פתיחת התפריט הראשי
פקודת זבל בעלי חיים מתוך ספר החוקים הפתוח

פקודת זבל בעלי חיים, 1937

פקודה הקובעת את הבעלות על זבל בעלי החיים ומתקינה הוראות נוספות בקשר עם כך.


קישור למאגר החקיקה הלאומי ע״ר 1937, תוס׳ 1, 241; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22.


הנציב העליון לפלשתינה (א״י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמור:–


מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר החקלאות (ע״ר תש״ח, 22). לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית.


1.
השם הקצר
פקודה זו תקרא פקודת זבל בעלי חיים, 1937.
2.
פירוש
המונח ”מקום מיוחד ליער“ שבפקודה זו פירושו כפרוש שניתן לו בפקודת היערות.
3.
הבעלות על זבל בעלי־חיים [תיקון: תש״ח]
למרות כל חוק בר־תוקף או מנהג הנוהג בכל חלק מישראל, הרי כל גללי בעלי־חיים שהוטלו על גבי כל קרקע (שאינה מקום מיוחד ליער) יהיו שייכים לבעליה של אותה קרקע.
4.
הוראות לגבי מקומות מיוחדים ליער
אסור לכל אדם לאסוף את גלליהם של כל בעלי חיים שהוטלו במקום מיוחד ליער.
5.
עונש [תיקון: תש״ח־2]
כל האוסף או מנסה לאסוף זבל בעל חיים מכל קרקע שאסור לו לאספם עפ״י הוראות פקודה זו, יאשם בעברה ויהא צפוי, בצאתו חייב בדין, לקנס של עשרים וחמש לירות או למאסר ששה חדשים או לשני הענשים כאחד.


4 בנובמבר, 1937.
  • ו. ד. בטרשיל
    מנהל עניני הממשלה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.