פסוק המתחיל ומסתיים באות ה מ

  • הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם
  • המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם
  • הנה אנכי נצב על־עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים
  • הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני אם על־בנים
  • האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת־ידים לפניהם את־בנתם נקח־לנו לנשים ואת־בנתינו נתן להם
  • הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל־ארץ מצרים
  • הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם
  • הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם
  • הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל־ישראל אביכם
  • הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את־בני ישראל מארץ מצרים על־צבאתם
  • הירא את־דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את־עבדיו ואת־מקנהו אל־הבתים
  • העשיר לא־ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את־תרומת יהוה לכפר על־נפשתיכם
  • הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את־כל־דגי הים יאסף להם ומצא להם
  • המעט מכם כי־הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את־עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם
  • הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על־פניהם
  • הנגע במת לכל־נפש אדם וטמא שבעת ימים
  • המה מי מריבה אשר־רבו בני־ישראל את־יהוה ויקדש בם
  • הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם
  • ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו־בה ובענן יומם
  • האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים
  • השמר לך פן־תשכח את־יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים
  • המסת הגדלת אשר־ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן־יעשה יהוה אלהיך לכל־העמים אשר־אתה ירא מפניהם
  • השמר לך פן־תשכח את־יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום
  • השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם
  • המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם
  • הם קנאוני בלא־אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא־עם בגוי נבל אכעיסם
  • הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם
  • התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם
  • המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל־שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את־דבר אלהים
  • הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את־שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת־מי עשקתי את־מי רצותי ומיד־מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם
  • הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל־בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים
  • הוּא יִבְנֶה־בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת־כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד־עוֹלָם
  • הִנֵּה עַתָּה הוּא־נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ וְאָמַר הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹם
  • הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת לוֹ בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם
  • הֲלֹא־הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יְהוָה מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם
  • הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם
  • הדבר אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ על־יהודה וירושלם
  • הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים
  • המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים
  • הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם
  • הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים
  • העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם
  • הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל־יקמו וירשו ארץ ומלאו פני־תבל ערים
  • המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים
  • ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים
  • הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים
  • הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים
  • העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם
  • הן־אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם
  • הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם
  • הראשנות הנה־באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם
  • הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את־אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים
  • הנה־אלה מרחוק יבאו והנה־אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים
  • הן אדני יהוה יעזר־לי מי־הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם
  • הלוא את־היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי־ים דרך לעבר גאולים
  • הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים
  • הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים
  • הנחמים באלים תחת כל־עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים
  • הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא־תצומו כיום להשמיע במרום קולכם
  • הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי־תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם
  • העם המכעיסים אותי על־פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על־הלבנים
  • הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק [ומרק] פגלים כליהם
  • האמרים קרב אליך אל־תגש־בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל־היום
  • הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם־שלמתי ושלמתי על־חיקם
  • הלך וקראת את־הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם־יהוה לוא־אפיל פני בכם כי־חסיד אני נאם־יהוה לא אטור לעולם
  • המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן־תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם
  • הזכירו לגוים הנה השמיעו על־ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על־ערי יהודה קולם
  • הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא־ידעתם
  • האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם
  • האתי הם מכעסים נאם־יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם
  • הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר־יהוה מאסו וחכמת־מה להם
  • הנני שלח לדוגים [לדיגים] רבים נאם־יהוה ודיגום ואחרי־כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל־הר ומעל כל־גבעה ומנקיקי הסלעים
  • היעשה־לו אדם אלהים והמה לא אלהים
  • היעזב מצור שדי שלג לבנון אם־ינתשו מים זרים קרים נוזלים
  • הישלם תחת־טובה רעה כי־כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את־חמתך מהם
  • הנני על־הנביאם נאם־יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם
  • הנני שלח ולקחתי את־כל־משפחות צפון נאם־יהוה ואל־נבוכדראצר מלך־בבל עבדי והבאתים על־הארץ הזאת ועל־ישביה ועל כל־הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם
  • הלוא ראית מה־העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם וימאסם ואת־עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם
  • השכחתם את־רעות אבותיכם ואת־רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם
  • הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל־איש יהודה אשר בארץ־מצרים בחרב וברעב עד־כלותם
  • הדבר אשר דבר יהוה אל־ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את־ארץ מצרים
  • היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא־ישב בהן כל־איש ולא־יעבר בהן בן־אדם
  • הנה נתתי את־פניך חזקים לעמת פניהם ואת־מצחך חזק לעמת מצחם
  • הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם
  • החמס קם למטה־רשע לא־מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא־נה בהם
  • הוה על־הוה תבוא ושמעה אל־שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים
  • היא לא־תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל־גבול ישראל אשפט אתכם
  • האשה המנאפת תחת אישה תקח את־זרים
  • התשפט אתם התשפוט בן־אדם את־תועבת אבותם הודיעם
  • הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך־דם
  • התרומה אשר תרימו ליהוה ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים
  • העמיקו־שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם
  • הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי־[בל־] יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם
  • הקיצו שכורים ובכו והיללו כל־שתי יין על־עסיס כי נכרת מפיכם
  • הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם־תמר ותפוח כל־עצי השדה יבשו כי־הביש ששון מן־בני אדם
  • הנני מעירם מן־המקום אשר־מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם
  • השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים
  • העל זאת לא־תרגז הארץ ואבל כל־יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה [ונשקעה] כיאור מצרים
  • הוי חשבי־און ופעלי רע על־משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש־לאל ידם
  • הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על־מעוריהם
  • הנני עשה את־כל־מעניך בעת ההיא והושעתי את־הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל־הארץ בשתם
  • הנה אנכי שם את־ירושלם סף־רעל לכל־העמים סביב וגם על־יהודה יהיה במצור על־ירושלם
  • הושיעה יהוה כי־גמר חסיד כי־פסו אמונים מבני אדם
  • הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים
  • הדריכני באמתך ולמדני כי־אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל־היום
  • הושיעה את־עמך וברך את־נחלתך ורעם ונשאם עד־העולם
  • היצר יחד לבם המבין אל־כל־מעשיהם
  • היטיבה ברצונך את־ציון תבנה חומות ירושלם
  • האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם
  • הבה־לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם
  • הצילני מטיט ואל־אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי־מים
  • הנשא שפט הארץ השב גמול על־גאים
  • הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים
  • הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים
  • הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם
  • הפך את־מימיהם לדם וימת את־דגתם
  • הבה־לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם
  • ההפכי הצור אגם־מים חלמיש למעינו־מים
  • השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני־אדם
  • הללו את־יהוה כל־גוים שבחוהו כל־האמים
  • העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים
  • היטיבה יהוה לטובים ולישרים בלבותם
  • הגדיל יהוה לעשות עמנו היינו שמחים
  • הללו־יה כי־טוב יהוה זמרו לשמו כי נעים
  • הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם
  • הללו יה הללו את־יהוה מן־השמים הללוהו במרומים
  • הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים
  • ההרים וכל־גבעות עץ פרי וכל־ארזים
  • הללו יה שירו ליהוה שיר חדש תהלתו בקהל חסידים
  • הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם
  • הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום
  • התעוף [התעיף] עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה־לו כנפים כנשר ועיף [יעוף] השמים
  • הנמלים עם לא־עז ויכינו בקיץ לחמם
  • המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים
  • הלא־הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים
  • היגאה־גמא בלא בצה ישגה־אחו בלי־מים
  • הן־אל לא ימאס־תם ולא־יחזיק ביד־מרעים
  • האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם
  • הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם
  • הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא־יועיל בם
  • הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים
  • הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם
  • הקטפים מלוח עלי־שיח ושרש רתמים לחמם
  • האמר למלך בליעל רשע אל־נדיבים
  • התדע על־מפלשי־עב מפלאות תמים דעים
  • התציא מזרות בעתו ועיש על־בניה תנחם
  • היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם
  • הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים
  • הייתי שחק לכל־עמי נגינתם כל־היום
  • השיבנו יהוה אליך ונשוב [ונשובה] חדש ימינו כקדם
  • הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים
  • החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם־אני שמקרה אחד יקרה את־כלם
  • הטה אלהי אזנך ושמע פקחה [פקח] עיניך וראה שממתינו והעיר אשר־נקרא שמך עליה כי לא על־צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על־רחמיך הרבים
  • השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר אשר אתם נשים בהם
  • המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה עם־המלך במלאכתו ישבו שם
  • הוא־היה עם־דויד בפס דמים והפלשתים נאספו־שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים והעם נסו מפני פלשתים
  • הוא יבנה־לי בית וכננתי את־כסאו עד־עולם
  • הוא־יבנה בית לשמי והוא יהיה־לי לבן ואני־לו לאב והכינותי כסא מלכותו על־ישראל עד־עולם
  • הלא הדחתם את־כהני יהוה את־בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל־הבא למלא ידו בפר בן־בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים
  • הלא אתה אלהינו הורשת את־ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם
  • הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את־דלתות בית־יהוה ויחזקם