פקודת השמדת הארבה
פקודת השמדת הארבה מתוך 
פקודת השמדת הארבה
פקודה הקובעת סדרים מתוקנים יותר להשמדת הארבה.
חא״י כרך ב׳ פרק פ״ה, עמ׳ 865; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; י״פ תשי״א, 167.
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר החקלאות (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מחלקת המשטרה ובתי הסוהר“ ייקרא מעתה ”משרד המשטרה“ ומקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”הממונה על המחוז“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. שר החקלאות נטל לעצמו את הסמכויות הנתונות למושל המחוז לפי הסעיפים 2, 3, ו־8 לפקודה (י״פ תשי״א, 167). לפי חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), תשכ״ד–1964, הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לממונה על המחוז יהיו מעתה נתונים לאדם שימנה לכך שר החקלאות מבין עובדי משרדו.
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת השמדת הארבה“.
פקיד אזור לעניני הארבה [תיקון: י״פ תשי״א]
לצורך ביצוען של הוראות פקודה זו, יוכל שר החקלאות [במקור: מושל המחוז] למנות באותם האזורים שהוא ימצא לנכון פקיד אשר יקרא לקמן ”פקיד־אזור לעניני הארבה“ אשר יופקד על כל פעולות השמדת הארבה וביצי הארבה.
ועדה מקומית [תיקון: תש״ח, י״פ תשי״א]
(1)
כדי לסייע ביד פקיד האזור לעניני הארבה במילוי תפקידיו עפ״י פקודה זו יכונן שר החקלאות [במקור: מושל המחוז] ועדה (אשר תקרא לקמן ”הועדה המקומית“) ואשר תהיה מורכבת מפקיד שבהנהלת המחוז, פקיד ממשרד המשטרה [במקור: מחלקת המשטרה ובתי הסוהר], ומאנשים אחרים שימנה אותם שר החקלאות [במקור: מושל המחוז].
(2)
כל חבר או מספר חברים בועדה המקומית יוכלו להשתמש בכל סמכות מן הסמכויות המסורות בפקודה זו לועדה מקומית.
חובת מתן ידיעות
מחובתם של כל מוכתר, שיך של כל שבט או ראש בתי אבות, בעל קרקע, פלח וכל אדם אחר, היודעים ממציאותם של ארבה או ביצי ארבה במקום מגוריהם או סמוך לו, להודיע את הדבר מיד לפקיד האדמיניסרטיבי, לשוטר או לפקיד החקלאי הקרובים ביותר.
חובה לסמן את תחומי המקומות שבהם הטיל הארבה ביצים
כל אדמה שהטיל בה הארבה את ביציו חייב בעליה או המחזיק בה לסמן את תחומיה מיד, כפי שיורהו פקיד האזור לעניני הארבה.
הסמכות לעלות על קרקע ולהוציא לפועל עבודות
פקיד האזור לעניני הארבה או כל אדם המורשה על ידו רשאי לעלות על כל קרקע, בין בבהמות, בבהמות משא, בקרונות, בכלים ובמכשירים או באמצעים אחרים ובין בלעדיהם, ולחפור שם, לחפש, ליטול ולשאת עמו ביצי ארבה, ולהקים סוכות ואהלים ומחיצות, לחפור בורות, לעשות ולהכין מלכדות, ולצוד, ללכוד, לשרוף ולהשמיד בדרך אחרת את הארבה ואת ביצי הארבה, ולצורך המטרות דלעיל, כולן או מקצתן, רשאי הוא לקצור או לעקור באופן אחר כל קמה אשר ימצא צורך לעקרה, ולעשות את כל המעשים והדברים שיהא צורך בהם כדי ליתן תוקף להוראות הפקודה הזאת.
הסמכות לדרוש מאנשים לסייע בהשמדת הארבה [תיקון: תש״ח]
(1)
יכולה הועדה המקומית לדרוש מכל אדם המסוגל לעבודה לעזור בהשמדת הארבה וביצי הארבה.
(2)
מי שנדרש כאמור לעזור בתוך תחומי האזור של הרשות המקומית או של אדמות הכפר שהוא מתגורר בו, הכל לפי הענין, או בכל מקום בתוך רדיוס של עשרה קילומטרים ממקום מגוריו הרגיל, יהיה חייב להושיט את עזרתו חנם אין כסף.
(3)
אם האדם שנדרש כאמור מתגורר במרחק של יותר מעשרה קילומטרים מן המקום שבו צריך להשמיד את הארבה ואת ביצי הארבה ואותו מקום הוא מחוץ לאזור הרשות המקומית או מחוץ לקרקעות הכפר או מחוץ לאזור אשר בו מתגורר אותו אדם, הכל לפי הענין, יקבל אותו אדם שכר עבודה כפי שיקבע שר החקלאות.
(4)
הוזמן אדם כאמור ונדרש לעבוד במקום אשר בו לא יוכל, לדעת הועדה המקומית, לספק לעצמו את מזונותיו, תוכל הועדה המקומית לספק לאדם הזה את מזונותיו במחיר אשר לא יעלה על סכום שיקבע ע״י שר החקלאות, ודמי המזונות ינוכו משכרו היומי, אם הוא מקבל שכר.
(5)
למרות כל האמור בסעיפים־הקטנים הקודמים, הרי אם נדרש אדם לעבוד כאמור והוא סובל מתלאה יתירה מחמת שמעבידים אותו תקופה ארוכה מבלי שכר, יהא אפשר לשלם לאותו אדם שכר באותם השעורים ולמשך אותה תקופה שיקבעו ע״י שר החקלאות.
(6)
כל מוכתר או שיך של שבט או ראש בית אבות המספיקים פועלים לצורך הפקודה הזאת יקבלו שכר בשעורים אשר יקבעו ע״י שר החקלאות.
סמכות לקחת בהמות וכו׳ באנגריא [תיקון: י״פ תשי״א]
הועדה המקומית תוכל להשתמש, לצורך פקודה זו, בכל בהמה, מכשיר, חומר או מרכבה המשמשים בחקלאות, ואם לא הספיקו הבהמות, המכשירים, החמרים או המרכבות המשמשים בחקלאות שאפשר להשיגם לשם ביצוען של הוראות פקודה זו, תוכל הועדה, באישורו של שר החקלאות [במקור: מושל המחוז], ובשלמה בעד הבהמות, המכשירים, החמרים או המרכבות שנלקחו באנגריא באותם השיעורים שיקבעו ע״י שר החקלאות, לתפוש לצרכי פקודה זו, בהמות, מכשירים, חמרים או מרכבות, שאינם משמשים בחקלאות, פרט למכוניות פרטיות.
פרסים [תיקון: תש״ח, תש״ח־2]
פרס בשעור שלא יעלה על שלוש לירות ישולם, עפ״י הכרעת דעתו של פקיד האזור לעניני הארבה, לכל אדם, פרט לפקיד בממשלת ישראל, שימסור ידיעות על מציאות הארבה או ביצי הארבה או לכל אדם המושיט עזרה רבת ערך במלחמה בהשמדת הארבה או ביצי הארבה.
עברות [תיקון: תש״ח־2]
כל שלא ימלא אחרי אחת מהוראות הפקודה הזאת יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר חדש אחד או לקנס של חמש לירות.
תקנות [תיקון: תש״ח]
יכול שר החקלאות להתקין תקנות לצורך ביצוען של הוראות פקודה זו.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.