פלפולא חריפתא/עבודה זרה/קח
עבודה זרה/קח
דחמרין ופועלין. לקמן כתובה ומיירי בטהרות ולא שייך בה סתומות דאף בדבר היבש שאינו בכלי מיירי וגם קתני בה כיון שנתעלמו עיניו מהן:
פרואר מצאתי כתוב מישור רחב סמוך לעיר מגרש ערים ת"א רוח קרווייא ותרגום ירושלמי פרוארא דמתא וכן נקרא בל"א פראוור"ק:
סתמא דמעביר וכו'. כלומר לא צריכא מתניתין לפרש דהך דהכא לא בפתוחות לגמרי כאינך בבות דמסתמא כל המעביר וכו':
אבל במעביר חבית לא. אלא מיירי דוקא בסתומות לגמרי הר"ן:
לנוח מעט הורדתיה ויכול להוציא הפקק ולנסך אבל להרמב"ן לא חיישינן שיורידנו אלא לארכנה והטייה הוא דחיישינן וכי נמי הרכין והטה קצת לא יוכל להוציא הפקק ולנסך ולהחזירו והיינו דמן הירושלמי ראיה להרמב"ן ולא להראב"ד:
ה"ג שהחזירו והרכינו:
שיכול לחזור בו כלומר שיכול להחזירו למקומו בקלות והוא פירושו דוחזר עוד נ"ל לפרש דוחזר היינו ענין השכשוך והיינו דקאמר שיכול לחזור בו ולשכשך כלומר לסבב ידו בו ולשכשך:
והודיעו שהוא מפליג. פיסקא:
דרך עקלתון דמרתתי. משא"כ בסיפא שאמר להם לכו וכו':
שעל השלחן אסור. עיין לקמן גבי שמע קל צלוייא וכו':