פתיחת התפריט הראשי

עיקר העבירות באים מחמת השכחה. שהוא בלב, כדאי' במגילה (יח.) שאפי' זוכר במוח מ"מ אינו זוכר בלב, כי אלו הי' באמת זוכר בהרגשת הלב שהש"י ציוה ע"ז לא תעשה כן, א"א כלל שהי' עושה, רק שהיצר מעלימו מלבו, כענין שמנת עבית וגו'. תדע שמצות ציצית הוא לזכור ע"י מצות ה', ואז"ל (מנחות מד.) במעשה דתלמיד שזכר ע"י הציצית, ושם הי' מזיד ויודע רק שעמדו הציצית נגדו, שנתחדש לו הזכירה רק מן המוח ללב. וכן אמרו הקדמונים דלכן נסמך פ' ציצית למקושש, שלא יארע עוד כזה לשכוח שהוא שבת, והרי מקושש מזיד הי'. ולכן אמרו פ"ק דנדרים (ח.) נשבעים לקיים המצות ואע"ג דמושבע ועומד מהר סיני לזרוזי נפשי', ומה זירוז הוא, אבל הוא כמו שאמרנו: