פרי עץ חיים שער מקרא קודש פרק ב

הפרש בין שבת לי"ט - דע, כי גם בי"ט הם דוגמת שבת, ועולין זו"נ עד אבא ואמא. אך הפרש הענין הוא, כי בחזרת מוסף שבת, עולה ז"א בכתר אבא, והנוקבא עלתה ג' אמצעיות דאמא בקדושה, ובאיה מקום כבודו, עלתה בג"ר, וגם עולה בכתר אמא, ושניהן שוין, זה באבא וזה באמא. ואחר כך עולה הז"א במנחת שבת, עד מזל דדיקנא דאריך אנפין, עד נוצר חסד כנודע. אך הנוקבא אינה יכולה לעלות, כי אין זקן בנשים, כמבואר אצלינו במקום אחר. אך סוד עלייתה הוא, כי במקום שעולה ומסתלק זעיר אנפין מן מקום אבא, כי הרי עולה ו' מדרגות בדיקנא, כנגדן מסתלק ו' מדרגות מן אבא, והם פנוים, ושם נכנס נוקבא במקום אבא. וז"ס ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם, ולא אמר כי קודש הוא לכם לשון זכר, רק כי קודש היא, לשון נקבה, כי היא סוד הנוקבא, כי גם היא עולה עד מקום קודש עליון, שהוא סוד אבא כנודע:

ובזה תבין סוד מאמר ז"ל מאי בעטרה שעטרה לו אמו, לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, לא זז מחבבה עד שקראה אשתי וכו'. כי בהיותה אצלו שוה לו, אז היא אחותו, וכשהיא מזדווגת עמו, נקראת אשתו. וכשהיא עולה במקום נה"י דאמא, היינו במוסף שבת, נקראת אמו, וזהו עטרת בעלה כנ"ל, ואין נקראת אמו, עד שעולה כל פרצוף אמא. וכשעולה עד מקום אבא, שהיא במנחה שבת, אז הוא י"י בחכמה יסד ארץ, ועולה בחיק אביה כנודע:

אמנם כבר הקדמתי, כי כפי עליות שעולין זו"ן, כן כנגדם עולין אחריהם כל העולמות, של בריאה יצירה עשיה, והמבין יבין מעצמו, וא"צ להאריך, אחר ראותו ההתחלה. אך נבאר עתה סוד המנחה, וגם זה נתבאר אצלי בסוד אדה"ר כשגורש מג"ע ע"ש, והאמת כי במנחת שבת, עולה הז"א בסוד א"א, והנוקבא בסוד אבא, ועולם בריאה במקום בינה אמא עלאה, כי שם מקומם האמיתי כנודע, ויצירה במקום ז"א, ועשייה במקום נוקבא, וזה סדרן הראוי להם, וזה נשלם במנחת שבת:

אמנם ביום טוב, אז בחזרת מוסף די"ט, אין שום עלייה כלל לז"א, ואינו עולה בכתר, ונוקבא עולה ג"א וג' ראשונות דאמא, אך בכתר של אמא אינה עולה. אמנם במנחת י"ט, עולין זו"נ זה בכתר דאבא, וזה בכתר אמא. ואע"פ שבחזרת מוסף די"ט, אינם עולין בכתר, על כל זה אנו אומרים קדושת כתר, אע"פ שאין עולין שם בי"ט, ומנחת י"ט אין עולין זו"ן יותר מהכתר, ואין להם עלייה אחרת כלל, ואין הז"א עולה בעתיקא, ואם כן אין אור מצח הרצון מתגלה כלל, ולכן אם אינו בשבת, א"א ואני תפלתי, גם אין מוציאין ס"ת, כי אינה עת רצון. ונלע"ד, כי במנחת יום טוב בלחש, עולה ז"א בכתר אבא, ואח"כ בחזרה, עולה נוקבא בכתר אימא:

ונשלים לבאר ענין ההפרש שבין שבת לי"ט, ונאמר, כי הלא בשבת עולה ז"א במקום אבא, ונוקבא במקום אמא, כי בשבת הם נפרדים כל א' בפני עצמו, אבא לחוד ואמא לחודה. ופי' הענין שתבינהו היטיב - כי ראוי הוא לדעת, שאע"פ שאנו אומרים שעולה ז"א כל המדרגות הנ"ל עד או"א, אל תחשוב שא"כ אחר שעולה ויורש מקום אבא עצמו, א"כ א"צ אל המוחין דנצח הוד יסוד דאו"א, אל תטעה, כי הלא כמו שבתחלה היה לו נצח הוד יסוד דאו"א בסוד מוחין, ג"כ עתה הוא כך, כי הלא כמו שהוא עולה, עד"ז עולה גם כן אבא למעלה, וכפי סדר המדרגות שעולה ז"א, כך ממש עולה אבא למעלה, נמצא כי לעולם באופן א', ותמיד יש לז"א נה"י דאו"א בסוד מוחין, ואין הפרש, רק בימי החול אז נה"י דאו"א הם ממקום התחתון, ועתה הם ממקום עליון, שעלו עתה ביום השבת, ואם כן אף על פי שאנו אומרים שעלו ז"א במקום או"א, אמת הוא שהוא עולה במקומו הראשון ממש, אמנם אבא נעלם בתוכו, בסוד נה"י שבו, להיותן מוחין לו, וזה יובן:

ועתה נשלים כוונתינו עם הנ"ל, כי הלא יש נה"י דאו"א, ואז בשבת כשעולין זו"ן אל מקום או"א, הנה אז או"א נפרדין זה מזה, ואז זעיר אנפין לוקח אבא לבדו, ונוקבא אמא לבדה. אך בי"ט, נכללין אבא תוך אמא ממש, ומתלבש בתוכה, וכשעולין זו"ן, אז הזעיר אנפין הוא מתלבש חציו הימיני של אבא, ונוקבא חציו השמאלי, והוא כדרך או"א עצמן, המלבישין את אריך אנפין, כי אבא מלביש חציו הימין, ואמא מלביש חציו השמאל כנודע, וכן בכאן:

ובזה תבין טעם, למה בכתר של או"א, עולים זו"ן שם בשבת מעצמן, בלתי שום תפלה, רק בתפלת מוסף לבדה, אשר היא עליית נוקבא בכל אמא כנודע, וממילא מספיק לשיעלו זו"נ בסוד הכתר, אך ביום טוב, הוצרכה תפלת מנחה להעלות זו"נ בכתר או"א, אך הטעם עם הנ"ל, כי בשבת עולה ז"א בפני עצמו בכתר דאבא, ונוקבא בכתר דאמא, ולכן אנו אומרים כתר יתנו לך במוסף לשבת, כי כל א' לוקח כתר שלם. אך במנחת י"ט, אין אנו אומרים כתר במנחה, אחרי שאז הוא קבלת הכתר הנ"ל, אמנם בהיות שכתר א' לבדו הוא, כי אבא נכלל תוך אמא, ואז הז"א לוקח חציו, ונוקבא לוקח חציו, אם כן אין כל א' לוקח כתר לעצמו רק חצי כתר, ולכן אין אנו אומרים כתר כלל במנחת י"ט. ואמנם ז"ס למה אנו אומרים כתר במוסף דשבת, ואין אומרים כתר במנחת י"ט. וכן גם כן מה ששאלנו תחלה, כי בשבת כיון שהז"א לוקח כתר דאבא לעצמו, ונוקבא לוקחת כתר דאמא לעצמה, ולכן הם נחלקים ממילא, ואין צורך לקבוע תפלה מחדש בפני עצמו בסוד הכתר, אך בי"ט אשר הכתר דאבא צריך לכלול ולהתלבש תוך כתר דאמא כנ"ל, כדי שאחר כך יעלו שם זו"נ, ויקחו זה חציו הימין וזה חציו השמאל, לכך צריך תפלה מחודשת לעשות בחי' זאת: