פתיחת התפריט הראשי

‏[רכו] כל אחד יכול להשיג חכמה וד"ת ואע"פ שאין לו יראת חטא הקודמת ואתעדל"ת שמתעורר ‏ללימוד והשגת התורה בשביל כבוד שמו ית' ומכיר שהוא תורת ה'. מ"מ הש"י מוכן להשפיע תמיד ‏ד"ת אף בלא אתעדל"ת. וזהו "הַמְּחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית". כמו מע"ב שהי' בלא ‏אתעדל"ת שהרי עדיין לא נברא אדם, כך בכל יום תמיד מחדש בטובו לבד בלא השתדלות ‏התחתונים מקודם. וע"ז הוא ברכת יוצר אור, להשיג החידושין שבכל יום תמיד, וזה נקרא חכמת ‏מע"ב. אבל מעשה מרכבה הוא מה שהשי"ת מגלה למי שמתעורר לו, כמ"ש בבר"ר פ' מ"ז. "האבות ‏הן המרכבה". כי מרכבת הש"י על התחתונים בהשתדלותם, כמ"ש הַשָּׁם עָבִים רְכוּבוֹ (תהלים קד, ג). ה' רֹכֵב עַל עָב קַל (ישעיה יט, א). וידוע דהעבים הוא אד העולה מן הארץ לקבל שפע הגשמים להשפיע לארץ. וזהו האתערותא ‏דלתתא של התחתונים לקבל שפעו ית' - ע"ז הוא רכובו. כי המרכבה הוא לדרך ולהליכה ממקום ‏למקום. ולכך יחזקאל בעת החורבן ראה מרכבה, משא"כ ישעי' ראה יושב על כסאו בזמן שבהמ"ק ‏קיים, כי אז שפעו ית' קבוע וקיימא. אבל כאשר הוא במדרגת ואהיה מתהלך מאוהל לאוהל, כמו ‏בחורבן שניטלה מלכות ב"ד וקביעות הש"י מתטלטל מאוהל לאוהל כ"א בדורו, כמו שהי' עד מלכות ‏ב"ד ג"כ בשופטים מפרנס לפרנס ואינו בקביעות. רכובו הוא על העבים, מי שמשתדל ומכין עצמו ‏לכך - עליו הש"י רוכב ומתהלך. וע"ז הוא ברכה ב' שלפני ק"ש, להשיג הד"ת דחכמת מעשה מרכבה, ‏שהוא מה שהש"י שופע לנו ביחוד אשר "כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בָטָחְנוּ. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִישׁוּעָתֶךָ". שאנו מחכים ‏ומצפים לך ובאתעדל"ת שלנו. ובעבור אבותינו כו'. שהן המרכבה באתעדל"ת שלהם, תגלה בלבנו ‏בינה להבין כו'[1]. ויש שם ח' דברים. ושמעתי דנגדם רומזים ח' בגדי כה"ג, ומפורשים במק"א. והכה"ג ‏הוא העובד ויסוד האתדל"ת, דלכן נקרא אהרן שושבינא דמטרוניתא (זח"ג כ א). והח' בגדים היינו ‏כשנכנס לבית הק"ק, שהוא בקביעות המקום דאז יושב על כסא ולא במרכבה, רק ע"י האתדל"ת ‏החיות שבתחתונים נושאים וסובלים הכסא כבוד, ואז הוא עיקר ההשגה בח' מדריגות דלהבין כו'. ‏ואז נאמר וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' (דברי הימים א כט, כג). שהי' דוגמת אדם היושב על הכסא כביכול. כי עבודת הכה"ג הי' ‏פועל שאין צריך עבודה והשתדלות ואתעדל"ת, והוא מדרגת המלך שקודם לכה"ג. ושפיר מצד ‏קדושת המקום הי' מדת שלמה המע"ה שחכמתו קודמת ליראתו. רק ירבעם חלק גם אקדושת ‏המקום ואז רחבעם נס במרכבה. ורז"ל (סנהדרין מח:) דרשו תיבת מרכבה אזב שכתוב בו מרכב, [שמפני חולשתו אין יושב אלא דרך מרכב] וא"כ גם מרכבה דיחזקאל ודאי כביכול כן, שהוא שפעו ית' ‏שאינו דרך הלב שיהי' בו חיות גמור, שהרי מחורבן עיקר השפע יורד ח"ו לחיצונים. והלב הם ישראל ‏והם קולטים התמצית כנודע. וז"ש בזוהר יתרו (פב א) שהוא "כמאן דחמא בתר כותלא". כי מעשה ‏מרכבה נקרא מה שאין בו חיות גמור רק שמתוכו מבין איש הישראלי הקולטו בלבו. ונא' בו מראות ‏משא"כ בישעי' ואראה וגו'. וגם זה הי' בעת המסעות, כדרז"ל (חגיגה יג:) ורק בימי שלמה המע"ה ‏קיימא סיהרא באשלמותא. פי' ישראל שנמשלו ללבנה, והוא השיג השפע הבא ע"י אתעדל"ת ג"כ ‏בשלימות גמור. וע"ז חבר שיר השירים שהוא מלא מאתעדל"ת והשפע דלעילא. ואז"ל (ידים ס"פ ג) שהוא ‏קודש קדשים ולא הי' העולם כדאי כו': ‏

  1. ^ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה לְהָבִין. לְהַשְׂכִּיל. לִשְׁמוֹעַ. לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד. לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת-כָּל- דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ. וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת-שְׁמֶךָ