פסיקתא רבתי/כז

שמעו דבר ה' בית יעקב וכל משפחות בית ישראל [ירמיה ב' ד']: הכתוב אומר אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב [וגו'] ואם לא ישמעו בשלח יעבורו (איוב ל"ו י"א וי"ב) אם שומעים ישראל להקדוש ברוך הוא ועובדים אותו ממלאים ימיהם בטובה כשם שאמר דוד ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו' (תהלים צ' י') וכשם שאמר משה מספר ימיך אמלא (שמות כ"ג כ"ו). אם ישמעו ויעבדו [יבלו ימיהם בטוב] אתה מוצא שתי שנים עשתה הארץ פירות מרובים מה שלא עשתה כל ימות העולם שנה (אחר כניסתן) [אחת בכניסתן] לארץ (ישראל) שנאמר ויבואו עד אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול וגו' (במדבר י"ג כ"ג) יש אומרים ששה עשר היו טוענים כשם שהפועלים הם טוענים ששה [עשר] לארבעה ארבעה (וגו') שנה אחת שגלו מן הארץ כן אתה מוצא שכתב שם ועשרה אנשים נמצאו שם ויאמרו אל ישמעאל אל תמיתנו כי יש לנו מטמונים בשדה חטים ושעורים ושמן ודבש ויחדל ולא המיתם בתוך אחיהם (ירמיה מ"א ח') אלא שלא היה (לו) [להם] מקום היכן ליתן והיו טומנים אותם בשדה וכן אתה מוצא שכתב ובתים מליאים כל טוב אשר לא מלאת וגו' (דברים ו' י"א) וכתב אחד אומר טובים היו חללי חרב מחללי רעב וגו' (איכה ד' ט') ואילו שמעו שלהם היה. דבר אחר אם ישמעו ויעבדו [וגו'] ואם לא ישמעו בשלח יעבורו שלח מעל פני ויצאו (ירמיה ט"ו א') הוי שמעו דבר ה': [דבר אחר שמעו דבר ה' וגו'] אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו (קהלת ד' ב') למה אמר להם ירמיה שמעו דבר ה' בית יעקב אלא אמר להם שמעו עד שאתם חיים עד שלא תמותו שאני יודע שאם אין אתם שומעים את דבר ה' עכשיו עתידים אתם לשמוע בבבל משתמותו ותעשו עצמות יבישות שנ' העצמות היבישות שמעו את דבר ה' (יחזקאל ל"ז ד') (עכשיו עתידים אתם לשמוע בבבל משתמותו ותעשו עצמות יבישות שנאמר העצמות היבישות שמעו את דבר ה') הרי שמעו בחייכם עד לא תמותון שמעו דבר ה': דבר אחר שמעו דבר ה' שאם יבואו שמועות רעות עליכם לא יזיקו אתכם וכן היא אומר משמועה רעה לא יירא (תהלים קי"ב ז') למה נכון לבו בטוח בה' (שם) ואם לא תשמעו ראה מה שכתב כה אומר ה' קול חרדה שמענו (ירמיה ל' ה') וכן יחזקאל אומר והיו כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת על השמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים (יחזקאל כ"א י"ב) [הוי] שמעו דבר ה': דבר אחר שמעו דבר ה' הכתוב מדבר שמע לאביך (כי) זה ילדך ובל תבוז כי זקנה אמך (משלי כ"ג כ"ב) כל מה שאמר לך אביך חייב אתה לשמוע לו שמע לאביך (זה ילדך) אבל אם אמר לך נשתחוה לעבודה זרה לא תשמע לו למה זה ילדך שלא תכפור זה אלי ואנוהו (שמות ט"ו ב') זה ילדך. דבר אחר שמע לאביך זה ילדך כן משה אומר צור ילדך תשי (דברים ל"ב י"ח). דבר אחר שמע לאביך שבשמים (זה אלי) זה ילדך ונוהג בך (כבוד יחי') [כבן יחיד] ואם לאו נוהג בך כעבדים הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך (שם שם ו') כשאתה עושה רצונו אביך ואתה בנו ואם לאו על כרחך שלא בטובתך קונך ואתה עבדו שנאמר העבד ישראל אם יליד בית הוא (ירמיה ב' י"ד) הוי שמע לו וטוב לך שמע לאביך שמעו דבר ה' בית יעקב: דבר אחר שמעו דבר ה' אמרה קהלת טוב לשמוע גערת חכם וגו' (קהלת ז' ה') אמר הקב"ה אני השויתי [אתכם] לשמים שנאמר כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' [כן יעמד זרעכם ושמכם] (ישעיה ס"ו כ"ב) והשמים אמרתי להם בדבר וקיימו שנאמר בדבר ה' שמים נעשו (תהלים ל"ג ו') ואתם אינכם שומעים: דבר אחר שמעו (נא) דבר ה' [וגו'] בית ישראל בטלתם כל הדברות אמרתי אנכי ה' אלקיך (שמות כ' ב') כחשו בה' ויאמרו לא הוא (ירמיה ה' י"ב) אמרתי לא יהיה לך (שמות שם ג') כי מספר עריך היו אלקיך יהודה (ירמיה ב' כ"ח) אמרתי לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא (שמות שם ז') ואם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו (ירמיה ה' ב') אמרתי זכור את יום השבת לקדשו (שמות שם ח') את שבתותי (בריתי) [חללו] (יחזקאל כ' כ"א) אמרתי כבד את אביך ואת אמך (שמות שם י"ב) אב ואם הקלו בך (יחזקאל כ"ב ז') אמרתי לא תרצח לא תנאף לא תגנוב (שמות שם י"ג) הגנוב ורצוח ונאוף והשבע לשקר וקטר לבעל (ירמיה ז' ט') אמרתי לא תענה ברעך עד שקר (שמות שם) הכתוב מדבר כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס (תהלים כ"ז י"ב) אמרתי לא תחמוד בית ריעך (שמות שם י"ד) וחמדו שדות וגזלו (מיכה ב' ב') (עני) [עמי] הרי בטלתם כל הדברות אפילו דבר אחד אם קיימתם ואני סולח לכם ואיזה הדבר הזה [זה] יום השבת שכן הוא אומר לירמיה לא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וגו' (ירמיה כ"ז י"ב) ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת [וגו'] (שם שם כ"ז) כי לחרבה תהיה הארץ (שם ל"ז ד') לכך נאמר שמעו דבר ה' בית יעקב ואין דבר אלא שבת שנאמר ממצא חפציך ודבר דבר (ישעיה נ"ח י"ג) וכן הכתב אומר ואתה דבר אל בני ישראל [לאמר אך את שבתותי תשמרו וגו'] (שמות ל"א י"ג): (כז-כח). וימלך מלך צדקיהו [בן יאשיהו וגו' ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל דברי ה' אשר דבר ביד ירמיה הנביא] (ירמיה ל"ז א וב'): זה הוא שאמר הכתוב במות אדם רשע תאבד תקוה (משלי י"א ז') אוי לרשעים עד שהן [צומחים הבריות] צווחים ווי ווי כיון שמלך צדקיהו אמרה ציון ווי עכשיו שלם (קיצו) [קצי] אמר ירמיה רבון העולמים מה עוונות (היה) [היו] בידיי שהנביאים (עמדו) [שעמדו] לפני ועתידים לעמוד אחרי לא החרבת ביתך על ידי אחד מהם אלאע"ימה היה ירמיה עושה היה חוזר בשערי ירושלים היה אומר בה אמר לי הקדוש ברוך הוא אל תאמר נער אנכי (ירמיה א' ז') והן לא תנבא בשם ה' (שם י"א כ"א) והוא אומר להם אף אני איני מבקש להזכירנו ומה אני יכול לעשות והוא בלבי [כאש בוערת] כאשה יושבת על המשבר ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בוערה עצור בעצמותי (שם כ' ט') ואין עצור אלא צרה שנאמר כי עצר עצר ה' וגו' (בראשית כ' י"ח) מה היה ירמיהו עושה היה חוזר וצווח מעי מעי אוחילה קירות לבי הומה לי לבי לא אחריש וגו' (ירמיה ד' י"ט) אמר ירמיה לצרה הזו הייתי מתוקן אמר לו עד שלא בראתי את העולם (הייתי) [היית] מתוקן לדבר בטרם אצרך בבטן (שם א' ד') ואין טרם אלא עד שלא נברא העולם שנאמר וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וגו' (בראשית ב' ה'): דבר אחר וימלך מלך צדקיהו כך היתה (מידות) [מדת] של בנות ירושלים חוזרות ורואות בחורים יושבים בחוץ ומטפחות ומקשות ברגליהם שכן כתב ותלכנה נטויות גרון [וגו' הלוך וטפוף תלכנה ברגליהם תעכסנה] (ישעיה ג' י') והם מצהלות אחריהם כסוסים מיוזנים שנאמר סוסים מיוזנים משכים היו וגו' (ירמיה ה' ח'): דבר אחר וימלך מלך צדקיהו למה [לא] חרב הבית לא בחודש הראשון ולא בחודש השני ולא בשלישי ולא ברביעי אלא בה' אלא ביקש (להחריבן) [להחריבו] בראשון עמדה זכותו של יצחק אמר רבון העולמים זכור לעקידה שנעקדתי לפניך ונתתי טלה תחת טלה (ביקשה להחריבן) [בקש להחריבו] בשני עמדה זכותו של אברהם שנאמר ואל הבקר רץ אברהם (בראשית י"ח ז') בקש להחריבו בשלישי עמדה זכותו של יעקב שנאמר ויגדלו הנערים (שם כ"ה כ"ז) ביקש להחריבו ברביעי עמדה זכותו של משה אמר רבון העולמים הסרטן הזה אינו חי אלא מן המים ואני נמלטתי מן המים כיון שבא להחריבו בחמישי לא היה יכול לפייס שנקרא חמישי אריה שנאמר עלה אריה מסובכו וגו' (ירמיה ד' ז') ויחריב את הבית שנקרא אריה שנאמר הוי אריאל אריאל (ישעיה כ"ט א') ויכה את ישראל שנקראו אריאל שנאמר וכארי יתנשא (במדבר כ"ג כ"ד) בחודש שנקרא אריאל על שבטלו דבריו של אריאל שנאמר (אריאל שואג) [אריה שאג] מי לא יירא (עמוס ג' ח'): אמרו המלאכים לפני הקב"ה רבונו של עולם אינו זו ירושלים שנאמר זאת ירושלים בתוך הגוים (שמשי) [שמתיה] (יחזקאל ה' ה') אמר להם ותמר את משפטי לרשע מכל הגוים (שם שם ו') אמרו לו והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדול (דברים ט' כ"ט) אמר להם כי שכחוני [עמי לשוא יקטרו וגו'] (ירמיה י"ח ט"ו) אמרו לו עשה בשביל האבות אמר להם והאבות מבערים את האש (שם ז' י"ח) אמרו לו עשה בשביל הבנים אמר להם וימרו בי הבנים לא אבו לשמע אלי (יחזקאל כ' כ"א) אמרו לו עשה בשביל שבטו של יהודה אמר להם ויעש יהודה הרע (מלכים א' י"ד כ"ב) אמרו לו עשה בשביל הגדולים אמר להם ראשיה בשוחד ישפטו (מיכה ג' י"א) אמרו לו עשה בשביל השבטים אמר להם וגד וראובן וחצי שבט המנשה בה' אלקיכם וגו' אמרו לו עשה בשביל שבטו של דן אמר להם ויקימו להם בני דן את הפסל (שופטים י"ח ל') אמרו לו עשה בשביל התלמידים אמר להם ותופשי התורה לא ידעוני (ירמיה ב' ח') אמרו לו עשה בשביל הנביאים אמר להם מחטאות נביאיה עונות כהניה (איכה ד' י"ג) אמרו לו עשה בשביל המלכים אמר להם ואת המרכבות אשר על הגג עליית אחז אשר עשו [מלכי יהודה] (מלכים ב' כ"ג י"ב) אמרו לו מלאכי השרת עשה בשבילנו אמר להם ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים (דה"י ב' ל"ו ט"ז) אמרו לו עשה למען שמך שנקרא עליהם אמר להם ואת שם קדשי חיללו אמרו לו אין אתה רוצה להתפייס איקונים של אביהם מהו עושה אצלך השליך משמים ארץ תפארתי ישראל (איכה ב' א') האמירה הזו שהלבישו אותך מה היא עושה עליך אלולי שהדבר כתוב אי אפשר לאומרו עשה ה' אשר זמם בצע אמרתו וגו' (שם שם י"ז) אמרו לו רבון העולמים אין זו ירושלים שהכתבת עליה הן על כפים חקותיך (ישעיה מ"ט ט"ז) אמר להם גם אני אכה כף על כפי והנחתי חמתי (יחזקאל כ"א כ"ב) כיון שראתה ציון שאינו רוצה להתפייס התחילה ואמרה ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני (ישעיה מ"ט י"ז) יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתבנה מקדשך במהרה בימינו ותשוב שכינתך בתוכה ותקבץ גליותי מארבע כנפות הארץ ויבנו ערי יהודה וישבו שכם וירשוה בזמן קריב אמן: