צדקת הצדיק/מא
"אנכי" קודם ל"לא יהיה לך". כי על ידי ההתבוננות הגמורה ב"אנכי" מצד אמונה הברורה בה' יתברך שהוא מצוי הוא ניצול מ"לא יהיה" ונשמר מכל מיני הסרות ונזיקין. כי אמרו ז"ל (תנחומא ויצא): עשה מצוה אחת – מוסרים לו מלאך אחד לשומרו, והנה מדה כנגד מדה, כל המצוות קבלו על־ידי שליח נמסר מלאך (לשומרו), ו"אנכי" ו"לא יהיה" שמעו מפי הגבורה, לכך בשכר "אנכי" הקב"ה בעצמו שומרו.
ובמקום אחר אמרו כי ממצוה נברא מלאך ובמצות "אנכי" נברא כביכול התגלות השגחת הקב"ה בעצמו במוחו ודעתו של זה, בריאה ממש יש מאין, במוח ולב אטום, להיות מצוי אצלו תמיד.
על־ידי אתערותא כחודה של מחט מתתא נפתח אחר כך כפתחו של אולם.