פרי עץ חיים שער ספירת העומר פרק ה


סוד ספירת העומר - בכל שבוע ראשון, יכוין הוי"ה בניקוד צבאות, בשביל מקיף מלכות העולה ונגמר ממטה למעלה, באופן זה - מלכות דמקיף בליל א', יסוד ליל ב', הוד ליל ג' וכו', בליל ז' מקיף חסד. בשבוע ב', הוי"ה בשורק, בשביל מקיף יסוד. בשבוע ג', בקיבוץ, מקיף הוד. בשבוע ד' חירק, מקיף נצח. בשבוע ה', חולם, מקיף ת"ת. בשבוע ו', שבא, מקיף גבורה. בשבוע ז' סגול, מקיף חסד. ואין למקיף בימי השבוע חילוף נקודות כלל, אלא נקודה א' לכל השבוע. וכן חסד שירדה, אין בו שום שינוי בנקודו, כי כל שבוע ספירה שלו, יש לו ניקוד מיוחד, חסד א' שבוע א' סגו"ל, חסד ב' שבוע ב' שב"א וכו':

אבל פנימית מדת של ז"א, שבהם מתלבשים החסדים, הוא המשתנה בכל יום מימי השבוע על הסדר, וצריך לכוין ניקוד הפנימית של מדה הפרטית שמלכות של אותו חסד השולט בשבוע זו, יורד ומתפשט בה, והנה יורד מכניס תחלה מלכות שבו בחסד של המקבל, וזה המקבל נקודו בסגו"ל. אח"כ נכנס יסוד שבחסד, ודוחה המלכות לגבורה, ונקודו שב"א. ואח"כ הוד בחסד, ודוחה יסוד לגבורה ומלכות לת"ת, וניקודו חולם. וכן עד סוף השבוע, שאז הם חג"ת נהי"ם, תוך חג"ת נהי"ם ממש. והנה החסדים הנכנסים בז"א, הם שמות מ"ה. והגבורות הנכנסים בנוקבא, הם שמות ב"ן. והנה מ' אותיות יש, במלוי של י' שמות מ"ה עד מ' יום, וי' שמות של מ"ה עצמן, משלימין לנ' יום. והניקוד זכרים חולם, וא מכללם צורת יו"י. ונקבות בסגו"ל. והוי"ה דב"ן גבורות זכרים חול"ם, נקבות סגול. חוץ מד' שבב"ן בשב"א, והם מ' יום, וט' אותיות משלימין למ"ט יום, ואות א' שלם מן אל"ף דאהי"ה בכל לילה, והניקוד קמץ צירי חולם שבא. ובשם מ"ב בניקוד אז ישיר, עד א של לאמר. ובכוונת השמות שבסוד השבוע בניקוד בראשית, עד ב דובהו. וכל אות שאין בו ניקוד, יכוין בשב"א, ובלבד שתהיה אות הזאת שאין לו ניקוד, נגררת אחר הניקוד הקודם, כגון נסתר שבמלת אז ישיר, וכן משה. אבל המושכת לניקוד הבא אחריה, כגון ר' דויאמרו, השורק משמש לשניהן כזה - אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לא בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו וב. ובכל לילה יכוין לאות אחת דמ"ב דמ"ה, ואות אחת דמ"ב דב"ן, נפש רוח דשם אב"ג ית"ץ, והם נקרא סיוע לרבות במלכות י' הויו"ת. בספירת עומר, יכוין להשפיע מז' שבתות שהם מ"ט יום דכורין, למ"ט יום נוקבין. וכיון שהענין הוא להשפיע במלכות, א"כ צריך להשפיע כסדר, מחסד ועד מלכות, מלמעלה למטה, כי איך יתחיל להשפיע ממטה למעלה, אם כוונתינו להוריד השפע מזכר אל הנוקבא. ושבוע א' ישפיע מחסד הזכר, אל חסד הנוקבא. ושבוע ב', מגבורת הזכר, אל גבורת הנוקבא כו', עד שבשבוע ו' מיסוד זכר, ליסוד מלכות. ובשבוע ז', ממלכות שבזכר, שהוא סוד שימני כחותם על לבך שנשאר בת"ת, אל מלכות שבנוקבא:

אח"כ יכוין דרך פרט, שבוע א' - יום א' להשפיע מחסד שבחסד הזכר, לחסד שבחסד הנוקבא. יום ב' דשבוע א', מגבורה שבחסד הזכר, לגבורה שבחסד הנוקבא. יום ג', מת"ת שבחסד הזכר, לת"ת שבחסד הנוקבא, עד ז' ימים. וכן בשבוע ב', יום א' מחסד שבגבורת הזכר, לחסד שבגבורה הנוקבא וכו', וכיוצא בהן אלו ז' שבתות, וכן יחשוב בשם מ"ב בשבוע א' אל אבגית"ץ וכיוצא:

מהחברים, וז"ל - מ"ב דע"ב פשוט ומלוי ומלוי דמלוי וכו', וכן מ"ב דס"ג, ומ"ב דמ"ה, ומ"ב דב"ן בנוקבא. אלא שיש בשם ב"ן הפשוט ומלוי ומלוי דמלוי רק ל"ג אותיות, ד' מהפשוט, וט' מהמלוי, וכ' מהמלוי דמלוי, וט' ווי"ן של ת"ד דז"א, (פי' שט' ת"ד דז"א נגד ט' ווין שבברכת כהנים משלימין לו בסופו למנין מ"ב, והם נגד ב' ווי"ן אלו שבמלוי הראשון, א' ליו"ד, וא' לו"ו, וכל ז' ווין שבמלוי המלוי הרי ט' ווין עכ"ל, ובזה יובן לך המ"ב הנ"ל (עיין בע"ח שער י"ג פ"ח בכללים):

וכן בפרטות, יום א' משבוע ראשון, יכוין לאות א', יום ב' לאות ב', וכיוצא בשאר הימים, וביום ז' יכוין אל כל השם אבגית"ץ, וכן כל ז' שבועות. אח"כ יכוין ויחשוב כל שבוע ושבוע שם הוי"ה כפי נקודתו, כיצד - שבוע א', יכוין הוי"ה בניקוד סגו"ל. שבוע ב', ניקוד שב"א כו'. ובשבוע ז', יכוין ניקוד צבאות. וכן דרך פרט, שבוע א' יום א', יכוין הויה ניקוד סגול, עם רוחניותיה, שהיא הויה נקודת סגול ג"כ. יום ב' משבוע א', יכוין הוי"ה ניקוד שב"א, עם רוחניותיה, כזה הויה נקודה סגול. עד יום ז' משבוע א', יכוין הוי"ה בניקוד צבאות, עם רוחניותיה בניקוד סגול. וכן שבוע ב' וכו', ובשבוע ז' (ס"א בהיפך) יכוין נקודת סגול עם רוחניותיה ניקוד (ס"א בהיפך) צבאות, וכן שאר הימים וכיוצא בהן. גם יכוין כפי הימים והשבועות, לתקן מה שעוות בהם, למשל - אם חטא ביסוד, יכוין לכשיגיע לשבוע ו', יכוין את אשר עוות, וכן בשאר הספירות כנ"ל ע"ד הנ"ל: