פרי עץ חיים שער הלולב פרק א

ענין לולב ומיניו עריכה

ענין לולב ומיניו הם ד' אותיות הוי"ה, וכולם בז"א, הנקרא הוי"ה, ואינם בנוקבא כלל, והויה זו היא בסוד ב"ן דההין, וכנגד ה' אותיות המלוי, בבחי' מלוי ההין דב"ן, הם סוד ג' הדסים, וב' ערבות, שהם ה"ח מחסד עד הוד, וכל הה' נוטלם הלולב, יסוד הנקרא כל, גי' יפ"ה, ה"ח הנ"ל, כל א' כלול מי', וניתנין לאתרוג הנקרא כלה, כל ה' הכלולה, והנה יוד יש בו ג' אותיות, נגד ג' הדסים, שהם חג"ת. (כי חג"ת כל א' יש בו ג' פרקין הרי ג' משולשים). וכל א' כלול מן הג', כי הם עבות, א"כ הם ג' של ג"ג הם ט', וכנגדם יו"ד וא"ו דלת מלוי המלוי של יוד דהוי"ה, הם ג' של ג"ג שהם ט', והטעם כי כל א' מהג' עבות, כלול משלשתן כנ"ל. הה' ראשונה, בסוד ערבי נחל, יוצאין מנחל עליון, שהוא בבינה, והם נ"ה, דעד תמן אמא עד הוד אתפשטותה. והנה מלוי ה' זו בההין, ובהיותן ה' בסוד מלוי, הרי הם ב' ההין, נגד ב' ערבות. ובסוד מלוי המלוי, הם ד' ההין, כזה - ה"ה ה"ה. והם ב' נגד נ"ה דז"א, וב' דנוקבא, ונכללין אלו באלו כנודע, כי מכח נ"ה דז"א נעשין של נוקבא, לכן שרשם הם ב' ערבות לבד, דוגמת ההדס אע"פ שכללותן ט', אינו אלא ג' הדסים. ושורש ערבות אלו מנ"ה דבינה, ה' עלאה המתפשטת עד שם, ומגדלת נ"ה לז"א, וכן לנוקבא כנודע, לכן נרמזו בה' ראשונה שבשם כנ"ל. ו"ו דהוי"ה, בסוד לולב יסוד, ומילוי היא ב' ווין, והם סוד ו"ק דז"א, הוא ו' ראשונה, וו"ק דנוקבא הוא ו' שנייה, וכולם בסוד הלולב, שהוא השדרה הכולל כל הו"ק. ואח"כ מלוי המלוי, הרי ד' ווין, ו"ו ו"ו, והנה ב' ווי"ן ראשונים כבר נת"ל. אך ב' ווין של מלוי המלוי, הם סוד ווין זעירין, שהם יסוד דידיה דז"א, דכליל שית בקרטיפא חדא, וגם הוא נקרא ו' זעירא. וכן יסוד דידה דנוקבא ו' זעירא תנינא של מלוי המלוי:

ה' אחרונה, אתרוג, מלכות, והוא במילוי ב' ההין ה"ה, והם סוד העטרה של יסוד דז"א, ונודע שיש לה בחי' חסד בפ"ע כנודע, שאע"פ שהם ה"ח לבד, עכ"ז יש בחי' חסדים אל יסוד, הנקרא כ"ל. ובחי' חסדים אל הנוקבא כלה. וב' ההין אלו, הם סוד החסד הבא אל המלכות ושניהן שהם החסד והמלכות, הם סוד ב' ההין של המלוי, ובסוד מלוי המלוי, הם ההין אחרות, ואלו הם כנגד המלכות לבדה בהיותה נפרדת מז"א, היא אשתו, ואינה סוד העטרה. לכן העטרה רמוז במלוי. והנוקבא נרמזת במלוי המלוי, ויש בה ג"כ ב' ההין, שהם ב' הבחינות עצמן, הנזכרות בעטרה עצמה, שהם החסד והמלכות:

הרי כל סוד הלולב בשם הוי"ה פשוט, בסוד ו"ק דז"א, ובמילוי דב"ן, ובמלוי המלוי, לפי שכל כוונת הלולב, היא להמשיך החסדים לצורך הנוקבא, כנודע כי כל הגבורות ביום ר"ה, בסוד שמאלו תחת לראשי, וצריכין למתקם בחסדים, לצורך זווג ש"ע, לכן כוונת דהויה של הלולב ומיניו, בסוד ב"ן דההין שבמלכות:

הד"ס גי' חיים, שהם סוד החיים הנמשכים מבינה לז"א, בחג"ת בגופא דיליה. סוד ההד"ס, ג' אבות כנודע, אמנם לולב, גם הוא גי' חיים, רק שהוא סוד החיים הנמשכין מן היסוד הנקרא לולב אל המלכות. לכן ב' מינין אלו, הם גי' חיים. משא"כ בערבי נחל ופרי עץ הדר. ולפי שהחיים נמשכין מבינה לז"א הם יותר גדולים מן החיים הנמשכין מן היסוד הנקרא לולב אל הנוקבא, כי חיות הז"א הוא מאו"א, הנקראים חיים כנודע, אך חיות המלכות, מכללות הארת של החסדים אשר נשארו ביסוד, ומשם חיי המלך, לכן ההדס יש בו א' יתירה על הלולב, כי הדס ס"ט, ולולב ס"ח. ובזה תבין, כי הבינה נקראת אלהים חיים, כי הם ב' חיים מאו"א. אך היסוד נקרא אל חי, כי הוא חיות אחת לבד, ממנו אל הנוקבא. לכן תדע, למה נקרא היסוד אל חי, דוגמת הבינה:

הד' מינים, הם רמוזים בד' אותיות של שם, כי ג' בדי הדס, הם נגד י' ראשונה של שם, דאית ביה ג' קוצין - קוץ עליון וקוץ תחתון, וגוף הי', הרי ג'. ערבה, נגד ה' שבו, שיש בו ב' אותיות ד"ו, וכנגדן ב' בדי ערבה. ולולב נגד ו'. ואתרוג נגד ה':

ולהיות כי כל הכוונה, להמשיך אל הנוקבא, ושם ב"ן הוא הנוקבא, לכן הד' מינים הם רמוזים בשם ב"ן. כי ג' בדי הדס, נגד יוד מלא, שיש בו ג' אותיות, ומלוי המלוי הם ט' אותיות, לכן צריך ההדס שיהיה משולש, שהם ג' של ג"ג. וגם בדי ערבה נגד ה"ה במלואו, הם ב' ההי"ן, והוא שנחל שבבינה שהיא ה"ה, עד הוד אתפשטותא, לכן נקרא ערבי נחל, כענין מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש, כי יעקב קטן הוא ו' זעירא שבתוך ה', שאין לו ראש, ואחר שיונק מן הנחל, מרים ראש, ונעשה ו' עם ראש, ומיעקב נעשה ישראל, שהם אותיות לי ראש. לכן ב' בדי הערבה, הם נגד הה' במלואו, וגם מלוי המלוי הם ב' ההין אחרונות, שהם נ"ה דאמא ממש המתפשטים בו. והלולב ב' ווי"ן, שהם היסוד והדעת כנ"ל. והאתרוג נגד ה' האחרונה, והם ב' ההין שהוא מלכות שבו כדאמרן, וה' המלוי היא המלכות עצמה, שהוא הנוקבא:

צמח - אופן קשירת הלולב עם מיניו, תשים ג' הדסים, א' בצד ימין, וא' בצד שמאל, וא' באמצע. והלולב תקח אותו השדרה נגד פניך, כי צד הימין שלו הוא לימינך, והשמאלו לשמאלך. ואותו בדי הדס שתשים באמצע, תטה אותו לצד ימין, כי כבר ידעת כי הלולב הוא היסוד, המושך מן דעת דרך חוט השדרה, והבד ימין הוא חסד, והבד שמאל הוא גבורה, והבד האמצעי הוא ת"ת, כי היא מטה כלפי חסד, לכן תטה אותו אל הימין, וידעת כי ג' הדסים הם נגד חג"ת. וב' ערבות הם נ"ה, ותשים א' בימין, וא' בשמאל. כך שמעתי מהר"ן, שאמרו בשם הרח"ו, שאמר בשם מורי זלה"ה: