צדקת הצדיק/מד
מי שיש לו תשוקה גדולה לתאות הגוף, אל יתעצב בזה לחשוב כמה פגום הוא שיש לו תשוקה כל כך, כי אדרבא, הוא כלי מוכן לתוקף אהבת ותשוקת דרישת האמת. וכמו שנחמו ההוא סבא [אשר הוא אליהו לדעת יש מפרשים בתוספות פ"ק דחולין (דף ו.)[1]. ושמעתי דכן הוא האמת ודקו' תוספות שם אכ"מ] לאביי (בסוכה נב.)[2]. וע"ז אמרו (שם) דלעתיד לבוא צדיקים נדמה להם יצר־הרע כהר, ורשעים כחוט השערה – ואינו שקר, רק שניהם אמת, כי לאלו תשוקתם ותאותם עצומה ביותר:
- ^ ד"ה '''אשכחיה ההוא סבא'''. י"מ דכל מקום שהוא מזכיר ההוא סבא הוא אליהו. ואי אפשר לומר כן בפרק במה מדליקין (שבת דף לד.) בעובדא דרבי שמעון בן יוחאי בראש הר גריזים. במדרש יש שהיא עבודת כוכבים שהטמין יעקב תחת האלה בהר בשכם (בראשית לה).
- ^ כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת (יואל ב, כ). אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם, כי הא דאביי שמעיה לההוא גברא דקאמר לההיא אתתא: נקדים וניזיל באורחא, אמר איזיל אפרשינהו מאיסורא, אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא, כי הוו פרשי מהדדי שמעינהו דקא אמרי אורחין רחיקא וצוותין בסימא. אמר אביי אי מאן דסני לי הוה, לא הוה מצי לאוקומיה נפשיה, אזל תלא נפשיה בעיבורא דדשא ומצטער, אתא ההוא סבא תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו.