פר אחד/א
פרק א' עריכה
פרקי רבי אליעזר בן הורקנוס זיע"א בסה"ד דע"ח הביא ב' סברות שהיה כהן וי"א לוי יע"ש
בן כ"ח שנה. ובאבות דרבי נתן פ"ו איתא ן' כ"ב שנה לא ידע דרע"ק תלמיד ר"א ילמוד תורה מבן מ' שנה. ומ"ש עשה ב' שבתות. זה ודאי עפ"י הנס כמו משה רבינו בהר מ' יום ואליהו, דהרי לפי תשו' הלכות קטנות רחוק שיוכל לסבול, ואפילו מ"ש בתר הכי ח' ימים צריכה רבה שהיה יכול לסבול יותר מו' ימים. ובא וראה מה שכתבתי בסה"ק עיני כל חי בפרק א' מאבות דרבי נתן בעזר משדי. ועיין לבני ידידי נר"ו בספר אבות הרא"ש ח"ב ד"א ע"ג ובסדר הדורות דמ"ה ע"א הביא דמששה שעות ערב שבת עד ששה שעות מוצאי שבת לא טעם כלום יע"ש. והדבר קשה איך התענה בשבת בכונה מכוונת ולא עשה כן ביום אחר. אפס כי עז מ"ש כבר סעדתי אצל אכסניא שלי, דאיך אחר כל כך חשקו בתורה והורה למפרע מה היה, איך הוציא שקר מפיו ובפרט לרבו ואדם גדול. ושמא היה מבין ר"א דבתלתא דעביד רבנן דמשנו בדיבורייהו וחדא מנייהו באושפיזא, דכולל נמי באושפיזא לומר כבר סעדתי באכסנייא, כדי שלא להכביד על המזמינו בשביל שהוא אורח, כי אפשר כי לא מלבו שלם אלא בראותו שהוא אורח ופניו נראין כרעב אומר לו בא ואכול משום כיסופא, וזה הוה ורגיל בעולם יותר ממה שפירשו בפשט באושפיזא. אך איתא באבות דרבי נתן פ"ו דשתק ולא הוציא מפיו שקר יע"ש. אלא דאיכא עוד אחריתי דהתוס' בשבת דק"ד ע"א כתבו דהא דאמר בפר"א שלא למד עד שהיה גדול, היינו שלא עסק יע"ש. ועיין למהרש"י [ספר יפה מראה] בב"ב פ"א סימן ט"ו. והדבר קשה דהכא בפרק זה אמר להדיא דשאל לו רבו מימיך לא למדת ק"ש ותפלה וברכת המזון אמר לו לאו א"ל עמוד ואלמדך שלשתן ע"כ, ובזה אינו סוג דעביד רבנן דמשנו בדיבורייהו דדוקא רבנן ודוקא במסכתא. ועיין ספר יוחסין דל"ב ע"ב ובסדר הדורות דע"ח ע"א וכ' וצ"ע. ועי' מ"ש חכם בני הי"ו בספר אבות הראש דקכ"ז ע"א.
ומ"ש לו אביו שישא אשה דהיה ן' כ"ח שנה. הנה באבות דרבי נתן פי"ו איתא שגדל בת אחותו י"ג שנה עמו במטה ולעת זקנתו קדשה יע"ש. ובב"ב דקט"ז ע"א איתא דאשת ר"א אימא שלום היתה אחות ר"ג, ושמא מתה ונשא בת אחותו, ובמקום י"ג שנים היה ראוי לגרוס ג' שנים ודוק: