פקודת ים-כנרת
פקודת ים-כנרת מתוך 
פקודת ים־כנרת, 1947
פקודה הבאה להתקין כי יובטח שהתנהגותם של בני־אדם על ים־כנרת או בסביבתו תהיה ברוח הזכרונות הדתיים הקשורים אל השטח, ועניינים מסויימים אחרים.
חוק יוחק בידי הנציב העליון לפלשתינה (א״י), בעצתו של הוועד היועץ שלה, לאמור:–
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר הפנים (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”הממונה על המחוז“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית.
שם קצר
הפקודה הזאת תיקרא ”פקודת ים־כנרת, 1947“.
שטח ים־
(1)
בפקודה הזאת הביטוי ”שטח ים־כנרת“ מובנו השטח המתואר בתוספת על הפקודה הזאת.
(2)
תעודת־אישור – בחתימת ידו של הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] של מחוז הגליל [כיום: מחוז הצפון] – כי מקום כל־שהוא הוא בתחומי שטח ים־כנרת, או בתחומי כל חלק נקוב ממנו, תהיה עשוייה להיות מתקבלת כראייה בכל בית־משפט; ויוּנח – אלא־אם הוכח היפוכו של דבר – כי כל תעודת־אישור כזאת שבה מיומר כי היא בחתימת־ידו של הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] של מחוז הגליל [כיום: מחוז הצפון], הרי היא בעצם בחתימת־ידו.
כוחות להתקין כללים [תיקון: תש״ח]
(1)
שר הפנים רשאי להתקין כללים כדי להבטיח כי התנהגותם של בני־אדם בשעת היותם בתחומי שטח ים־כנרת, או חלק נקוב כל־שהוא ממנו, לא תהיה צורמת את הזכרונות הדתיים הקשורים אל שטח ים־כנרת, או אותו חלק ממנו, הכול לפי העניין.
(2)
בלי לפגוע בכללותו של סעיף־קטן (1) עשויים כל כללים כאלה – לתכלית האמורה לעיל –
(א)
להטיל חיובים על כל הסוגים הבאים של בני־אדם, או על כל סוג מהם, דהיינו על כל בני־אדם שבשטח ים־כנרת, או כל חלק נקוב ממנו, ועל הבעלים, המחזיקים ובני־האדם הממונים או השולטים על מקומות שבשטח ים־כנרת, או כל חלק נקוב ממנו, ועל בני־אדם העוסקים בקיבולות שבשטח־ים־כנרת, או כל חלק נקוב ממנו, ומנהלים אותן, ועל הבעלים ובני־האדם הממונים על כלי־רכב, ספינות וסירות – מכל התיאורים – שבשטח ים־כנרת או כל חלק נקוב ממנו;
(ב)
להתקין כי במקרה שאירעה הפרת הכללים במקום כל־שהוא, שביחס אליו עומד בתקפו רשיון לפי כל החוקים הבאים או לפי חוק כל־שהוא מהם, דהיינו פקודת המלאכות והתעשיות (הסדרתן), פקודת מכירת המשקאות המשכרים, 1935, פקודת השעשועים הציבוריים, 1935, או כל פקודה המתקנת אותן פקודות או הבאה במקומן, או כל חוק אחר המתקין את הוצאתם של רשיונות על מקומות, רשאי הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] לבטל את הרשיון;
(ג)
להיעשות כפופים לכל יוצאים־מן־הכלל או הגבלות שתיקבענה בכללים;
(ד)
להיות חלים בדרך־כלל או חלים בסוגים נקובים של מקרים.
(3)
ביטול רשיון, כפי שהותקן בפסקה (ב) של סעיף־קטן (2), עשוי להיות מובא לידי נפקות בהודעה שתימסר באופן אישי לבעל הרשיון או שתישלח אליו בדואר במקום מגוריו או עסקו, או שתושאר אצל אדם מבוגר כל־שהוא במקום שעליו ניתן הרשיון.
עונש [תיקון: תש״ח־2]
כל אדם המפר כללים כל־שהם שהותקנו לפי הפקודה הזאת, יאשם בעבירה, ויהיה צפוי – לאחר שיתחייב בדין, במשפט תכוף – לקנס של עשר לירות, או – אם העבירה היא עבירה שנייה או עבירה שלאחר השנייה – לקנס של עשרים וחמש לירות או למאסר של חודש אחד או לאותם שני ענשים כאחד.
תוספת
השטחים הבאים:–
א.
בנפת טבריה.
(1)
ים־כנרת וחופיו עד הקו שאליו מגיעים המים בשיא גיאותם.
(2)
גושי־הרישום הבאים של הכפרים והיישובים הנזכרים להלן יחד עם השטחים הבנויים והשטחים העירוניים כמתואר להלן:–
עין גב (נקייב)
(א)
גוש־רישום 15181 עד 15192.
(ב)
השטח הבנוי, שהוא השטח המוקף בשלמותן בגוש־רישום מס׳ 15182.
א־סאמרה
(א)
גושי־רישום 15195 עד 15208,
(ב)
השטח הבנוי, שהוא השטח המוקף בשלמותו בגושי־רישום 15204 ו־15205.
דגניה ”א“
גושי־רישום 15166 עד 15167.
ביתניה
גוש־רישום 15315.
כנרת
גושי־רישום 15306 עד 15308.
קבוצת כנרת
גושי־רישום 15160 עד 15163.
מצפה
גושי־רישום 15080 עד 15090.
מג׳דל
(א)
גוש־רישום 15351,
(ב)
השטח הבנוי, שהוא השטח המוקף בשלמותו בגוש־רישום 15351.
מגדל
גושי־רישום 15307 עד 15522.
גוויר אבו שישה וגינוסר
(א)
גושי־רישום 15539 עד 15551,
(ב)
השטח הבנוי, שהוא השטח המוקף בשלמותו בגושי־רישום 15546 ו־15550.
א־טאבגה
גושי־רישום 15658 עד 15664.
א־סמכיה
גושי־רישום 15640 עד 15653.
צמח ומסדה ושער הגולן
גושי־רישום 15091, 15093, 15095 ו־15096.
דגניה ”ב“
גושי־רישום 15168, 15169.
אל־עביידיה
גוש־רישום 15448.
יבנאל ומשמר השלושה
גושי־רישום 17361, 17362, 17363.
פוריה
גושי־רישום 15313, 15319, 15320, 15323 עד 15327.
אל־מנארה ונצר א־דין
(א)
גוש־רישום 15346 וחלקות 3, 6, 9, 12, 15, של גוש־רישום 15345,
(ב)
השטח הבנוי, שהוא השטח המוקף בשלמותו בגושי־רישום 15345 ו־15346.
כפר חטים
גושי־רישום 15500, 15502, 15503, 15504.
חטין
גושי־רישום 17314, 17315.
ח׳רבת אל־וערה א־סודא
גושי־רישום 15462, 15463, 15464.
מגאר ואל־מנצורה
גושי־רישום 15595 עד 15598.
יאקוק
גוש־רישום 15535.
טבריה והזורעים
(א)
גושי רישום מס׳ 15029 עד 15032, 15034, 15038 ו־15039, 15050, 15060 עד 15073,
(ב)
גושי שומת מס רכוש עירוני מס׳ 15001–15028, 15033, 15035 עד 15037, 15040 עד 15047.
ב.
בנפת צפת:
גושי־הרישום הבאים בכפרים הנזכרים להלן:–
אל־קדייריה
גושי־רישום מס׳ 13594 עד 13598.
ערב א־שמאלנה (ח׳רבת אבו זיינה).
גושי רישום מס׳ 13628 עד 13639.
”גוש“, המשמש בביטוי ”גוש רישום“, נודע לו המובן, שניתן לו בסעיף 2 של פקודת הקרקעות (סידור זכות־קניין);
”גוש שומת מס רכוש עירוני“ מובנו גוש המשמש לצרכי חלות מס רכוש עירוני;
”חלקה“ נודע לה המובן, שניתן לה בסעיף 2 של פקודת הקרקעות (סידור זכות־קניין).
29 בדצמבר, 1947.
- א. ג. קאנינגהאם
נציב עליון.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.