פרי עץ חיים שער הסליחות פרק ו


נשאר עתה לבאר שמות הי"ס בי"ג ת"ד. והוא, כי הלא ח' ת"ד קדמאין, הם ח' ספירות החכמה, והם ממלכות עד הבינה. כי הכתר והחכמה של החכמה, לא נתגלו כלל, כי לא היה יכולת בתחתונים למטה לקבל הארתן, אף על פי שיתגלו למטה מן סדר מקומן, וסדרם כך:

  1. אל - מלכות.
  2. רחום - יסוד.
  3. וחנון - הוד.
  4. ארך - נצח.
  5. אפים - ת"ת.
  6. ורב חסד - גבורה.
  7. ואמת - חסד.
  8. נוצר חסד - בינה.

הרי ח' תיקונים תתאין, כי ב' ראשונים לא נתגלו כלל.

וה' תקונים עלאין הם קצוות הכתר, כיצד?

  1. לאלפים - הוד.
  2. נושא עון - נצח.
  3. ופשע - ת"ת.
  4. חטאה - גבורה.
  5. ונקה - חסד.
    הרי נשלמו כל י"ג ת"ד:

אמנם, ג"ר דכתר לא יכלו להתגלות. אך בחכמה, הב' ראשונים לבד לא יכלו להתגלות, אך הבינה שלה נתגלית, לפי שהחכמה מציאותה למטה מהכתר, ואין הבינה שלה מאירה כמו בינה של הכתר, ויש יכולת בתחתונים לקבלה.

אמנם המלכות דכתר לא נתגלית, כי בא"א אין מציאת נקבה נכרת בו, ובפרט בכתר שבו. אך בחכמה שבו, שהוא סוד הנוקבא דיליה כמבואר אצלי, יש יכולת להתגלות המלכות שבה.

והיסוד של הכתר נתגלה בבינה של החכמה, בתיקון הח', וז"ס נוצר חסד, כי נוצר הוא בינה דחכמה, וחסד הוא היסוד שבכתר, ושניהם נקרא תיקון א'. והטעם, כי שם למעלה אין פירוד בין דכורא שהוא הכתר, אל הנוקבא שהוא חכמה בשום פנים, ולכן היסוד של הכתר הוא דבוק לעולם בג"ר דחכמה, ולפי שאינו ניכר מהם רק הבינה לבד, לכן אנו מחברין אותה עם הבינה.

ואמנם, מקום האורות פנימים, הם מכוונים ממש מבפנים כנגד המקיפים האלו, ואין הפרש, אלא שאלו הם ממטה ולעילא, ואלו מעילא למטה כנ"ל. לכן ראוי לכוין, ג"כ בא"פ שכנגד אלו. ואכתוב סדרן עתה

  1. אל - פנימי דבינה.
  2. רחום - פנימי דחסד.
  3. וחנון - פנימי דגבורה.
  4. ארך - ת"ת.
  5. אפים - נצח.
  6. ורב חסד - הוד.
  7. ואמת - יסוד.
  8. נוצר חסד - מלכות,
    כי בפנימית מתחילין מן הבינה עד המלכות, ובמקיפים מתחילין מן המלכות עד הבינה:


אח"כ תכוין בה' אחרים:

  1. חסד שבנוצר חסד, הוא חסד פנימי ממש.
  2. לאלפים - פנימית גבורה.
  3. נושא עון - ת"ת.
  4. ופשע - נצח.
  5. וחטאה - הוד.
  6. ונקה - יסוד.
    הרי ג"כ באלו האחרונים מתחיל בסוד הפנימים מחסד עד יסוד. ובמקיפים מיסוד עד חסד.

אמנם שנים הראשונים דחכמה וג"ר דכתר, כולם בסוד הפנימים, אין בהם מקיפים כנ"ל, ומקום ה' אלו, הרי הם בה' מקומות אחרים שיש בפני הא"א ג"כ, ואין עתה זמן ביאורם:

אך יש לי ספק אם הם מכוונים ממש, ח' מקיפים דחכמה עם ח' פנימים דחכמה עצמה, וה' מקיפין דכתר עם ה' פנימים דכתר בעצמו. וזהו הפירוש הוא יותר אמיתי אצלי, כי בזה הפירוש יבואו ח' מכוונים נגד הח', והה' נגד הה', ואין שום הפרש ביניהן, רק שאלו הם ממטה ולמעלה ואלו מלמעלה ולמטה. ואם כך הוא הפירוש, נמצא שאפילו באלו הפנימים עומדת החכמה למעלה מן הכתר, והוא דוחק. או אם נאמר, שלעולם ודאי שפנימית הם כתר על חכמה, וא"כ המקיפין של כתר, יבאו מכוונים נגד פנימים דחכמה, והמקיפים דחכמה יהיו מכוונים נגד פנימים של כתר, וקצתן כנגד החכמה, וצ"ע:

אמנם יותר אמיתי אצלי הפירוש הראשון, לפי שמורי זלה"ה אמר לי הסדר הראשון, פנימי דחסד שבכתר, נגד מקיף דיסוד דכתר, וכן כל שאר התיקונים. וא"כ הוא מוכרח, שגם בפנימי יהיה חכמה למעלה מן הכתר, וזהו אמיתי אצלי קרוב לאמת: