויבאו אחינו ונפתח להם את-השערים ונשמד אותם ואת-כל-אשר להם ונבז את-כל-רכושם ונהרס את-שלש חומותיהם
ד: ונקרב אל-תמנה מקום שם אצור כל-רכוש המלכים אויבינו
ה: ויהי כאשר גדפוני ואקצף וארוץ אליהם אל-ראש ההר והמה ירו בי אבנים וחצים
ו: ולולא דן אחי היה בעזרי כי עתה יכלו להרגני
ז: ונתנפל עליהם בקצף וינוסו כלם ויבאו בדרך אחרת אל-אבי ויתחננו לפניו ונכרת אתם ברית שלום
ח: ולא עשינו להם רעה ויהיו לנו למס ונשב להם את-כל-שללם
ט: ואבנה את-תמנה ואבי בנה את-ארבל
י: ואנכי בן-עשרים שנה כאשר פרצה המלחמה הזאת
יא: ויגורו הכנענים מפני ומפני אחי מאד
פרק ח
עריכהא: ומקנה רב היה לי וראש הרועים אשר לי חירם העדלמי
ב: ויהי כאשר הלכתי אליו וארא את-בן-שוע מלך עדלם וידבר עמנו ויעש לנו משתה ובחמי ויתן-לי את-בת-שוע בתו לאשה
ג: ותלד לי את-ער ואת-אונן ואת-שלה
ד: וימת יי שנים ושלה חי ואתם בניו
פרק ט
עריכהא: ושמונה עשרה שנה היתה ברית שלום בין אבי ובין עשו אחיו ובין בניו ובינינו אחרי אשר באנו מארם-נהרים מעם-לבן
ב: וכמלאת שמונה עשרה שנה בשנת הארבעים לחיי ויצא עשו אחי אבי לקראתנו בעם כבד וחזק
ג: ויך יעקב בקשתו את-עשו והוא נחלה בהר שעיר
ד: ונרדף את-בני עשו ולהם עיר בצורה חומת ברזל ושערי נחשת ולא יכלנו לבא בתוכה ונשם עליה מסביב ונצר עליה
ה: ויהי מקץ עשרים יום והמה לא פתחו והנה אנכי מביא לעיניהם סלם ובנשאי את-מגני ממעל לראשי ואעל ואני תופש את-האבנים ואהרג מהם ארבעה אלופים
ו: וראובן וגד הרגו ששה אחרים
ז: ויתחננו אלינו בדברי שלום ונועץ עם-אבינו ונשם אותם למס
ח: ויהיו נותנים לנו חטה חמש מאות כור ושמן חמש מאות איפה ויין חמש מאות מדה עד-הרעב עד-אשר ירדנו מצרימה
פרק י
עריכהא: אחר הדברים האלה לקח לו ער בני את-תמר מארם נהרים בת-ארם לו לאשה
ב: ויהי ער רע ויצק לתמר כי לא-היתה מארץ כנען וימיתהו מלאך יי בלילה השלישי
ג: והוא לא ידעה במזמת אמו כי לא חפץ להוליד ממנה בנים
ד: ובימי המשתה ואתננה לאונן לאשה
ה: וגם הוא ברעתו לא ידעה ויעש אתה שנה
ו: ויהי כאשר יראתי אותו ויבא אליה ושחת זרעו ארצה במצות אמו וימת גם-הוא ברעתו
ז: ואבקש לתתה גם לשלה ולא נתנתני אמו כי כעסה על-תמר אשר לא היתה מבנות כנען כמוה
פרק יא
עריכהא: וגם-אנכי ידעתי כי רעה משפחת הכנענים ועצת נעורים נמהרה עורה את-תבונתי
ב: ובראותי אותה והיא השקתני יין ואפת ואקחה בלא עצת אבי
ג: והיא כאשר הלכתי ותלך ותקח אשה לשלה מבנות כנען
ד: וכאשר נודע לי אשר עשתה ואקללה במר נפשי
ה: ותמת גם-היא ברעתה יחד את-בניה
פרק יב
עריכהא: ויהי אחר הדברים האלה ותמר באלמנותה ובשמעה מקץ שנתים כי הולך אנכי לגזז את-צאני ותעד בגדי כלולותיה ותשב בעיר עינים לפני השער
ב: כי כן חק לאמורים אשר יושיבו את-המארסה שבעה ימים לפני השער להזנותה
ג: ואנכי בשתותי יין לשכרה לא הכרתיה ויפתני יפיה ומראה יפי עדיה
ד: ואט אליה ואמר אבא-נא אליך ותאמר מה-תתן לי ואתן-לה את-מטי ואת-פתילי ואת-נזר מלכותי לערבון וכאשר באתי אליה ותהר
ה: ובהודעי את-אשר עשיתי ואבקש להרגה והיא שלחה אלי חרש את-הערבונות ותכלימני
ו: ובקראי לה ואשמע גם-את-דברי הסוד אשר דברתי בשכבי עמה בשכרוני
ז: ולא יכלתי להמיתה כי מאת יי היתה זאת
ח: ואני אמרתי אולי בעצת ערמה עשתה בקחתה את-הערבון מאשה אחרת
ט: ואנכי לא קרבתי אליה כל-ימי חיי כי עשיתי את-התועבה הזאת בישראל
י: וגם-אנשי העיר אמרו לא היתה בשער קדשה כי מארץ אחרת באה ותשב בשער לזמן מצער
יא: ואחשב כי לא-ידע איש כי באתי אליה
יב: ואחרי-כן באנו מצרימה אל-יוסף מפני הרעב
יג: ואנכי אז בן-שש וארבעים שנה ושלש ושבעים שנה גרתי במצרים
פרק יג
עריכהא: ועתה בני הנני מצוה אתכם שמעו אל-יהודה אביכם ושמרו את-דברי לעשות ככל-חקות יי ולשמע אל-מצות אלהים
ב: ולא תלכו אחרי תאותיכם בשרירות לב ואל-תתגאו במעשיכם ובכח נעוריכם כי כל-אלה רע בעיני יי
ג: כי גם-אנכי התפארתי אשר במלחמות לא פתני מראה אשה יפת-תאר ואחרף את-ראובן אחי על-דבר בלהה אשת אבי ורוח-הקנאה והזנות ערכו לנגדי מלחמה עד-אשר שכבתי עם-בת-שוע הכנענית ועם-תמר כלתי
ד: כי אמרתי אל-חותני אועץ באבי וכן אקח את-בתך לאשה והוא לא חפץ ויראני בדבר בתו המון זהב לבלי-חק כי מלך היה
ה: ויפאר אותה בזהב ובפנינים ויצוה להשקותני יין בחדר הנשים והיא יפה מאד
ו: והיין הטה את-עיני והחשק החשיך את-נפשי
ז: ואנכי חשקתי בה ואשכב עמה ואעבר מצות יי ומצות אבי ואקחה לאשה
ח: ויי שלם-לי בעצת נפשי הרעה כי לא נחת היה לי בבניה
פרק יד
עריכהא: ועתה בני אל-תשתו יין לשכרה כי הוא יסיר את-הלב מאחרי האמת ויעורר קנאה ותאוה ויטה את-העינים למעשי תעתועים
ב: כי היין כמשרת לרוח הזנות למלא תאות-נפש כי גם-שניהם יעקשו את-תבונת האדם
ג: כי אם-תשתה יין לשכרה הוא ירגיז את-רוחך במחשבות נתעבות אשר תתעינה לזנות ויחמם את-גוך לתאוה ואתה תעשה את-מעשה החטא ולא תבוש
ד: כן דרך השכור בני כי אשר ישתה לשכרה לא יבוש מאיש
ה: והנה גם-אנכי נתעיתי לבלתי הכלם מפני המון העיר כי לעיני-כל נטיתי אל-תמר ואחטא חטא גדול ואגל את-מכסה ערות בני
ו: וכאשר שתיתי יין לא הדרתי את-מצות אלהים ואקח אשה כנענית
ז: ועל-כן תבונה רבה דרושה לאיש השותה יין וזה יהיה שכל-שתית היין אשר ישתה איש כל-עוד יבוש
ח: והיה כי יעבר את-הגבול הזה ורוח-תעתועים תתקף את-נפשו ותשים דברי נבלה בפיו והוא יפשע ולא יבוש ויחשב כי טוב הוא
פרק טו
עריכהא: ונואף כי יענש לא יחוש וכי יהיה לבוז לא יכלם
ב: כי אם-יהיה איש מלך וינאף תסור ממנו מלכותו כי עבד לזנות יהיה כאשר עניתי גם-אני
ג: כי נתתי את-מטי הוא עז שבטי ואת-אזורי הוא גבורתי ואת-נזרי אשר הוא תפארת מלכותי
ד: ובהנחמי על-אלה לא אכלתי בשר ויין עד-עת זקנתי וכל שמחה לא ראיתי
ה: ומלאך אלהים הראני כי אם-מלך ואם-דל תמשלנה בו הנשים
ו: והן תקחנה מאת המלך את-תפארתו מאת הגבור את-גבורתו ומאת הדל גם את-משען דלותו האחרון
פרק טז
עריכהא: ועל-כן שמרו בני את-גבול היין כי ארבע רוחות רעות בו רוח החמדה רוח חשק-בשרים רוח הוללות ורוח הבצע
ב: אם-תשתו יין בשמחה היו ענוים ביראת יי כי אם-בשמחתכם תסור יראת יי ישאר השכרון ואתו תבא פריצות
ג: ואם-תבקשו לחיות בענוה אל-תגעו כליל ביין למען לא תחטאו בדברי שחץ ומריבות ובעלילות-שוא ולא תעברו מצות יי ותמותו לא בעתכם
ד: כי היין יגלה גם-סודות אלהים ואנשים כאשר גליתי גם-אנכי את-מצות אלהים וסודות יעקב אבי לכנענית אשר אמר לי אלהים לא תגלה
פרק יז
עריכהא: ועתה אצוכם בני אל-תאהבו כסף ואל-תביטו אל-יפי הנשים כי גם-אנכי על-ידי הזהב ויפי המראה נתעיתי אחרי בת-שוע הכנענית
ב: כי ידעתי בעקב שני אלה יפל זרעכם בזנות
ג: כי גם-אנשים נבונים מבני יעבירו על-דעתם וימעיטו את-מלכות יהודה אשר נתן לי יי עקב אשר שמעתי בקול אבי
ד: כי אנכי לא-העצבתי את-אבי מימי כי אם-כל-אשר אמר אלי עשיתי
ה: ויברכני יצחק אבי-אבי למלך על-ישראל וגם-יעקב ברכני כן
ו: וגם-אנכי ידעתי כי ממני תקום המלוכה
פרק יח
עריכהא: ואנכי ידעתי כי תעשו רעה באחרית הימים
ב: ועל-כן השמרו בני מן-הזנות ומאהבת-כסף ושמעו אל-יהודה אביכם
ג: כי אלה יסירו מאחרי תורת אלהים ויעורו עצת הנפש וילמדו גאוה ולא יתנו לאיש לרחם על-קרובו
ד: והם מנפשו כל-חנינה יגזלו ויציקו להם בעני ועמל וינידו ממנו שנה ויאכלו את-בשרו
ה: והוא את-קרבנות אלהים יפר וברכת אלהים לא יזכר נביא כי-ידבר אליו לא ישמע ודברי תמימים יתעב
ו: כי הוא לשני יצרים יעבד ולא יוכל לשמע בקול אלהים כי החשיכו את-נפשו וביום כבלילה יהלך
פרק יט
עריכהא: בני אהבת הכסף תוביל לעבודת אלילים כי בתעתועי הכסף יקראו לאלילים אלים והוא יפעל אשר מי שיש-לו כסף בשגעון ינהג
ב: בעקב הכסף מתו לי בני ולולא שבתי נכנעתי ולולא תפלות יעקב אבי כי אז ערירי הלכתי למות
ג: ואלהי אבותי חמל עלי כי עשיתי את-אלה ולא ידעתי
ד: כי שר החטא עורני ואפשע כאדם וכבשר אשר בחטאים נשחת
ה: ואנכי הכרתי את-רפיוני בחשבי כי לא ינצחני איש
פרק כ
עריכהא: ואתם דעו לכם בני כי שתי רוחות תשמרנה על-האדם רוח האמת ורוח הכזב
ב: והרוח התיכונה היא רוח תבונת השכל אשר תט לכל אשר תחפץ
ג: ומפעלי שתיהן האמת והכזב חקוקים בלב האדם ויי יודע כל-אחד מהם
ד: ואין זמן אשר בו יוכלו להסתר מעשי בני-איש כי בלבו חקוקים הם לפני יי
ה: ורוח האמת תעיד בכל ותאשים את-כל והיתה כאש עצורה בלב החוטא ולא יוכל לשאת פניו אל-שופטו
פרק כא
עריכהא: ועתה בני הנני מצוה אתכם אהבו את-לוי למען תשארו ואל-תתנשאו עליו למען אשר לא-תשמדו
ב: כי לי נתן אלהים את-המלוכה ולו את-הכהנה וישם את-המלוכה תחת הכהנה
ג: לי נתן את-אשר על-הארץ ולו את-אשר בשמים
ד: כי כאשר גבהו השמים מעל-הארץ כן גבהה כהנת אלהים ממלכות הארץ אם-לא תסור בחטאה מאחרי יי ומלכות הארץ תמשל-בה
ה: כי מלאך יי אמר אלי בו בחר יי על-פניך לקרבו אליו ולאכל משלחנו ולהקריב לפניו בכורים ממטעמי בני ישראל ואתה תהיה מלך בישראל
ו: ותהיה ביניהם כים כי כאשר בו יתרוצצו צדיק ורשע אלה אסירים ואלה עשירים ככה יהיה גם-בך כל-מין האדם אלה מסכנים יהיו ובשבי ילכו ואלה עשירים חומסי הון-זרים
ז: כי המלכים כתנינים יהיו ויבלעו בני-איש כדגים ובנים ובנות יקחו לעבדים ובתים ושדות ומקנה ורכוש יגזלו
ח: ובבשר רבים ישביעו עורבים ועגורים והמה יפלו ברעה ויתגאו בתאות-בצע
ט: ונביאי השקר כסופות יהיו וירדפו כל-אנשי צדק
פרק כב
עריכהא: ויי יביא עליהם ריבות איש באחיו ומלחמות תמיד תהיינה בישראל
ב: ובזרים יבא הקץ למלכותי עד-אשר תבוא תשועת ישראל עד-יופיע אלהי הצדק להשקיט בשלום יעקב וכל-הגוים והוא ישמר כח-מלכותי עד-עולם
ג: כי שבועה נשבע יי לבלתי השמיד את-המלוכה מזרעי עד-עולם
פרק כג
עריכהא: ועתה בני נעצבתי מאד על-הפשעים ועל-הכשפים אשר תעשו נגד המלוכה כי תלכו אחרי המעוננים הידעונים ורוחות התהו
ב: את-בנותיכם תעשו למחוללות ולקדשות ותתערבו בכל-תועבות הגוים
ג: ועל-הדברים האלה יביא יי עליכם רעב ודבר מות וחרב רודפת מצור-אויבים וחרפת-אוהבים עולליכם ימותו את-נשיכם יגזלו את-רכושכם יבזו מקדש יי יהיה לשרפת אש ארצכם שממה ואתם תהיו בשבי בין הגוים
ד: ומבניכם יעשו סריסים לנשיהם
ה: עד-אשר תשובו אל-יי בלבב שלם ותשובו ותלכו בכל-מצותיו ויי ישקיף עליכם ברחמים ויוציא אתכם משבי הגוים
פרק כד
עריכהא: ואחרי כל-אלה יקום לכם כוכב מיעקב בשלום וקם איש מזרעו כשמש צדקה ויתהלך עם-בני אדם בתם ובצדק וכל-עולה לא תמצא בו
ב: והשמים יפתחו-לו לשפך עליו רוח ברכה והוא ישפך רוח חן עליכם
ג: ואתם תהיו לו בנים באמת ותלכו בחקותיו
ד: ואז יזהיר שבט מלכותי ומגזעכם יצא חטר
ה: וממנו יצמח שבט מישור לגוים לשפט ולהושיע את-כל-אשר יקרא אל-אלהים
פרק כה
עריכהא: ואז יקומו אברהם יצחק ויעקב לחיים ואנכי ואחי ראשי שבטי ישראל נהיה הראשון לוי השני אנכי השלישי יוסף הרביעי בנימין החמישי שמעון הששי יששכר וככה כלם על-סדרם
ב: ויברך יי את-לוי ומלאך הפנים ברך אותי כחות הכבוד את-שמעון השמים את-ראובן הארץ את-יששכר הים את-זבלון ההרים את-יוסף האהל את-בנימין המארות את-דן עדן את-נפתלי השמש את-גד והירח את-אשר
ג: ואתם תהיו עם ליי ושפה אחת ולא יהיה שם רוח-תעתועים מבליעל כי הוא לאש יוטל עד-עולם
ד: וכל אשר ביגון מתו בשמחה יקומו
ה: והמתים למען יי לחיים יקיצו
ו: וצבאי יעקב בשמחה ירוצו ונשרי ישראל יעופו בגילה וכל-העמים יכבדו את-יי לעולמים
פרק כו
עריכהא: ועל-כן בני שמרו כל-תורת יי כי היא תקוה לכל אשר יחזיקו בדרכיו
ב: ויאמר אליהם יהודה הנה אנכי מת היום בן-מאה ועשר ושמונה שנים
ג: ואל-תקברוני בבגדי-יקר ואל-תקרעו את-בטני כי כן יעשו המלכים והעלוני חברונה אתכם
ד: וישכב יהודה עם-אבותיו אחרי דברו את-הדברים האלה ויעשו בניו ככל אשר צוה אותם ויקברו אותו עם-אבותיו בחברון