פתיחת התפריט הראשי

באותו דבר שבו החסרון של אדם, באותו דבר ועל ידיה עצמו הוא מעלתו, כענין שאז"ל (סנהדרין ‏ע.) על וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה (בראשית ג, ז). בדבר שקלקלו בו נתקנו. וע"ד זה ג"כ מה שאז"ל (ירוש' ברכות פ"ב סו' ‏ה"ד) ביום שנחרב הבית נולד משיח. ואז"ל (סנהד' צא:) מנין לתחה"מ מן התורה [ר"ל שכל דבר ‏שבעולם יש לו שרש בתורה, ר"ל דבקות במקור החיים שהוא אמתות רצון הש"י]. וזהו פרה לטהר ‏מטומאת מת. ואז"ל (במ"ר חוקת) תבא אם ותקנח צואת בנה, העגל הוא שורש המיתה, זהו צואת ‏בנה [ולכך נעשה ג"כ ע"י ירבעם, שהוא הי' בו שורש משיח בן יוסף שיצא מזרעו מאביה (זוה"ח בלק). ‏שהיה מעותד ליהרג, ורק משיח בן דוד נא' חיים שאל ממך נתתה לו] ופרה הוא האם (בינ"ה שבלב) ‏המולדת זה, ר"ל שהכל מן הש"י ממנו יצא הכל, עי"ז הוא קינוח אותה צואה כנ"ל: ‏