פתיחת התפריט הראשי
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


ספר פתק הגאולהעריכה

פתיחת אליהועריכה

פָּתַח אֵלִיָּהוּ וְאָמַר רִבּוֹן עָלְמִין דְּאַנְתְּ הוּא חַד וְלָא בְחֻשְׁבָּן.
אַנְתְּ הוּא עִלָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין סְתִימָא עַל כָּל סְתִימִין. לֵית מַחֲשָׁבָא תְּפִיסָא בָךְ כְּלָל:
אַנְתְּ הוּא דְאַפֵּיקַת עֲשַׂר תִּקּוּנִין וְקָרִינָן לְהוֹן עֲשַׂר סְפִירָן לְאַנְהָגָא בְהוֹן עָלְמִין.
סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָן וְעָלְמִין דְּאִתְגַּלְיָן. וּבְהוֹן אִתְכְּסִיאַת מִבְּנֵי נָשָׁא.
וְאַנְתְּ הוּא דְקָשִׁיר לוֹן וּמְיַחֵד לוֹן.
וּבְגִין דְּאַנְתְּ מִלְגָאו כָּל מָאן דְּאַפְרֵישׁ חַד מֵחַבְרֵיהּ מֵאִלֵּין עֲשַׂר סְפִירָן אִתְחַשֵּׁב לֵהּ כְּאִלּוּ אַפְרֵישׁ בָּךְ:
וְאִלֵּין עֲשַׂר סְפִירָן. אִנּוּן אָזְלִין כְּסִדְרָן. חַד אֲרִיךְ וְחַד קְצִיר וְחַד בֵּינוּנִי.
וְאַנְתְּ הוּא דְאַנְהִיג לוֹן. וְלֵית מָאן דְּאַנְהִיג לָךְ לָא לְעֵלָּא וְלָא לְתַתָּא וְלָא מִכָּל סִטְרָא:
לְבוּשִׁין תְּקִינַת לוֹן דְּמִנַּיְהוּ פָּרְחִין נִשְׁמָתִין לִבְנֵי נָשָׁא.
וְכַמָּה גוּפִין תְּקִינַת לוֹן דְּאִתְקְרִיאוּ גוּפִין לְגַבֵּי לְבוּשִׁין דִּמְכַסְיָן עֲלֵיהוֹן
וְאִתְקְרִיאוּ בְּתִקּוּנָא דָא.
חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא.
גְּבוּרָה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא.
תִּפְאֶרֶת גּוּפָא.
נֶצַח וָהוֹד תְּרֵין שׁוֹקִין.
וִיסוֹד סִיּוּמָא דְגוּפָא אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ.
מַלְכוּת פֶּה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קְרִינָן לָהּ.
חָכְמָה מוֹחָא אִיהוּ מַחֲשָׁבָה מִלְּגָאו.
בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין.
וְעַל אִלֵּין תְּרֵין כְּתִיב הַנִּסְתָּרוֹת לַידֹוָד אֱלֹהֵינוּ.
כֶּתֶר עֶלְיוֹן אִיהוּ כֶּתֶר מַלְכוּת. וַעֲלֵהּ אִתְמַר מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית
וְאִיהוּ קַרְקַפְתָּא דִּתְפִילִּין (נ"א קַרְקַפְתָּא דְלָא מָנַח תְּפִלִּין)
מִלְּגָאו אִיהוּ שֵׁם מַ"ה (יו"ד ה"א וא"ו ה"א) דְּאִיהוּ אֹרַח אֲצִילוּת.
וְאִיהוּ שַׁקְיוּ דְאִילָנָא בִּדְרוֹעוֹי וְעַנְפּוֹי.
כְּמַיָּא דְאַשְׁקֵי לְאִילָנָא וְאִתְרַבֵּי בְּהַהוּא שַׁקְיוּ:


רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַנְתְּ הוּא עִלַּת הָעִלּוֹת וְסִבַּת הַסִּבּוֹת דְּאַשְׁקֵי לְאִילָנָא בְּהַהוּא נְבִיעוּ.
וְהַהוּא נְבִיעוּ אִיהוּ כְּנִשְׁמָתָא לְגוּפָא דְּאִיהוּ חַיִּים לְגוּפָא.
וּבָךְ לֵית דִּמְיוֹן וְלֵית דְּיוּקְנָא מִכָּל מַה דִּלְגָאו וּלְבָר:


וּבְרָאתָ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא
וְאַפִּיקַת מִנְּהוֹן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלַיָּא,
וּבְאַרְעָא אִילָנִין וּדְשְׁאִין וְגִנְתָא דְעֵדֶן וְעִשְׂבִּין וְחֵיוָן וּבְעִירִין וְעוֹפִין וְנוּנִין וּבְנֵי נָשָׁא
לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּהוֹן עִלָּאִין
וְאֵיךְ יִתְנַהֲגוּן בְּהוֹן עִלָּאִין וְתַתָּאִין
וְאֵיךְ אִשְׁתְּמוֹדְעָאן עִלָּאֵי מִתַּתָּאֵי
וְלֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל.
וּבַר מִנָּךְ לֵית יִחוּדָא (ס"א יְחִידָא) בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.
וְאַנְתְּ אִשְׁתְּמוֹדָע עִילַת עַל כּוֹלָא וְאָדוֹן עַל כֹּלָּא.
וְכָל סְפִירָא אִית לָהּ שֵׁם יְדִיעָא וּבְהוֹן אִתְקְרִיאוּ מַלְאָכַיָּא.
וְאַנְתְּ לֵית לָךְ שֵׁם יְדִיעָא

:דְּאַנְתְּ הוּא מְמַלֵּא כָל שְׁמָהָן וְאַנְתְּ הוּא שְׁלִימוּ דְכֻלְּהוּ:

עניין השמות - ר' נתן מברסלבעריכה

עַיֵּן בְּהַשִּׂיחוֹת הָרַ"נ בְּאוֹת מ"ד שֶׁכָּל אָדָם וְאָדָם מְרֻמָּז בִּשְׁמוֹ כָּל עִנְיָנוֹ וּבְחִינָתוֹ, וּבָזֶה תָּבִין גֹּדֶל וְעֹצֶם נוֹרְאוֹת וְנִשְׂגְּבוֹת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר בְּהַזְכָּרָתָם לְבַד יְכוֹלִים לְהָבִיא שִׁנּוּי בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע לְטוֹבָה כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר הָא"ב (הוּא סֵפֶר הַמִּדּוֹת מֵרַבֵּנוּ זַ"ל) חֵלֶק ב' אוֹת צ' סִימָן כ'.

גַּם עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן ח"א סִימָן מ"א מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם בְּשֵׁם הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁיַּעֲקֹב גִּימַטְרִיָּא ב' פְּעָמִים אֱלֹקִים עִם הַיּוּד אוֹתִיּוֹת. וּבְלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת הוֹדָאָה הֲלָכָה ו' אוֹת ל"ד בְּשֵׁם הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁיַּעֲקֹב וְיוֹסֵף גִּימַטְרִיָא י"ג פְּעָמִים הויה וְגַם בִּשְׁמוֹת שְׁאָר הַצַּדִּיקִים, מוּבָא בְּסִפְרֵי אֱמֶת גִּימַטְרִיָּאוֹת מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם, וְצַדִּיקַיָּא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁמוֹ שֶׁל הָרֹאשׁ כָּל הַצַּדִּיקִים וְכוּ'... אֲשֶׁר הִתְפָּאֵר וְאָמַר - אִיךְ הָאבּ גָּאר קֵיין נָאמֶען נִיט [אֵין לִי בִּכְלַל שֵׁם] - שֶׁבְּוַדַּאי גָּדְלוּ וְעָצְמוּ רָזִין וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ עַד אֵין חֵקֶר, עַד שֶׁכָּל מַה שֶּׁמּוֹצְאִים בָּזֶה אֵיזֶה רֶמֶז לְשֶׁבַח, גַּם בַּעֲנִיּוּת דַּעְתֵּנוּ, הַכֹּל אֱמֶת.

גַּם עַיֵּן שָׁם בְּהַשִּׂיחוֹת הָרַ"נ בְּהַשִּׂיחָה הַנַּ"ל מַה שֶּׁאָמַר לְר' שִׁמְעוֹן לְבַל יְדַמֶּה בְּדַעְתּוֹ שֶׁגַּם אָדָם אַחֵר ששְּׁמוֹ כֵּן אֲחִיזָתוֹ גַּם כֵּן שָׁם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.

תוכן הפתק (נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן)עריכה

מאוד היה קשה לי לרדת אליך תלמידי היקר להגיד לך כי נהניתי מאד מעבודתך ועליך אמרתי מיין פייעריל וועט טליען ביז משיח וועט קומען חזק ואמץ בעבודתך נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן ובזה אגלה לך סוד והוא: מלא וגדיש מקו לקו (פצפצי"ה) ובחיזוק עבודה תבינהו וסימן י"ז בתמוז יאמרו שאינך מתענה

פירוש הפתק (מהספר 'זה ינחמנו')עריכה

(מתוך ספר 'זה ינחמנו' לרב בזנסון עמ' 50 ואילך

א. הגדרה: פתק, ש"ע שנגזר ממלה יוונית 'פתקיון', ופירושו פיסת נייר או קלף לכתיבה.
אך עוד טעם לשורש והוא פועל יוצא 'פָתַק', שפירושו 'פתח סכר', על פי מאמר חז"ל: "פותקין מים לגינה" (תוספתא, שבת, ע"פ בן שושן).
מכאן רמז נאה לנהר היוצא מעדן להשקות את הגן שהוא השיר החדש כתוכחה בונה המתגלה בפתק,
שמהפתק, משקה ומרווה את גנה של תורה, כפי שיוסבר בהמשך...
מהות הפתק: פיסת נייר דק, חום בהיר (17X12 בערך)
תוכנו הכללי: מכתב שבו כמה הודעות ומסרים.
שולחו: רבי נחמן.
מוצאו: אומן.
יעדו: ישיבת רבי מאיר בעל הנס, טבריא (רקע הימצאו)
מקום הימצאו: בתוך ספר 'ליקוטי הלכות'
נמען: רבי ישראל דב (מגלהו)
תאריך קבלתו: 23\24 תמוז תרפ"ב (13 יולי 1922)
תקופת השנה: בין המצרים (ימי אבל על חורבן ביהמ"ק)
מסר: פרסום המסר שבו (מרבי נחמן לכל העולם)
תוצאות: גילוי דעת, קירוב (כאשר יתפרסם לרבים)
תוחלת: קירוב הגאולה (הפרטית והכללית)
סיכום: 51 מילים, 208 אותיות, 13 שורות

ספר לקוטי הלכות מתוך הקדמת המחברעריכה

...וְאִם אָמְנָם עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, חִבּוּר סְפָרִים אֵינוֹ בִּכְלַל גְּדֻלָּה וַחֲשִׁיבוּת, וְהַלְוַאי שֶׁלֹּא יְהֵא לְבִזָּיוֹן, לְלַעַג וּלְקֶלֶס, כַּאֲשֶׁר רַבּוּ עַתָּה הַמִּתְלוֹצְצִים מִסְּפָרִים חֲדָשִׁים, וּבְטֶרֶם יִתְקָרְבוּ אֲלֵיהֶם לְהַבִּיט בָּהֶם אִם טוֹב וְאִם רַע, וְיִתְנַכְּלוּ אֲלֵיהֶם מִקֹּדֶם בְּנִכְלֵי עַרְמִימִיּוּת וַחֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל לֵיצָנוּת. וּמְכַנִּים לָהֶם שֵׁם לִגְנַאי [וּמַה הַמְכַנֶּה שֵׁם לַחֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (ב"מ נח.), הַמְכַנֶּה שֵׁם לְסֵפֶר, שֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי תּוֹרָה, דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וְכוּ', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן] עַל כָּל פָּנִים אֵין חִבּוּר סְפָרִים בִּכְלַל גְּדֻלָּה וַחֲשִׁיבוּת בָּעִתִּים הַלָּלוּ, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן נִמְצָאִים כְּשֵׁרִים וּתְמִימִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.

עַתָּה גַּם עַתָּה, אֲשֶׁר הוֹלְכִים בְּתֹם בֶּטַח, וּבְמוֹשַׁב לֵיצִים לֹא יֵשְׁבוּ, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם תִּטֹּף אִמְרֵי אֱמֶת, כְּמַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, יְבַקְּשׁוּ כְּכֶסֶף וּכְמַטְמוֹנִים יְחַפְּשׂוּ דִּבְרֵי אֱמֶת וָצֶדֶק, הַמְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז, עַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:

וַאֲנִי בְּעָנְיִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא הִגַּעְתִּי לְמִדָּה זוֹ, לֹא מִינֵיהּ וְלֹא מִקְּצָתָהּ, לְחַוּוֹת דֵּעִי אֲפִלּוּ לִפְנֵי קַל שֶׁבַּקַּלִּים וְהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, אַךְ זֹאת אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ וְהָאֱמֶת אַגִּיד וְלֹא אֲכַחֵד, וּבְרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת אֶקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרַי אֹמַר, וַאֲדַבְּרָה בְּעֵדוֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ - שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֲנִי קָטָן בְּעֵינַי מִצַּד עַצְמִי, כַּאֲשֶׁר בּוֹחֵן לִבּוֹת הוּא יוֹדֵעַ, כֵּן יָקְרָה נַפְשִׁי מִצַּד מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הַמַּשְׁפִּיעַ עָלַי חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת, הוּא כְּבוֹד אֲדוֹנִי, מוֹרִי, הָרַב הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, הָרַב הָאֱמֶת, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה.

וְאִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ אֶפֶס קָצֶה מֵאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי, לֹא תַּסְפִּיק הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרַי. בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם. רַבּוֹת עָשִיתָ אַתָּה ה' אֱלֹקַי נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ. אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבְּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר:

ליקוטי מוהר"ן (מאמר ס"א ס"ק א')עריכה

...אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲזַי נִדּוֹן בִּיגִיעַת בָּשָׂר, הַיְינוּ בְּמוֹתָרוֹת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עֵרוּבִין כ"א): 'הַלּוֹעֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִיעַת בָּשָׂר". וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי הוּא אֵינוֹ מַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם, וּמַלְעִיג עֲלֵיהֶם, וְדִבְרֵיהֶם הֵם אַךְ לְמוֹתָר אֶצְלוֹ, עַל כֵּן נִדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת:


ליקוטי מוהר"ן קכ"געריכה

העיקר והיסוד שהכל תלוי בו לקשר עצמו להצדיק שבדור ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה דבר קטֹן ודבר גדול ולבלי לנטות ח"ו מדבריו ימין ושמאל כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ספרי פרשת שופטים) אפילו אומר לך על ימין שמאל וכו' ולהשליך מאתו כל החכמות ולסלק דעתו כאלו אין לו שום שכל בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו אינו בשלימות ואינו מקושר להצדיק.

תפילה להתקשרותעריכה

הריני מקשר עצמי בכל המחשבות בכל הדיבורים בכל המעשים
לכל הצדיקים האמיתיים שבדורינו
ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר קדושים אשר בארץ המה
ובפרט לרבינו הקדוש צדיק האמת צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה
רבינו נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן בן פיגא בן שמחה זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן
הריני מוסר את כל המחשבות את כל הדיבורים את כל המעשים שלי
ושל בני ביתי ושל כל התלויים בי ושל כל הנלוים אלי להקב"ה
שהכל יהיה על פי דעתו ועל פי רצונו הטוב
ובזכות זה נזכה לבנין בית מקדשינו ולביאת משיח צדקינו
ולהתגלות שמו ודעתו של רבינו הקדוש והנורא בעולם
ולהתגלות הפיתקה הקדושה בעולם
ולהתגלות השיר פשוט כפול משולש מרובע
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן
בשורה השביעית בפיתקה
ולגאולה שלימה במהרה בימינו אמן
הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך

שִׁיר נָעִים:עריכה

מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה:

וְאֵלֶּה דִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. שִׁיר נָעִים. כּוֹלֵל עִנְיָנִים רַבִּים בִּדְבָרִים מֻעָטִים. מֻעָט מַחֲזִיק הַמְרֻבֶּה. יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת. מִשֶּׁבַח תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וּמִשֶּׁבַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּמוּסָר נִפְלָא וְהִתְעוֹרְרוּת עָצוּם שֶׁיְּעוֹרֵר כָּל אֶחָד אֶת נַפְשׁוֹ. וִידַבֵּר מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְנִפְלְאוֹת בְּרִיּוֹתָיו. וִינַצַּח בְּשִׁירוֹ לְהַזְכִּיר. נִפְלְאוֹת עֲרֵבַת נְעִימַת תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא וְשַׁעֲשׁוּעָיו לְכָל הַזּוֹכִים אֲלֵיהֶם.

וְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, וּלְהֵפֶךְ מְרִירַת הַמַּכְאוֹב וְקַהַיוֹן שִׁנַּיִם שֶׁל הַנִּדָּחִים מֵהֶם וְאוֹבְדִים אֲבֵדָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת. יְעוֹרֵר יְשֵׁנִים. יָקִיץ נִרְדָּמִים. יְחַזֵּק עֲיֵפִים. יוֹדִיעַ לְהָאָדָם מִגֹּדֶל כֹּחוֹ. אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וְכֹחוֹ לִזְכּוֹת לְכָל אֵלֶּה.

כְּשׁוֹפָר יָרִים קוֹלוֹ. לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דַּרְכֵי הַשִּׁיר הַזֶּה. וּשְׁמוֹ קֹדֶשׁ וְשֵׁם אָבִיו חָתוּם בְּרָאשֵׁי הַחֲרוּזוֹת. כָּפוּל וּמְשֻׁלָּשׁ וּמְרֻבָּע:

נִימוּסֵי הַדָּתוֹת כֻּלָּם לֹא יִשְׁווּ לְדָתֵנוּ: חַכְמֵיהֶם בָּדוּ מִלִּבָּם נִימוּסִים בְּשִֹכְלָם הָאֱנוֹשִׁי:

מֹשֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם וְעָנָן לְבוּשׁוֹ: נִמְצָא הַמְחֻיָּב דִּבֵּר עִמּוֹ בְּכָל פַּעַם, וּפֵרֵשׁ מִן הָאִשָּׁה:

נִבְזִים וּדְווּיִים וּסְחוּפִים אֲנַחְנוּ: חָכְמָתוֹ מֵאַיִן תִּמָּצֵא, מִמֶּנּוּ לֶקַח טוֹב לָקַחְנוּ:

מֶלֶךְ בִּישׁוּרוּן עִם דָּתֵנוּ כִּשְׁנֵי אַחִים לֹא יִתְפָּרְדוּ: נִשְׁמָתוֹ וְגוּפוֹ הַזַּךְ, זוֹ מִזּוֹ לֹא נָדוּ: נַפְשׁוֹתָם רַבִּים, כֵּן רַבּוּ דֵּעוֹתֵיהֶם, וְחִלּוּף סְבָרוֹתֵיהֶם:

חֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ עֲבוֹדוֹתֵיהֶם: מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם לֹא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, וְלֹא דְּרָכֵינוּ דַּרְכֵיהֶם:

נַפְשׁוֹתֵינוּ אַחַת הִיא, וְאֵינָהּ נוֹטָה לְרִבּוּי צַלְמֵיהֶם: נַפְשִׁי הַחֲזָקָה וְהַפִּקַּחַת. לָמָּה לֹא חַסְתְּ עָלַיִךְ. וְשָׁכַחַתְּ אוֹמֵן הַמְגַדֵּל אוֹתָךְ. וְהֶאֱכִילֵךְ מַמְתַּקִּים. וְהִלְבִּישֵׁךְ אַרְגָּמָן. וְעַתָּה אַתָּה. רְמוּסָה בֵּין עִקְּבֵי צֹאן. וּבֵין רַגְלֵי הַתַּאֲווֹת. הֶעָבִים וְהַגַּשְׁמִיִּים. וְאַתָּה עֵרֹם וְעֶרְיָה. יֵין מִשְׁתַּיִךְ נֶהְפַּךְ לְמִשְׁתֵּה דְּמָעוֹת:

חֲזַק וְנִתְחַזֵּק. וְאַל תִּהְיֶה כַּפִּיל הַגָּדוֹל. וְכַגָּמָל אֲפִלּוּ כְּשֶׁמָּשְׁכֵהוּ בְּחָטְמוֹ הָעַכְבָּר לֹא יִבְעַט בּוֹ. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ.

אֲבָל נַפְשִׁי הַפִּקַּחַת וַחֲזָקָה: מַה תַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה. וּמַה תָּשִׁיב לְשׁוֹלְחֶיךָ דָּבָר. אַל תַּבֵּט עַל מִצְהֲלוֹת הַזְּמַן. כִּי גּוּפְךָ חַלָּשׁ וָדַל. הַזְּמַן הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה. וְהַגּוּף אֶפְשָׁר עַכְשָׁו בָּא יוֹמוֹ:

נְקֹב לֵב הָאֶבֶן וְהָאֵר לִי מִשָּׁם מְעַט פָּנֶיךָ בָּרָה כַּחַמָּה. יָפָה כַּלְּבָנָה. אַל תַּחֲרִישׁ וְאַל תִּשְׁקֹט. הָרִימָה קוֹלְךָ הֶעָרֵב בְּשִׁירוֹת וְהוֹדָה. וּפְתַח פִּיךָ וְתוֹצִיא דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. דָּלוּ עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וּזְכֹר אַהֲבָתְךָ הַיְשָׁנָה:

נְהָרוֹת נְחָלִים אֲפִיקֵי מַיִם רַבִּים וְיַמִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים: נִפְלָאִים וּמְשֻׁנִּים בְּצִבְעֵיהֶם וּבְטַעֲמֵיהֶם וּבְטִבְעֵיהֶם:

חַיּוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֵין מִסְפָּר לְמִינֵיהֶם: מְשַׁבְּחִים וּמְהַלְּלִים כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל אֵיבְרֵיהֶם:

מִלִּין יַגִּידוּן תָּמִיד וְלֹא יְכַחֲשׁוּן מַנְהִיגֵיהֶם: נוֹצְצִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת בְּעִמְקֵיהֶם:

נֶחְבָּא בָּהֶם אוֹרוֹת כְּלֵיהֶם: נְשָׁמוֹת הַגְּזוּרִים מִתַּחַת כִּסֵּא כָּבוֹד:

נִכְסְפָה תָּמִיד אֶל שָׁרְשָׁהּ לִהְיוֹת לָבוּד: חַיִּים וָחֶסֶד שׁוֹאֶבֶת מֵחַסְדֵּי דָּוִד:

חֵן רוּחַ מִטִּפֵּי גַּן עֵדֶן מִמֶּנָּה לֹא אָבַד: מוֹשְׁבוֹת הַהֵיכָלוֹת וְאָהֳלֵי הַשָּׁלוֹם לְכָל אַחַת וְאַחַת נִסְמַן וְנִתְוָה תָּיו הוֹד: