פתיחת התפריט הראשי

כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהַאֲמִין בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ - כָּךְ צָרִיךְ אַחַר כָּךְ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ. רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ עֵסֶק עִמּוֹ, ‏וְשֶׁאֵינֶנּוּ פּוֹעֵל בָּטֵל שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד (יונה ד, י). וּכְחַיְתוֹ שָׂדֶה שֶׁלְּאַחַר מִיתָתָם נֶאֶבְדוּ וְאֵינָם. רַק צָרִיךְ לְהַאֲמִין כִּי ‏נַפְשׁוֹ מִמָּקוֹר הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְעַנֵּג וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ. וְזֶה פֵּרוּשׁ וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ (שמות יד, לא). פֵּרוּשׁ מֹשֶׁה - רוֹצֶה לוֹמַר כְּלָל שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְפָשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר הַהוּא, הֶאֱמִינוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בָּהֶם [וּמִמֵּילָא גַּם כֵּן ‏בְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר הוּא מַמָּשׁ הֵם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל (ב"ב קכא:) שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים לֹא נִתְיַחֵד הַדִּבּוּר ‏לְמֹשֶׁה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי בְּכָל חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל חָטָא גַּם כֵּן מֹשֶׁה שֶׁהוּא כְּלָלוּתָם, כְּמוֹ בָּעֵגֶל הָיָה חֵטְא מֹשֶׁה ‏בִּשְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, וּבֶאֱמֶת הוּא דָּבָר תָּמוּהַּ וְזָר מְאוֹד אֲפִלּוּ לִקְרֹעַ סֵפֶר תּוֹרָה בַּחֲמָתוֹ וּלְהַשְׁלִיכָהּ לָאָרֶץ מִכְּתָב ‏יָד סוֹפֵר דְּעַלְּמָא, כָּל שֶׁכֵּן הַלּוּחוֹת מִכְּתָב ה'. וְהוּא מַמָּשׁ חֵטְא דְּעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר, וּכְשֶׁנֶּאֱמַר לוֹ יְישַׁר כֹּחֲךָ ‏שֶׁשִּׁבַרְתָּ, יֵדַע כִּי גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כֵּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בע"ז (ה.). בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לַאֲבוֹתֵינוּ כו'. וּבְקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה אָמַר ‏הַצֹּאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט. וְכֵן בְּמֵי מְרִיבָה וּבַמְּרַגְּלִים הָיָה חֲטָאֵי הַשְּׁלִיחוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שְׁלַח לְךָ, לְדַעְתְּךָ, ואכמ"ל ‏כולם] וְרוֹצֶה וּמְקַבֵּל נָחַת רוּחַ מִן חֵלֶק הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם: