פרי עץ חיים שער השופר פרק ד
סדרא קדמאה, תנינא, תליתאה
עריכהאמנם עתה נשאר לבאר לנו, מציאת סדר התקיעות תשר"ת תש"ת תר"ת, ובזה נבאר מ"ש בזוהר פרשת אמור דנ"ד סדרא קדמאה, סדרא תנינא, סדרא תליתאי.
דע, כי כבר בארנו כי ביום ר"ה ננסרין הדינין. וסוד הענין, לפי שאחורים של ז"נ הם כולם דינין, כי כולם הם סוד אלהים, ולכך הם דבוקים זה בזה אחור באחור. וכשרצה המאציל העליון להחזירה פנים בפנים עם בעלה, הוצרך לנסר כל הדינין אשר באחור הז"א, ולתתם כולם אל הנוקבא, וישם חסדים במקומן, בסוד ויסגור בשר תחתנה, ואז יהיה הזכר כולו חסדים, והנוקבא כולה דין, ובזה אין להם שום דבקות זה עם זה אב"א, ויפרדו איש מעל אחיו, ואחר כך יתבסם דיני הנוקבא, ויחזירה פנים בפנים:
אמנם קודם הנסירה צריך שתקדים סוד השינה וע"י השינה אז בא הנסירה. והנה סוד השינה הוא סוד הסתלקות פנימית הז"א למעלה, והוא סוד המוחין שלו (והם חו"ב חו"ג אשר נתלבשו בנה"י דבינה כנודע), ונכנסו בג' חללי דגולגלתא, ועתה חזרו לצאת ממנה (נה"י דבינה עם הד' מוחין המתלבשים בתוכה) ויצאו ממנו למעלה בראש ז"א בסוד אור מקיף לבד, ואז נשאר הוא ישן:
אמנם כבר ידעת, כי הז"א בשורש שלו תחלה, היה סוד ו"ק לבד, ונתעלו אח"כ חג"ת שלו בסוד חב"ד שלו, כדי שבתוכם יתלבשו הנה"י דבינה עם המוחין. אם כן הרי כי בחי' חג"ת העיקרים הראשונים (אשר עתה יקראו חב"ד) הם ישינים עתה, כי נסתלקו מהם המוחין, ואלו הג' קוראם בזוהר אברהם יצחק יעקב:
ודע, כי אלו המוחין שנסתלקו מן הז"א, הנה הם חו"ב חו"ג, והם מתלבשים בנה"י דבינה. ודע כלל אחר, כי חו"ג אלו שהם ב' עטרין, בהיותן מלובשים ביסוד דבינה, יש בנתיים בחי' א' המחברם, והוא נקרא ת"ת, וז"ס הדעת המחבר שניהן. נמצא כי ב' עטרין אלו עם הבחי' המחברם נקראים חג"ת, והם מוחין של אברהם יצחק יעקב הנ"ל, ונקראים רישי דלהון:
ואמנם דע, כי כאשר נסתלקו אלו המוחין מרישא דז"א, נשארים על ראשו בסוד אור מקיף. אך דע, כי ב' מוחין לבדם שהם חכמה וחסדים נשארין בסוד א"מ, אך בהמוחין אחרים בינה וגבורה, נסתלקו עם הבינה עצמה מלובשים בה, ולא נשארו אפילו בסוד א"מ. והב' אחרים יצאו מנרתקן שהוא נה"י דבינה, ונשארו ברישא דז"א בסוד א"מ. וז"ס הנזכר פרשת אמור דצ"ט תא חזי כד האי שופר עלאה, דנהירו דכולא ביה אסתלק, פירוש - כי השופר הוא נה"י דבינה, אשר בתוכם מתלבשים המוחין, וזהו שאמר דנהירו דכולא ביה אסתלק, ר"ל שנסתלקו עם המוחין למעלה, ויצא מתוך רישא דז"א, ובזה לא נהיר לבנין, ואז נשארים ישינים בסוד דורמיטא:
גם בזה תבין מ"ש בזוהר שם אברהם לא איתדבק בהאי נהר כמו יצחק, פי' - כי סוד החסדים והחכמה, שהם מצד אברהם לא נסתלקו עד הבינה, רק נשארו בסוד אור מקיף. משא"כ ביצחק, שנסתלקו עם ההוא נהר שהוא בינה.
אמנם עתה כוונתינו להחזיר אלו המוחין עצמן, שיצאו מכאן, ויתלבשו בשופר עצמו שהוא נה"י דבינה, ויחזרו להתלבש במוחין דז"א.
סדרא קדמאה
עריכהונבאר תחלה סוד תשר"ת הראשונה, היא תקיעה.
- והנה תקיעה בסוד אברהם. והנה תוקעין ומעלין זאת התקיעה היוצאת מפיו, שהוא סוד ההבל (שהוא מלוי ס"ג). והנה כל הבל הוא סוד אור מקיף, ואז עולה ומטי לגבי דאברהם, פי' - שמגיע עד אברהם עצמו, שהוא חסד של ז"א, [כי][1] שנעשה אח"כ ממנו סוד חכמה חללא דגולגלתא אשר הוא ישן כנ"ל. ואז אח"כ עולה למעלה, בסוד ההוא עטרא דחסדים, מוח חכמה העומדים בסוד א"מ כמו שנתבאר לעיל, ואז מושך אלו הב' מוחין בינה וגבורה שנסתלקו למעלה עם הבינה כנ"ל, ומורידין[2] למטה אצלו בסוד אור מקיף, ובזה הם כל הד' מוחין בסוד אור מקיף. והוא עתה בסוד כסא עם ד' רגלים, וזהו שאמר ואתער הוא ואתקין לכורסייא - כי ד' מוחין הם עתה בסוד ד' רגלים, וז"ס והוכן בחסד כסאו:
- ולזה יאמר ומטי לגבי דאברהם, שהוא כלי לקבל המוח, ושרייא ברישא, היא המוח עצמו. אמנם לא תמצא ביעקב ויצחק שיאמר בלשון זה "ושרייא ברישיה" לפי שעתה הכוונה שלו הוא, שישרו וינוחו שם ממש, להוריד ב' המוחין אצלו בסוד אור מקיף. אבל ביצחק ויעקב, אין הכוונה לנוח ולישאר שם, רק להורידן בפנים בסוד מוחין:
- והנה עם תקיעה זו, הוא אותיות תק"ע י"ה; כי לשון תקע הוא מלשון נתקע ביבמתו שהוא לשון זווג, וי"ה הם או"א. הנה ע"י זווג ותקיעה זו, נמשכין מן חכמה שהם[3]
ב' מנצפ"ך ב' מנצפ"ך שווה 560 (גי' תקע עם י' אותיות). ונמשכין אחת לבינה בנקודת יסוד שבה, ואחת מנצפ"ך למלכות. וזהו סוד "ה' בחכמה יסד ארץ" כי ע"י חכמה נמשכין מנצפ"ך למלכות הנקרא ארץ ביסוד שבה. וזהו סוד "יסד ארץ" ולא אמר "ברא ארץ", או "יצר ארץ". והנה ב' מנצפ"ך אלו, הם א' לבינה וא' למלכות, נמשכין ע"י הב' מוחין שאמרנו, שהם בינה וגבורה, מנצפ"ך א' בסוד הבינה דז"א, מנצפ"ך ב' בעטרא דגבורה, שהוא עטרא דמלכות. (ס"א נמשכין אותן ב' מנצפ"ך בב' מוחין דז"א. א' לבינה דז"א, וא' לעטרא דגבורה, ועל ידו יורד המנצפ"ך הב' אל המלכות).
- (וענין המשכת המנצפ"ך מן החכמה, עם היותן גבורות. הטעם הוא, כי שורש החכמה הוא לעולם גבורה כנודע, כי גבורה דעתיק הוא בחכמה דא"א, הרי כי לעולם שורש החכמה הוא גבורה. והרי איך ע"י תקיעה זו שהיא סוד אברהם ננסרו דינין דמנצפ"ך לתתא):
- אח"כ סוד השברים הם בסוד יצחק. והענין הוא - להוריד אותן הב' מוחין, בינה וגבורה, בפנים. והטעם שאלו מקדימים לכנס, כי הוא יום דין, והם מקדימין תחלה. והנה אם היו נכנסין הב' עטרין ביחד, היו מתלבשין כדרכן ביסוד דבינה, שהוא הלבוש שלהם כנודע; אך עתה שאין החסדים יורדין עצמן[4], א"כ אין יסוד דבינה יורד עדיין. וא"כ כאשר יורד בינה וגבורה למטה צריך שיוכללו שניהן בהוד של הבינה, וע"י התקיעה שברים אלו, יורד ההוד של בינה עם ב' המוחין (שהם בינה וגבורה) בתוכם. ואז נעשית הבינה בג' פרקין דילה עד הוד דז"א (שהם ג"כ ג' פרקין-- בינה גבורה הוד). ואז ההוד של ז"א הוא מוח של המלכות. והרי עתה המלכות היא מאירה בסוד מוחין, כי עד עתה לא היה לה מוחין (כי הנה"י דז"א, אשר הם מוחין אליה, אין עתה בתוכם סוד מוחין, שהם ג' פרקין תתאין של נה"י דבינה הנכנסין בנה"י של ז"א) ועתה שנכנסה בבינה[5] עם ב' מוחין, הרי האירו בו המוחין ג"כ:
- [ואם תאמר, והרי קרא אמר "ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן" - ולא על הנוקבא; ואם גם הנוקבא לא היה לה הארת מוחין, א"כ גם היא היתה ישינה! והתשובה, כי אז היתה מאירה הד' קשר של תפילין של ראש [מאיר בה][6] בסוד מוחין. ואם תאמר, כי גם אותו ד' של קשר, מנין יש לה מוחין?! הלא אחר ששני מוחין בז"א ויוצאין משם אח"כ בסוד התפילין, ומשם אח"כ חוזר ויוצא סוד הקשר הזה, ואם הזעיר אנפין בעצמו אין לו מוחין, איך תהיה הארה אל הד' הנמשך משם?! והתשובה כי הלא ד' הוא סוד הארת מלכות של הבינה. והנה עתה כשנסתלקה בינה מן הז"א, הוא שנסתלקה מלהאיר בו, אך לזו המלכות (שהוא סוד המלכות שלה עצמה) אדרבה -- עתה שיוצאת משם תאיר יותר בה, ומשם למעלה יאיר בה בסוד אור מקיף אור גדול, ומשם נמשכת אל מלכות תחתונה, ואינה ישינה:]
- ונחזור אל הענין, כי בשברים-- יצחק, שהוא גבורה דז"א הנעשה בינה, והוא הישן, עולה בהבל זה עד כלי מוח ז"א, ומושך בינה ועטרא דגבורה תוך הלבוש שהוא הוד בינה, ויורד בקו שמאל דז"א עד הוד ז"א, ומשם נעשה מוח למלכות כמו שנתבאר לעיל.
- וסוד התרועה -- להעלות עטרא דגבורה מהוד, להכניסו ביסוד דבינה; וגם עטרא דחסדים ומוח חכמה נכנס בנצח דבינה; ונמצאו כולם בנה"י דבינה, כדרך הנחתן. ותקיעה אחרונה, להכניס כולם בחללי דגולגלתא דז"א, ומתפשטין-- של ימין בימינו, ושל שמאל בשמאלו:
- נ"א, תרועה - יכוין, שיעקב ודוד שהוא הת"ת דז"א, הנעשה דעת, והוא הישן, עולה בהבל זה עד כלי מוח דז"א, ומושך חכמה תוך נצח דבינה, והחסד תוך יסוד בינה, ואז עולה עטרא דגבורה מתתא לעילא, מהוד דבינה, ונכנסה במקום הראוי לה שהוא יסוד בינה, וז"ס עלה אלהים בתרועה, והבן זה:
- ויכוין, כי תרועה עם ה' אותיות והכולל הוא גי' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וג' אהי"ה במלואיהם הנודעים[7]. ויכוין כי פסת"ם במלוי כזה - פ"א סמ"ך ת"ו מ"ם, ואדנ"י מלא[8] גי' תרוע"ה:
- תקיעה. יכוין שיעקב מכניס נצח ויסוד אימא, עם המוחין בז"א, ומתפשטין המוחין בג' חללי דגלגלתא דז"א. הרי לפניך בקיצור, שבתקיעה ראשונה, עמדו כל הד' מוחין בסוד א"מ. ובשברים, נכנסו תחלה רק ב' מוחין בינה וגבורה דז"א, עם הוד אימא, ואין זה מקום הראוי להם. ובתרועה נכנסו ב' מוחין אחרים, רק בלבושם הראוי להם, שהם נצח ויסוד אימא. ובתקיעה אחרונה, נכנסו אלו הב' מוחין בז"א הראוי להם. ועוד יכוין ג"כ שם פסת"ם עם ד' אותיות והכולל, כדלעיל בתקיעה א'. גם תקיעה עם ה' אותיות והכולל, גי' אנקת"ם. הרי נרמז בתקיעות אלו, כל שם דברכת כהנים. והנה מספר כל הטורמיטין דתשר"ת זה, הם לא"ה, ל"ו טורמיטין כמנין אותיות דפשוט ומלא ומלא דמלא דב"ן, שהווי"ן שבו מלאים אלפין במלוי המלוי, כי זה הב"ן הוא בלאה כנודע, כי ב"ן דרחל אין בו רק ל"ג אותיות, ששם הוא ד"ל מן האלפי"ן כנודע. ובזה נשלם סדרא קדמאה:
סדרא תנינא
עריכהועתה נתחיל סדרא תנינא דתשר"ת.
- תקיעה. תקיעה זו כמו תקיעה א' דסדר הא', רק יכוין כאן להכניס פרק ב' דמוח חכמה בחסד ז"א, כי נודע שכ"א כלול מג' פרקים, וימשוך הבל זה בבריאה, וכל הכוונות הנזכרות בתקיעה א'.
- שברים, הכוונה כמו בשברים דסדר קמא, רק יכוין להכניס פ"ב דמוח בינה בגבורה דז"א, וימשיך הבל זה בבריאה.
- תרועה, הוא כמו תרועה א', רק יכוין להכניס פ"ב דמוח דעת עטרא דגבורה בת"ת ז"א, וימשיך הבל זה בבריאה.
- תקיעה, יכוין להכניס פ"ב דמוח דעת דעטרא דחסד בת"ת ז"א, וימשיך הבל זה בבריאה:
סדרא תליתאי
עריכה- תקיעה, יכוין להכניס פ"ג דמוח חכמה בנצח ז"א, ויחזור ההבל לאצילות.
- שברים, יכוין להכניס פ"ג דמוח בינה בהוד ז"א, ויחזור ההבל לאצילות.
- תרועה, יכוין להכניס פ"ג דמוח עטרא דגבורה ביסוד ז"א, ויחזור ההבל לאצילות.
- תקיעה, יכוין להכניס פ"ג דמוח עטרא דדעת ביסוד ז"א, ויחזור ההבל לאצילות:
- ^ נראה לי דצריך למחוק - ויקיעורך
- ^ צ"ל "ומורידן" - ויקיעורך
- ^ נ"ל דצריך למחוק מלת "שהם" - ויקיעורך
- ^ צריך לומר "עמן" - ויקיעורך
- ^ נ"ל דנפל כאן ט"ס וצריך לומר ועתה שנכנסה בו בינה עם ב' מוחין, הרי האירו בה המוחין גם כן -ויקיעורך
- ^ נ"ל דצריך למחוק - ויקיעורך
- ^ דהיינו קס"א קנ"א קמ"ג העולין תנ"ה - ויקיעורך
- ^ דרוש הגהה כי אדנ"י מלא (אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד) חסר י' ממספר תרועה... - ויקיעורך