פרדס רמונים כז ז

פרק שביעי:

באות ד' אמר בספר התמונה כי היא נרמזת בחסד וכן היא רביעית במספר הפשוט. ואמר כי היא צורה פשוטה שאין לה חיבור עם זולתה והיא מבטת לתפארת שהוא הו"או. ולא אמר שהיא מבטת לה' מפני שבה"א ג"כ הדל"ת ועי"ז מבטת לוא"ו. ונמצא לפי זה רוחניות האות מקבלת מהחסד ומרחמים שהוא הת"ת.

ואמר כי נקרא דל"ת מלשון ודלת ראשך כארגמן (שה"ש ז, ו) שפי' ענין הבדלה מלשון יחידות. כמו חלק הראש המובדלת מחברתה וכן האות הזאת יחידה בצורתה שאינה מצטרפת בצורה אחרת.

ואמר כי ממשלתה בשעת ככב.

ויש מי שפי' כי הד' פי' של ג' דהיינו כמו שפי' למעלה בגימ"ל שבראשו יש לה ד' עוקצים וכו' אלא שזאת הפוכה. לרמוז אל הרשעים המהפכים הדברים העליונים ומבלבלים יצועי אביהם ולכן נהפך להם מות מחיים ח"ו אבל הג' שהוא גמול הצדיקים הם יושבים ועטרותיהם בראשיהם כדפי' לעיל באות גימ"ל.

ויש מי שפי' ד' רומזת לעטרת שעומדת בדלת של המלך כעניה. ויש מי שפי' בענין אחר וז"ל ד' יש לה ב' צדדים צד נטוי וצד סמוך והיא דפוס להשלים חומר היסודות דבוקה באמצע הג' וחלון שלה יש בו ממשות להכיל מכל צדדיה מלמטה ולא מלמעלה ועכ"ז נקרא מהות היצירה. ולכן ע"פ הזהר השכינה נקראת דלת ונקרא כן כשהיא דלה במסכנות וקוצה של הדלת רומז ליסוד המחברה עם התפארת בסוד כי כל בשמים ובארץ (דהא, כט). וזה נתבאר בר"מ ובמקומות רבים.

גם היא תרמוז בבינ"ה כי כן באר הרשב"י ע"ה (בזהר משפטים, דף) וז"ל ה' ד' הות מדאתחבר דכורא עמה אתעברת מחד בן ואקרי ה' עכ"ל, והעתקנוהו בשער השמות בפ"א.

והנה אמר כי הבינה שהיא ה' עיקרה דלת ומציאות הדלת היינו עוקצה שהיא חכמה ופשיט נהרא מכאן ומכאן דהיינו התפשטות הבינה מן הימין שהוא החסד ומן השמאל שהיא הגבורה. נמצאת אומר שמציאות הד' גם בבינה בסוד התפשטותה בחסד וגבורה, וכבר הארכנו בזה כל הצורך בשער הנזכר. ולשון דלת בבינה לא תהיה לשון דלות, אלא לשון דלו עיני למרום (ישעיה לח, יד). וכן לשון משנה (פאה, פד) בדלית ובדקל, שהוא לשון גובה: