פסיקתא דרב כהנא לא

פרשת וזאת הברכה אשר בירך משה (דברים לג א) ילמדנו רבי' העובר לפני התיבה וטעה כיצד צרי' לעשות כך שנו רבו' העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ור' יוסי אמ' טעה בג' ראשונות חוזר לראש באמצעיות חוזר לאתה חונן באחרונה לעבודה ד"א העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ומהיכן הוא מתחיל מתחלת ברכה שטעה זה ומהיכן למדו רבו' מאבות העולם שלא היה מתחיל זה אלא ממקו' שפסק זה כיצד אברהם בירך את יצחק שנ' ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק (בראשית כה ה) ומה נתן לו ר' יהו' ור' נחמיה פליגי חד אמ' בכורה כע"ש וימכור את בכורתו ליעקב (שם שם לג) וחד אמ' ברכה נתן לו כע"ש ויתן לך האלהים (שם כז כח) עמד יצחק לברך את יעקב אמ' מהיכן אני מתחיל ממקו' שפסק אבי במה פסק אבי בויתן אף אני מתחיל בזה שנ' ויתן לך האלהים (שם) ובמה פסק יצחק בברכתו בקריאה שנ' ויקר' יצחק אל יעקב ויברך אותו (שם כח א) כשעמד יעקב לברך את השבטי' אינו פותח אלא בקריאה שנ' ויקר' יעקב אל בניו (שם מט א) ובמה פסק יעקב בזאת שנ' וזאת אשר דיבר להם אביהם (שם שם כח) כשעמד משה לברך את יש' אמ' יעקב חתם בזאת ואני מתחיל בזאת שנ' וזאת הברכה (דברים לג א):

ד"א ילמדנו רבי' מי שעלה לקרות בתורה מותר לו לקרות עד שלא יברך או לא כך שנו רבו' מברך תחלה ואח"כ קורא ומשה בשעה שזכה לקבל את התורה מיד הב"ה בירך תחלה בתורה ואח"כ קרא וא"ר אלעזר אי זו ברכה בירך משה בתורה בא"י אשר בחר בתורה הזאת וקדשה ורצה בעושיה כלו' לא אמ' בעמליה ולא בהוגין בה אלא בעושיה כגון אלו שעושין את התורה לשמה כגון אדם מיש' או' לא למדתי תורה ולא למדתי חכמה מה אני ריקם אמ' הב"ה ליש' כל התורה וכל החכמה דבר א' קל הוא מי שמתיירא ממני ועושה ד"ת כל התורה וכל החכמה בלבו שנ' ראשית חכמה יראת י"י (תהלים קיא י) וכתי' יראת י"י היא אוצרו (ישעיה לג ו):

וזאת הברכה (דברים לג א) לכן יחכה י"י לחננכם (ישעיה ל יח) א"ר ברכיה לכן יצפה אין כתיב כאן אלא לכן יחכה כהדין ציידא דמחכה לצידה א"ר אחא מצינו שכל המלמד סניגוריא על ישראל הקב"ה מרוממו בעולם דכתיב ירום לרחמכם (שם) א"ר יודן ולכן ירום ירחמכם ממי את למד מאחימעץ בן צדוק ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה וגו' (שמואל ב' יח יט) ויאמר המלך השלום לנער לאבשלום וגו' (שם שם כט) ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון וג' (שם) ויאמר המלך סב והתיצב כה ויסב ויעמוד (שם שם ל) מהו ויסב ויעמוד א"ר אבא בר כהנא אם היה דוכוס איתעביד איפרכוס ואי הוה איפרכוס איתעביד איסטרטליטוס והנה הכושי בא ויאמ' הכושי יתבשר אדוני המלך וגו' (שם שם לא) ויאמר המלך אל הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמ' הכושי יהיו כנער אויבי אדוני המלך (שם לב) וירגז המלך ויעל על עלית השער וגו' (שם יט א) מהו וירגז המלך (שם) א"ר יצחק בר חנינא רמז ללוכירין שלו ודקרו אותו והרי דברים קל וחומר ומה אחימעץ בן צדוק שלא דבר על בנו של מלך לא טובה ולא רעה זכה לכל הכבוד הזה מי שהוא מלמד סניגוריא על בניו של הב"ה על אחת כמה וכמה תדע לך שהוא כן שכל ימיו של משה לא נקרא איש האלהים עד שלמד משה סניגוריא שנא' וזאת הברכה אשר בירך משה איש האלהים (דברים לג א):

מונע בר יקבוהו לאום וגו' (משלי יא כו) מונע בר זה פרעה הרשע שהוא מונע בר בעת צרה יקבוהו לאם יעשה ארירה לאומות העולם וברכה לראש משביר (שם) זה יוסף שהיה משביר בר בעת צרה ד"א מונע בר (שם) זהו שהוא מונע ברה של תורה יקבוהו לאום (שם) יעשה ארירה לאומות וברכה לראש משביר (שם) זהו שמלמד תורה בעין יפה ד"א מונע בר (שם) זה בלעם הרשע שהוא מונע מלברך את ישראל יקבוהו לאום (שם) יעשה ארירה לאומות וברכה לראש משביר (שם) זה משה שבירך את ישראל בעין טובה א"ר יצחק כת' וירא בלעם כי טוב בעיני וגו' (במדבר כד א) מה ראה ראה שמשה עתיד לברך את ישראל ארבע ברכות והוא היה ראוי לברך את ישראל ז' ברכות אמר אני מברכן שבע ברכות ומשה ארבע הרי אחת עשרה אמר הב"ה רשע זה עינו צרה בברכתן של ישראל דיי שלש ברכות שברכן יבא משה שעינו יפה בברכתן של ישראל ויברכם ארבע ברכות ואלו הן שלש ברכות שבירכם בלעם מה טובו אוהליך יעקב (במדבר כד ה) מי מנה עפר יעקב (שם כג י) לא הביט און ביעקב (שם כג כא) ואלו הן ארבע ברכות שבירך משה לישראל י"י אלהי אבותיכם יוסף עליכם (דברים א יא) ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו (ויקרא ט כג) וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה י"י כן עשו ויברך אותם משה (שמות לט מג) מה ברכה ברכן א"ל יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם הה"ד ויהי נועם י"י אלהינו עלינו וגו' (תהלים צ יז) והדין וזאת הברכה (דברים לג א):

ד"א וזאת הברכה (דברים שם) הן וכיבושיהן לפי שהוא מקנטרן בראשו של ספר אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל (שם א א) לפיכך הוא חוזר ומברכן בסופו וזאת הברכה:

ד"א וזאת הברכה זאת וזאת הן וכיבושיהן לפי שהוא מקנטרן בראשו של ענין מזי רעב ולחומי רשף (שם לב כד) ולפיכך הוא אומר בסופו אשריך ישראל (שם לג כט):

ד"א וזאת הברכה אל תקרי הברכה אלא הבריכה מה הבריכה מטהרת טמאים אף משה מקרב רחוקים להלן בתיה וכאן ראובן יחי ראובן ואל ימות (שם לג ו):

ד"א וזאת הברכה ר' איבו ורבנין ר' איבו אמר תפילה קודמת לברכה מאי טעמ' על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא (תהלים לב ו) ואחר כך ברכה ורבנן אמ' ברכה קודמת לתפילה מאי טעמ' ברוך י"י לעולם אמן ואמן (שם פט נג) ומה כתו' בתריה תפילה למשה איש האלהים (שם צ א):

ר' בניי בשם רב הונא שלש עשרה תורות כתב משה י"ב לי"ב שבטים ואחד לשבטו של לוי שאם בקש אחד מן השבטים לעקור דבר אחד מן התורה יהא שבטו של לוי מוציא ספר תורה שלו ומגיהו מתוכו י"א שבטים בירך משה ולמה לא בירך לשבטו של שמעון לפי שהיה בלבו עליו על אותו מעשה שעשה בשיטים הרי הוא אומר וישב ישראל בשטים (במדבר כה א) והנה איש מבני ישראל וגו' (שם ו) בשביל כך לא בירכו ואעפ"כ טפלו ליהודה וזאת ליהודה ויאמר שמע י"י קול יהודה (דברים לג ז) ואין שמע אלא שמעון שנ' כי שמע י"י כי שנואה אנכי (בראשית כט לג) ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי לשור שהיו עסקיו רעים אמר נצור איקונין של ארי באבוסו כדי שיהא מביטו ומתיירא כך שמעון כשור ויהודה כאריה לפיכך טפלו ליהודה ובשביל שלא בירכו לא העמיד שופט והכת' מלך זמרי שבעת ימים בתרצה (מלכים א טז טו) א"ר יודן לית שבעת יומין במלכותא כלום אחת עשרה מזמורות אמר משה כנגד אחד עשר שבטים שבירך ואלו הן תשב אנוש עד דכא (תהלים צ ג) זה שבטו של ראובן שהן בעלי תשובה למקום יושב בסתר עליון (שם צא א) זה שבטו של לוי שהן מתלוננים בעזרה רננו צדיקים בי"י (שם לג א) זה שבטו של יששכר שהיו עוסקין בתורה עדותיך נאמנו מאד (שם צג ה) זה שבטו של בנימין שהיה בית המקדש בנוי בתחומו אל נקמות י"י (שם צד א) זה שבטו של גד שהוא עתיד לגדע משתייתן של אומות א"ר יהושע בן לוי עד כאן שמעתי מכאן ואילך צא ופשר לעצמך:

איש האלהים (דברים לג א) איש בשעה שעלה למרום אלהים בשעה שירד למטה וירא אהרן וכל בני ישראל את משה (שמות לד ל) ד"א איש האלהים איש כשברח מלפני פרעה האלהים בשעה ששקעו בים ד"א איש האלהים א"ר יונתן אישה יקימנו ואישה יפירנו (במדבר ל יד) אישה יקימנו ויהי בנסוע הארון וגו' (שם י לה) ואישה יפירנו ובנוחה יאמר שובה י"י רבבות אלפי ישראל (שם לו) איני זז מכאן עד שתעשה האלפים רבבות:

המשך יבוא