פתיחת התפריט הראשי

דבר מצוה שעושהו מפני הספק, חל עליו קדושת הש"י בוודאי, כיוון שצריך לעשותו מפני הספק. דוגמת יום טוב שני. ועיין שבת כ"ג א דמברכין אשר קדשנו במצוותיו אספק חוץ מדמאי דרוב עמי הארץ כו' [ועמ"ש בזה להלכה בחידושי] דוגמת מה שכתב בזה בתשובות הר"ן הובא בית יוסף יורה דעה סימן רכ"ח, דכיון דמספק צריך חשוב כוודאי [ועמ"ש בזה בחידושי]. וכן משמע לשון הגמרא ברכות ב' ב' משעה שקידש היום בערב שבת, ע"ש ברש"י דהיינו בין השמשות, וקרוי קדש היום בקדושת שבת. [ועל שעת בין השמשות יש לומר גם אשבת ישראל דקדשינהו לשבת, אף דקביעא וקיימא, חומרא דספק הוא מישראל] דכל שבני ישראל מחמירים על עצמם לעשותו מצווה, נעשה מצווה ויש בו קדושה: