פרי עץ חיים שער מקרא קודש פרק ד

מהחברים - סדר המועדות, בראש השנה הוא התעוררות גבורה, בסוד שמאלו תחת לראשי, שאז הגבורה שוקטת ומיושבת, וימינו תחבקני לעורר האהבה:

יה"כ הוא התעוררות בינה למלכות, וז"ש כי יום כיפורים הוא, לכן תרין כפורים במשמע:

יום א' דסוכות, נקבה תסובב גבר. פי' - מלכות מבקשת זווג, בסוד שבע נערות הראויות לתת לה, שהוא אתרוג ומנין פרטים שהם ז', דכתיב והחזיקו שבע נשים וכו'. פי' - מלכות שהוא נשמה, ושורש לז' נקודותיה, באיש א'. סוד התיבה שאנו מניחין באמצע בית הכנסת, ועושין הקפה בכל יום, וביום שביעי עושין ז' הקפות, בסוד שהספר תורה בתוכה, סוד נקבה תסובב גבר להשלמתו כאמור, ס"א באמא. וכדי שלא יהא אז קיטרוג, אנו לוקחין ערבה נוסף על הד' המינין, אשר יש בה סוד התעוררות הקליפה, ועם גמר הקפה חבוט חבוט ולא בירך, מפני שאין בה ברכה, ותרחק ממנה:

שמחת תורה הוא ש"ע, אומרים מזמור הושיעה ה', לבקש רחמים על ביטול הקליפה, כטעם ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר, ואומרים, יכרת י"י כל שפתי חלקות, בסוד הערבה דומה לשפתים, ובו ביום תרבה שמחה של תורה, אשר הז"א שהוא התורה כי ראה שנוקבא מבקשת אותו, כטעם שאהבה נפשי, בסוד נקבה תסובב גבר, עכשיו הוא הולך ומבקש אותה, וכתיב עצרת תהיה לכם, ובשמחת דודים דלעילא אל יתערב זר:

פורים ענף הבינה וכו' כנ"ל. חנוכה סוד נצח, ענף חכמה וכו' כנ"ל. פסח, פי' - פה סח וכו', כדלקמן. לשון אחר, סדר המועדים - יום הכפורים בינה. פסח, חסד. ר"ה,התעוררות גבורה. סוכות, גבורה ממותקת, כדי שתהא ראויה לזיוג בשמיני עצרת. שבועות, ת"ת. שמיני עצרת, מלכות, בסוד עלייתה אחר התעוררות הנרמז עליהם בחה"מ, בסוד שמאלו תחת וכו' בסוכות, וימינו תחבקני בפסח, (נ"א בהיפך) והנה עצמיו (צ"ל עכשיו) בשמיני עצרת בסוד זיווג ממש. ט"ו באב, נצח, חנוכה הוד, פורים יסוד, (נ"א) שבועות שורש הארת ת"ת, לכן הוא יום טוב מתן תורה עכ"ל: