פלפולא חריפתא/עבודה זרה/קכו
עבודה זרה/קכו
וחמץ בפסח. בפי' רש"י כתב וחמץ פרוסה בפסח והטור א"ח סי' תמ"ז כתב כלשון רבינו וכ' עליו הב"י שלכך השמיט פרוסה די"ל דרש"י לא כתב פרוסה אלא משום דלא נפלוג האי תנא אדר"ע אבל לדידן דלא קי"ל כר"ע לא שני לן בין ככרות של ב"ה לפרוסות עכ"ל ובקצור כתב בפרוסה שאינה ראויה להתכבד:
ה"ה נמי אסור בהנאה. וכי נותן לכלב. אית ליה הנאה.
וי"ל דלא פליגא וכו'. וכך כ' בפ' גיד הנשה וע"ש:
דפריך התם מ"ש לענין תערובות וכו'. לא נמצא גי' זו בגמ' דידן אבל רש"י דלהתם פירשה וגם הר"ן דהכא כך העתיקה:
ה"ג הר"ן דלא איסורי הנאה נינהו:
ה"ג לא מיתני אלא:
גם לענין חמץ בפסח. אבל לא לענין חתיכת נבילה דבהדיא מתניא בפ' גיד הנשה:
ה"ג כשאר איסור בנותן טעם אבל:
כיון שאין דבר שבמנין בטל ברוב. וצ"ע דלענין חתיכת נבילה אי אפשר לפרש כן דדוקא תרתי ס"ל כדלעיל וא"ל דאה"נ דהכא מסיק רבינו דלא כי"ל דלעיל וס"ל דתנא דהכא פליג אתנא דבפ' גיד הנשה דהתם בפ' גיד הנשה פסק כי"ל דלעיל:
ה"ג סתם יינן:
נ"ל דה"ג דהרוצה להכשירו:
ואם היו מזופפין. עיין מה שכתבתי לעיל אמתני' דנטל את המשפך: