פסיקתא רבתי/לה

רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם ה' (זכריה ב י"ד): זו היא שנאמרה ברוח הקודשע"ישלמה אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז (שה"ש ח' ט') כנגד מי אמר שלמה למקרא הזה לא אמרו אלא כנגד כנסת ישראל שבשעה שנבנה הבית האחרון לא שרתה [בו] שכינה שכך אמד הקדוש ברוך הוא אם עולים ישראל כולם תשרה שכינה ואם לאו לא ישתמשו אלא בבת קול שנאמר ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות (א"ר יצחק מפני מה לא שרתה שכינה בבית האחרון שבנו בני הגולה מפני שבנאו כורש) [הזקנים] אשר ראו את הבית הראשון ביסדו [זה הבית בעיניהם] בוכים בקול [וגו'] (עזרא ג' י"ב) [ואומר מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה] בכבודו הראשון ומה אתם רואים אותו היום ועתה הלא קטן הוא בעיניכם (חגי ב' ג') (מי בכם הנשאר אשר ראו את הבית הזה) מפני מה מחצה בוכים ומחצה שמחים אלא זקינים שראו בכבוד הבית הזה ששרתה בו שכינה וראו הבית האחרון שלא שרתה בו שכינה היו בוכים אבל בניהם שלא ראו בכבוד הבית הראשון וראו בבניין של בית האחרון היו שמיחים לכך נאמר ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות [וגו' ורבים בתרועה בשמחה להרים קול וגו'] (עזרא שם) אמר רבי יצחק מפני מה לא שרתה שכינה בבית האחרון שבנו בני הגולה מפני שבנאו כורש מלך פרס שהוא מזרעו של יפת לפי שאין שכינה שורה במעשי ידיו של יפת אבל בית הראשון שבנו בני ישראל בני בניו של שם [שרתה בו שכינה] שנאמר יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם (בראשית ט' כ"ז) עליהם אמר שלמה (ומשיב) [ומשבח] את כנסת ישראל ואומר אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה (משלי ל"א י') אין הכתוב מדבר אלא כנגד [ישראל] אותה שעה שגלו ישראל מארצם היו מלאכי השרת אומרין לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם כשהיו ישראל שרויים בארצם היו מדובקים בע"ז עכשיו שהגלית אותם לבין האומות (עולם) על אחת כמה וכמה מה השיבן הקב"ה הריני בטוח על בניי שאינם מניחים אותי ומדבקים לע"ז אלא מוסרים עצמם עלי בכל שעה ושעה ולא דיין שהן מוסרין עצמם אלא שהם מקרבים אחרים תחת כנפיי רצונכם באו והסתכלו במצרים עשר מכות בלבד הבאתי עליהם ולא יכלו לעמוד בהם אלא נדעכו והלכו להם שנאמר דעכו כפשתה כבו (ישעיה מ"ג י"ז) ואף מלכות בבל הבאתי עליהם צרות קימעה ולא יכלו לעמוד בהם אלא (נטלו) [בטלו] והלכו להם מן העולם שנאמר הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחוניו עוררו ארמנותיה שמה למפלה (שם כ"ג י"ג) אבל ישראל אף על פי שאני מביא עליהם צרות וייסורים בעולם אינן נדחים מלפני אלא הרי הם קיימים לעולם ולעולמים. גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה (משלי שם י"ג) אמר להם הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת בואו ואודיע לכם צדקתם של בניי שאני (טענתיו) [טענתים] בעולם כמה צרות וייסורים הבאתי עליהם בעולם בכל דור ודור בכל שעה [ושעה] ולא בעטו בהם שקוראין את עצמן רשעים וקוראין אותי צדיק בפני (רשעים) והם אומרים בלשון הזה אבל אנחנו חטאנו העוינו הרשענו פשענו מרדנו ומרינו וסרנו ממצותיך ומשפטיך ולא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו לפיכך היה שלמה מקלס את כנסת ישראל אשת חיל מי ימצא לכך נאמר אם חומה: דבר אחר רני ושמחי בא וראה (את) מה כתיב למעלה מן הענין ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה (זכריה שם ט') [מה] ואני אלא כך אמר הקב"ה אני וכל פמליא שלי נעשים לה חומה לירושלים לעתיד לבא ואני מצוה לה מלאכים לשומרה שנאמר על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים (ישעיה ס"ב ו') וכי מאחר שהאש מוקף לה מי יכול להכנס (בתוכו) [בתוכה] אלא לעתיד לבא צדיקים מהלכים באש כאדם שהוא מהלך בחמה ביום הצינה והיא עריבה עליו ואם תמיהה אתה בדבר הזה בא והסתכל בחנניה מישאל ועזריה שבשעה שהטילם נבוכדנצר לתוך הכבשן האש היו מהלכים בה כאדם שהוא מהלך בחמה ביום הצינה והיא עריבה עליו שנאמר ענה ואמר הא אנא חזי גוברין ארבעה שרין מהלכין בגו נורא וחבל לא איתי בהון וריוה דרביעאה דמי לבר אלקין (דניאל ג' כ"ה) קדמאה לא נאמר אלא די רביעאה זה גבריאל שהיה מהלך אחריהם כתלמיד לפני הרב ללמדך שהצדיקים גדולים ממלאכי השרת. דבר אחר וריוה רביעאה כיון שראה נבוכדנצר את גבריאל הכירו ואמר זה שראיתי במלחמתו של סנחריב בשעה ששרפן ר' אליעזר הגדול אומר בשעה שראה נבוכדנצר את גבריאל נזדעזעו כל איבריו ואמר זהו מלאך שראיתי במלחמתו של סנחריב שנדמה כזרבוכי' קטנה של אש ושרף את כל מחנהו לכך נאמר חומת אש סביב והלא אין משרויו של הקדוש ברוך הוא אלא במרום שנאמר על השמים כבודו (תהלים קי"ג ד') אלא מהו ולכבוד אהיה בתוכה אמר רבי יהושע בן לוי להודיע שבחן של ישראל לכל באי עולם שבשבילן הקב"ה מוריד שכינתו משמי מרום ומשרה אותה בארץ לכך נאמר ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה: דבר אחר רני ושמחי [וגו' ונלוו גוים רבים אל ה'] (שם ט"ו) אמר רבי חנינא בר פפא אין הכתוב מדבר אלא כנגד אותה שעה שהקב"ה דן את כל אומות העולם לעתיד לבא באותה השעה מביא הקדוש ברוך הוא את כל הגרים שנתגיירו בעולם הזה ודן את כל האומות בפניהם ואומר להם מפני מה הנחתם אותי ועבדתם את ע"ז שאין בה ממש ואומרים לפניו רבונו של עולם אם באנו לפתחך לא קבלתנו אמר להם יבואו הגרים שנתגיירו מכם ויעידו בכם מיד מביא הקב"ה את כל הגרים שנתגיירו והם דנים אותן ואומרים לפניהם מפני מה הנחתם (אותי) [אותו] ועבדתם ע"ז שאין בהם ממש (ואומר לפניו רבש"ע) יתרו לא כומר של ע"ז היה וכיון שבא לפתחו של הקדוש ברוך הוא (קיבלן) [קיבלו] ואנו לאו עובדי ע"ז היינו וכיון שבאנו לפתחו של הקב"ה קיבלנו מיד מתביישים כל הרשעים מתשובת הגרים ונוטה דין והולכים מן העולם שנאמר ובאחת יבערו ויכסלו מוסר דבלים עץ הוא (ירמיה י' ח') לכך נאמר רני ושמחי [וגו']: דבר אחר רני ושמחי אימת מתקיים הדבר הזה בשעה שהקדוש ברוך הוא גואל את ישראל קודם שלשה ימים שיבא משיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם ואומר הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים בחורב צייה ושממה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו ואחר כך אומר להם בא שלום לעולם שנאמר הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום (נחום ב' א') כיון ששמעו רשעים הם שמחים כולם ואומרים זה לזה בא שלום לנו ביום השני בא ועומד על הרי ישראל ואומר טובה באתה לעולם שנאמר מבשר טוב (ישעיה נ"ב ז') ביום השלישי בא ואומר באתה ישועה לעולם שנאמר משמיע ישועה (שם) וכיון שהוא רואה את הרשעים שהם אומרים כך לכך אומר לציון מלך אלקיך (שם) ללמדך לציון ולבניה בא ישועה ולא לרשעים באותה השעה מראה הקב"ה את כבודו ומלכותו לכל באי עולם וגואל את ישראל ונגלה בראשם שנאמר עלה הפורץ לפניהם פרצו ויעבורו [שער] ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם (מיכה ב' י"ג):