פתיחת התפריט הראשי

על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.

על התורה מניין, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וכו', ואומר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך.
על העבודה מניין, שנאמר ותפלת ישרים רצונו.
על גמילות חסדים מניין, שנאמר כי חסד חפצתי ולא זבח.

על העושה גמילות חסדים לחתנים מניין אנו למדים? מהב"ה שגמל חסד לאדם הראשון ולעזרו. אמ' הב"ה: חביבה עלי חסד מזבחים ועולות שישראל חביבין ועתידין להקריב לפני על גבי המזבח, שנ' "כי חסד חפצתי ולא זבח".

ר' יוסי אומר: שבעת ימי המשתה ממי אנו למדין? מיעקב אבינו כשנשא את לאה עשה שבעת ימי המשתה ושמחה, שנ' "מלא שבוע זאת" וכו'

ר' שמעון אומר: כתב אברהם אבינו את כל אשר לו ליצחק שנ' "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק" ולקח הכתב ונתנו ביד עבדו אליעזר. אמר: הואיל והכתב בידו כל ממונו בידי לילך ולהשתבח בבית אביו ובמשפחתו. מקרית ארבע עד חרן מהלך שבעה עשר יום ובג' שעות בא העבד לחרן. והיה העבד תמה בלבו, ואמר: היום יצאתי והיום באתי?! שנ' "ואבא היום אל העין".

ר' אבהו אמ': רצה הב"ה לגמול חסד ליצחק, ושלח מלאך לפני אליעזר ונקפצה הדרך עליו, ובג' שעות בא העבד לחרן. והכל לפני הב"ה ובת מלכים שלא יצאה לשאוב מימים ימימה יצאה לשאוב מים באותה שעה. והנערה שלא היתה יודעת מי הוא האיש קבלה עליה להזדוג ליצחק. למה? שהיתה ראויה ממעי אמה, שנ': "בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד" (תהלים סב:י). וענו לבן ובתואל: הואיל והדבר יצא מפי הגבורה, אין אנו יכולין לעכב. שנ': "ויען לבן ובתואל ויאמרו" וכו' "הנה רבקה לפניך קח ולך". והשכים העבד בבקר, וראה את מלאך עומד וממתין לו בחוץ. אמר להם: אל תאחרו אותי שהרי האיש שבא אתמול עמי והצליח דרכי הרי הוא עומד וממתין לי בחוץ. שנ' "ויאמר אליהם אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי". אכלו ושתו משתה רבקה. וכחזן שהוא עומד ומברך לכלה בתוך חופתה, כן עמדו וברכו את רבקה אחותם ליצחק, שנ': "ויברכו את רבקה אחותם ויאמרו לה" וכו'. בששה שעות מהיום יצא העבד מהארץ, ולקח את רבקה ואת דבורה מניקתה, והרכיב אותן על הגמלים. ובשביל שלא יתייחד עם הנערה בלילה, נקפצה הארץ לפניו. ובשלשה שעות בא העבד לחברון, לעת תפלת המנחת ערב. ויצא יצחק להתפלל תפלת המנחה, וראה הגמלים באים שנ' "ויצא יצחק לשוח בשדה" וכו'.

ר' שמעון אומ': אמר אברהם ליצחק בנו: העבד הזה חשד על כל עריות שבתורה, העבד הזה מרמה בו, שנ' "כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה" (הושע יב:ח). ראה שמא נגע בצנור. תביא הנערה האהלה, ותוציא בתוליה באצבע. אם טהורה בבתוליה, הרי היא ראויה לך לאשה ממעי אמה. והוציא את בתוליה באצבע, והראם לאברהם אביו, ואחר כך לקחה לאשה שנ' "ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו וינחם יצחק אחרי אמו", שהיו מעשה רבקה דומין למעשה שרה. וכך היו ישראל נהוגין להוציא את בתולי הנערה שנ' "ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו" וכו'.

זקן עבדו של אברהם והיה עבדו אליעזר. ומהיכן היה עבדו? אלא שכיון שיצא מאור כשדים, באו כל גדולי הדור ליתן לו מתנות, ולקח נמרוד עבדו, אליעזר, ונתנו לו עבד עולם. וכשגמל חסד ליצחק, הוציאו לחירות, ונתן לו הב"ה שכרו בעולם הזה, וקיימו למלך. והוא עוג מלך הבשן.

ר' יוסי אומ': שבעת ימי המשתה ממי אנו למדין? מיעקב אבינו שעשה שבעת ימי המשתה ושמחה ולקח את לאה. ועוד הוסיף שבעה ימים אחרים משתה ושמחה, ולקח את רחל שנ' "ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה". אמ' הב"ה אתם גמלתם חסד עם יעקב עבדי ואני אתן שכרכם לבניכם לעתיד לבא: "כִּי בוֹ נָתַן יְהוָה תְּשׁוּעָה (לאדם) [לַאֲרָם]" (מלכים ב' ה:א).

שבעת ימי המשתה ממי אנו למדין? משמשון נזיר אלהים. כשירד לארץ פלשתים, ולקח לו אשה, ועשה שבעת ימי משתה ושמחה שנ': "ויהי כראותם אותו ויקח שלשים מרעים ויהיו אתו" מה היו עושין אתו? היו אוכלין ושותין ושמחין, שנ' "ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה" וכתיב אחר אומ': "ולא יכלו להגיד את החידה שלשת ימים".

החתן דומה למלך. מה המלך הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה, כך חתן הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה. מה המלך לובש בגדי כבוד, כך החתן לובש בגדי כבוד. מה המלך שמחה ומשתה לפניו כל הימים, כך החתן שמחה ומשתה לפניו כל שבעת ימים. מה המלך אינו יוצא לשוק לבדו, כך החתן אינו יוצא לשוק לבדו. מה המלך פניו מאירות כאור החמה, כך חתן פניו מאירות כאור החמה, שנ' "והוא כחתן יוצא מחופתו":