פרי עץ חיים שער חג הסוכות פרק ב


סוד הסוכה, מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי, בסוד דוד, שהוא בחי' המלכות, אמר זה, מכל - כי כל נקרא היסוד, והוא המלמד אותה, ומה שמלמד אותה הם ב' דברים, תורה שבכתב ותורה שבע"פ, שהוא ממשיך אליה הטפה מחו"ג דאבא, והיינו תורה שבכתב. ומאמא, דהיינו תורה שבע"פ. וזה מלמדי. והשכלתי - ע"י יסוד דז"א, שהוא המשכיל אותה כנודע, כענין משכיל על דבר, הגורם להיות המשכיל על דבר, שהוא המלכות. גם הוא יהיה לו חלק מאור הנשפע, וז"ס ימצא טוב. והנה היסוד עצמו, הוא המלמד, שהוא ה מתגלה אליה. ולפי שנכללים בו ב' היסודות - סוד אבא, שמגיע עד היסוד דז"א. וכן יסוד דאמא, המחיצות יורדות עד למטה וכלולים, לכן אמר מכל מלמדי השכלתי, לשון רבים:

ואמר כי עדותיך שיחה לי, עדותיך - הם הב' דעות, וזהו עדות, דעות, כענין אל דעות ה', שהם ב' היסודות דאמרן דאו"א, שיחה לי - הנה שיחה הוא הדיבור בלחש וחשאי ובהסתר, כענין שיחת אנשים. והכוונה, כשהדיבור דז"א מתגלה ומלמד אותה, גם ב' היסודות דאו"א, שהם עדותיה, הם מדברים ומשפיעים ומאירים בה בלחש ובהסתר, שהם אינם מתגלין, אלא הם בכח נעלמים ונסתרים בתוך יסוד של ז"א:

והנה יסוד דאמא שסיום שלה הוא בשליש הת"ת שלו, הוא סוד סכך הסוכה, והיא נקראת סוכת שלם. ואור המחיצות, יורדת ונמשכת עם החסדים המתגלים מיסוד שלה, הם דפנות שבתוכה. ולכן אמר ת"ק, המשלשל דפנות הסוכה מלמעלה למטה, הוא לצורך הז"א עצמו, כי לעולם הז"א נוטל האורות בדרך או"י מלמעלה למטה, והנוקבא נוטלת האורות בסוד אור חוזר. והנה אחר שחוזרים החסדים המגולין, ועולין למעלה בסוד אור חוזר, גם אור המחיצות דיסוד שלה, חוזרין לעלות ממטה למעלה. לכן מלמעלה למטה שהוא אור ישר לצורך הז"א, אם גבוה מן הארץ ג"ט פסולה, שאז לא נכנסת אמא בתוכה עד שליש ת"ת, אלא היא בראש ת"ת, או למעלה יותר, אז יש שיעור ג' מדות עד היסוד, ואין אור המחיצות נמשך עד היסוד אז. אבל כשאמא נכנסת תוך הזעיר אנפין, עד שליש ת"ת, אז לא יש עד היסוד, אלא שיעור קומת ב' מדות וב' שליש מדה, שהוא פחות שליש, ואז אור המחיצות דיסוד אמא נמשכת, עד היסוד שלו, דכל פחות מג' כלבוד דמי:

אבל ממטה למעלה, שאז האורות הם לנוקבא בסוד אור חוזר, אם גבוה י' טפחים, דהיינו המדה עצמה שאמרנו בו, שהוא פחות מג', כי זה כל שיעור קומתה, כי ראשה מתחיל משליש ת"ת שבו עד רגליו, והם שם כל י' מדות שלה, לכן די במחיצות שיעלו עד י"ט, דהיינו ממלכות שבה עד כתר שבה:

ור' יוסי אמר, דלעולם אף כשהוא אור ישר, הכוונה הוא להמשיך אל הנוקבא, לכן אזלינן לקולא, וכשם שמלמטה למעלה י"ט שהיא שיעור קומתה, כך ממעלה למטה די בי"ט כי הכל רומז אליה:

ואפשר דלא פליגי כפי הסוד, וזהו לפי שיש ג' מיני אור, במה שנמשך מיסוד אמא - יש בחי' אל הז"א, ויש בחי' אל הנוקבא. ויש בחי' לשניהן יחד. והנה ת"ק, דיבר בבחי' שלו לבדו, דהיינו מלמעלה למטה. ובבחי' שלה לבדה, ממטה למעלה. ור' יוסי דיבר, באומרו בבחי' שהוא לצורך שניהן יחד, וזהו בבחי' סוכה, הויה אדני שעולה כמנין סוכה, שהוא בחי' של שניהן יחד, וכיון שיש לה ג"כ חלק בבחי' זו, לכן בין מלמעלה למטה, ובין מלמטה למעלה, לעולם בעינן י"ט:

ומה שאמרנו שהסוכה שהוא למעלה מך' אמא פסולה, היינו כשאמא שהיא הסכך, לא נכנסה כלל תוך הז"א, אלא היא למעלה מראשו, ואז היא פסולה, שאינה ראוי לדירת אדם דהיינו ז"א. וזה סוד שאין אדם דר בתוכה, כי ז"א נקרא אדם, שעולה מנין שם מ"ה,ואין דר בה, כי היא למעלה ממנו: