פתחי תשובה על יורה דעה עב
(א) שיהא ס' כנגד הלב. עי' בתשובת נו"ב חלק יו"ד סימן כ"ה ע"ד עוף שצלאו תוך בעקי"ן ונמצא בו לב אם יש להחמיר ולומר שהרוטב לא הגיע למעלה ובעינן ששים באותו חלק שבתוך הרוטב וכתב שהוא מורה להקל ולא מטעם זה לחוד דקיי"ל כר"י בחתיכה שמקצתה תוך הרוטב אלא גם מטעם אחר דאולי לא הגיע הרוטב אפילו לכסות עובי אותו צד העוף שלמעלה ונשאר הלב כולו למעלה מהרוטב ואז ממ"נ אם אתה רוצה לאסור העוף מחמת הלב ולומר שאף בלא רוטב כו' ולכל היותר אין להחמיר יותר מכדי נטילה ולומר שהרוטב לא עלה למעלה מעובי הצלע והיה הלב דבוק בלא רוטב ואסור רק כדי נטילה וגם בזה יש מקום להקל דהא כתב הש"ך בסימן צ"ב סק"ג בשם הר"ן דחתיכה שבקדרה מתפשט בכולה אף בלא רוטב ואף דהש"ך כתב שם דדוקא בדבר צלול היינו כשאין האיסור דבוק ממש עכ"ד ועי' בשו"ת פני אריה סי' צ"ט שנשאל על ענין כזה רק בעובדא דידיה היה ידוע שמקצת העוף תוך הרוטב והלב מונח באותו מקצת ומקצת העוף היה חוץ לאבן וכתב מתחלה דאע"ג דכחוש הוא. הרוטב מפעפעתו ומבליעתו בכל העוף בשוה אף במה שחוץ לקדירה ומצטרף כל העוף לבטל הלב ושוב חזר בו מהוראה זו והעלה דאין המקצת שחוץ לקדרה מצטרף לבטל וכתב שגם על המקצת שבתוך הקדרה אלא שהוא חוץ לרוטב יש ג"כ לדון הרבה אם מצטרף לבטל האיסור המונח בתוך הרוטב ע"ש ולדברי הנו"ב הנ"ל גם בזה יש להקל מטעם דקיי"ל כר"י וגם מטעם האחרון ואף דכאן היה מקצת חוץ לאגן נראה דלא שנא (וכעת אין הספר פני אריה לפני) ועי' עוד בתשובת שער אפרים סי' נ"ט הביאו הבאר היטב בסימן זה ס"ק י"א: