פתיחת התפריט הראשי

בדבר שהאדם נקי ממנו ואין לו שום נגיעה ותאוה, נקרא צדיק לאותו דבר, [וכדרך שכתב הרשב"א בנדה (יד.) לענין גמלין - כולם רשעים. ובסוף קידושין (פב.) איתא רובן כשרים. דלגבי זה רשעים ולגבי זה כשרים] לענין שעליו הכתוב אומר (משלי י"ב, כ"א) לא יאונה לצדיק כל און. באותו דבר. ולכך השוגג נקרא חוטא וצריך כפרה, שמאחר שהאלהים אינה לידו הוא לאות כי עדיין איננו נקי. ובסוטה (כח.) בזמן שאין האיש מנוקה מעוון אין המים בודקים אשתו [ולכן תני נזיר ואחר כך סוטה, עיין ריש סוטה (ב.), כלומר שיהיה הוא תחילה מנוקה מעוון] כדי שיבוא לו בירור מן השמים לשמרו מעבירה. וכן דרשו רז"ל ברש"י (הושע י"ד ב') כי כשלת בעוונך - באו לך מכשולים בעונך, ומן המכשולים שאירעו לאדם יוכל לדעת דברים שאיננו נקי מהם עדיין במעמקי לבו. ואמרו ז"ל (בראשית רבה מ"א ז') על לוט, מי שלהוט אחר בולמוס של עריות, סוף שמאכילין אותו מבשרו. ולפעמים המכשולים במכוון, כדי לעוררו על ידי כן שישוב על אותו דבר.